יש גם אנטליה אחרת

אגם מנווגאט. תוצאה של מעשי האדם (צילומים: סיגל ירון-פסט)

חיבתנו לנופים שופעי מים היא שהביאה אותי ואת בן זוגי לבחור את אנטליה כיעד התיירות לטיולנו, ובהתאם גם בחרנו את המקומות בהם נטייל.

גלידה טורקית

חצי שעה נסיעה בלבד משדה התעופה של אנטליה לכיוון מזרח, הגענו לשמורת הטבע היפהפייה קורשונלו (Kursunlu), שידועה במפלים מרשימים המשתרעים לרוחב 120 מטר. מסלול ההליכה בשמורה הוא מעגלי, ומאחורי כל עיקול מסתתרת פינת חמד עם בריכה קטנה ומפכפכת. צבעם הכחול של המים ושקיפותם משלימה את יופיו של המקום

מכינים גוזלמה

איזו מן שלווה

העיר השלווה אירדיר (Egirdir) ממוקמת על שפת אגם העונה לאותו השם, מרחק נסיעה של שעתיים מאנטליה לכיוון צפון. בלשכת התיירות הקטנטנה של אירדיר קיבלנו מפה עם הצעות לטיולים באזור ורשימה בתי מלון לשהות בהם. המלצתנו היא להתמקם באזור האי הרומנטי המשקיף על אגם אירדיר ומחובר לעיירה בכביש צר. שטחו של האי הוא בסך הכל כמה מאות מטרים רבועים ועובדה זו תורמת לתחושה האינטימית שלו.

אגמים קסומים ואין תיירים?

הדרך שבין אירדיר לסידה עוברת דרך האגמים - קובאדה (Kovada) וקארג'אורן (Karacaoren). זוהי דרך יפהפייה ומפותלת, בין כפרים ציוריים ומטעי תפוחים עמוסי פרי. החודשים אוגוסט-ספטמבר מהווים את שיא עונת הקטיף, אז רואים את החקלאים בעבודתם ואת הטרקטורים העמוסים ביבול הטרי. ניתן לקנות מהפירות הטריים בדוכנים לצד הדרך. באזור שני האגמים לא היו תיירים כלל, ומי שתמיד חלם על אי פרטי - זה בהחלט המקום.

30 ק"מ מדרום לאגם אירדיר נמצא הפארק הלאומי של קובאדה, שמקיף את האגם. זהו מקום שקט ושליו ובו עצי דולב עתיקים. במקום מגוון שבילי הליכה קצרים וארוכים, שבהם ניתן ליהנות מהליכה בין העצים ולהגיע לנקודות תצפית שונות על האגם וסביבתו. נראה כי הרשויות משקיעות רבות בפארק, שכן פזורים בו גשרים רבים לנוחות המטיילים, לצד שילוט המציג את חי והצומח באזור.

האי סימנה ובראשו מצודה

כאן נאס"א

העיר סידה (Side), הממוקמת כ-70 ק"מ מזרחית לאנטליה, מהווה גן עדן לארכיאולוגים. אתרי העתיקות של סידה כוללים שרידים של עיר נמל רומית, והרשויות דואגות לשימור העתיקות.

הסכר הגדול

מנווגאט (Manavgat), השוכנת 15 ק"מ מצפון לסידה, היא עיירה שוקקת חיים, עם מסעדות רבות, השוכנת לצד נהר המנווגאט. מפלי מנווגאט שעל הנהר כוללים את "המפלים הגדולים", ו"המפלים הקטנים", שנמצאים כק"מ מצפון לעיר. אנו הסתפקנו בגדולים והמרשימים יותר, שנפרשים לרוחב 150 מטר ולגובה של כ-30 מטר. במקום מסעדות קטנות ש"יושבות" לשפת הנהר וחנויות מזכרות לתיירים.

אוצ'אוז. סירות לעיר הטבועה קקובה

חלופה לסיני 

את היומיים הבאים בילינו בשלווה בשמורת הטבע אולימפוס, שהיוותה מבחינתנו את שיא הטיול.

האמת, אולימפוס יכולה לשמש חלופה לסיני. אמנים המחירים מעט גבוהים יותר אך הפנסיונים איכותיים יותר מהחושות הבדואיות (180-250 שקל לזוג), ומציעים גם שתי ארוחות ובקתה ממוזגת. אפשרות נוספת היא ללון בפנסיון ליד המפרץ עצמו, בעיירה צ'ירלי הסמוכה, אבל האווירה בה מאופקת ומעונבת יותר.

רוב הצעירים ישנים באזור כפר הנופש של אולימפוס וההליכה לחוף אורכת 10 דקות בלבד. יש גם צעירים הישנים על החוף עצמו, שתמיד מלא תמיד בצעירים וקולות גיטרה ברקע.

"אש התמיד". חימרה

במחשופי הסלע של חימרה מצויים כוכים קטנים, מהם בוקע גז טבעי והם בוערים כל הזמן. המוזר הוא שהלהבות חוזרות לבעור גם אחרי שמכבים אותן. אמנם אלו להבות קטנות, אך התופעה של יציאת אש מהאדמה היא ייחודית לחימרה. ההסבר לתופעה אינו לגמרי ברור, והתושבים בעבר נהגו לנצל את הלהבות כדי להתפלל לאלים.

בין שייק להתרעננות במים

ביום השישי לטיולנו הגענו לעיירת הנופש הציורית קאש, שממוקמת על צלע הר וגולשת למפרץ מרשים בסמוך לעיר הטבועה "קקובה" - אליה נגיע בהמשך. העיירה בנויה על שרידי העיר הליקית אנטיפלוס, ומצפון לה ניתן להשקיף על הרי הטאורוס.

בשעות הערב נהנינו להסתובב בין בתי הקפה והפאבים שממוקמים באזור התיירותי ההומה של העיירה. בקאש סצנת חיי לילה אמיתית, הכוללות מסיבות רחוב, בארים ומסעדות מעוצבות עם תפריט מתוחכם ומוקפד מעשי ידי שפים מוכשרים.

את היום האחרון בילינו באזור מפרץ קקובה, כ-15 ק"מ מזרחית לקאש. הגענו לכפר הפסטורלי אוצ’אוז (Ucagiz) הממוקם בלבו של מפרץ. למרות שמרבית תושבי הכפר עוסקים בתיירות, המקום נותר לא ממוסחר.

אוצ’אוז שקט באמת ודומה לאזורים השקטים ביותר של סיני. מהמזח מפליגות סירות לעיר הטבועה קקובה, שרעידת אדמה שפקדה את האזור לפני 2,500 שנה הטביעה אותה בים.

כיום ניתן לראות את שרידי הבתים, הקירות, והרחובות השקועים במים, מפתני בתים עם מדרגות ועוד. בהמשך, שטנו בינות למפרצים יפים ואיים קטנים עד לאי סימנה (SIMENA), בראשו מצודה ולידה תיאטרון קטן חצוב בסלע.

עמוסים חוויות אנחנו מוצאים את הדולמוש שמחכה לנו, ומתחילים את הנסיעה לשדה התעופה באנטליה, שם באמת פגשנו את כל התיירים הישראלים שעושים את דרכם הביתה מהנופשונים.

הכותבת נסעה במסגרת "מסלול לנוסע העצמאי" של חברת התיירות אלדין טרוול