ח"כים יקרים: זה מה שצריך לעשות בשביל מדינה
נגמרו החגים והתירוצים: הנה לקט של הצעות החוק הסביבתיות שצפויות לעלות לדיון בכנסת עם פתיחת מושב החורף ביום שני. עכשיו נוכל לראות מי הם אלה שממהרים להגיב על כל זיהום ופגיעה בנוף ומי באמת פועל להגנת הסביבה, לשמירה על איכות האוויר והמים, תורם לחיסכון באנרגיה, נאבק במזהמים ובפולשים למרחב הציבורי. אלה ההבטחות של נבחרי הציבור; עכשיו שיקיימו
אחרי כל אירוע סביבתי ניתן בקלות יחסית לחלץ תגובה נזעמת ותקיפה מכל נבחר ציבור כמעט. בין אם מדובר בזיהום אוויר או מים, פגיעה בנוף ובטבע, השתלטות על מרחב ציבורי, וגם אפילו סתם ליכלוך שהשאירו מטיילים - יועץ התקשורת, הדובר או העוזר ינסחו במהירות כמה משפטי תוכחה, מתובלים בכמיהה לאוויר הרים, מרחבים פתוחים ומים זכים, והבטחה לפעול ביתר שאת בנושא "למען עתיד ילדינו".
אבל דיבורים לא עולים ביוקר. השאלה היא מה באמת עושים חברי הכנסת למען שיפור איכות חייהם של תושבי ישראל וההגנה על כדור הארץ? האם הם באמת פועלים לשמירת הטבע, ניקיון האוויר, המים והחופים? כיצד הם תורמים לחיסכון באנרגיה ולמאבק במזהמים, תאבי הסלילה, הבניה והרכישה? עכשיו נגמרו החגים ועימם התירוצים והדחיות. ביום שני ייפתח מושב החורף של הכנסת ועל הפרק ישנן לא מעט יוזמות חקיקה, ממשלתיות ופרטיות, בנושאים סביבתיים. הנה לקט של הבולטות שבהן, שצפויות לעלות לדיון בחודשים הקרובים בוועדות ובמליאה. הנה מה שמבטיחים נבחרי הציבור לעשות למען הסביבה. רצוי לשמור לצורך מעקב:
אוויר נקי
ההצעה הסביבתית הבולטת על הפרק במושב הקרוב היא הצעת חוק "אוויר נקי". היא הונחה לראשונה לפני שנתיים, בכנסת ה-16, על ידי ח"כ עמרי שרון ו-50 ח"כים נוספים. תכלית החוק היא למנוע, או לפחות לצמצם, את זיהום האוויר, ולהביא לשיפור איכות האוויר שנושמים האזרחים, במטרה לשמור על בריאות הציבור ואיכות חייו, וכן על משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי.
הצעת החוק המפורטת עוסקת בתחומים שונים הקשורים לאיכות האוויר, בין השאר בגיבוש תוכנית לאומית לצמצום זיהום האוויר, החלת חובת ניטור ודיגום, פעולת גופים ציבוריים, מערך אכיפה וענישה ועוד. מאחר שהצעת חוק זו עתידה להשפיע על משרדי ממשלה וגורמים תעשייתיים רבים, מתקיים בשנתיים האחרונות משא ומתן בין כל הנוגעים בדבר במטרה להגיע לניסוח הצעה שתהיה מוסכמת על כולם. ההצעה אושרה על ידי הממשלה בתנאי שתהיה הסכמה בין כל המשרדים השונים. לפיכך היא נמצאת בדיונים בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לקראת קריאה שניה ושלישית.
חוק הפיקדון ושימוש בשקיות פלסטיק
הצעת חוק נוספת שתעסיק את חברי הכנסת היא הצעת החוק לתיקון חוק הפיקדון למיכלי משקה. מטרת ההצעה היא להחיל את החוק הקיים על כלל מיכלי המשקה, ובהם גם בקבוקי שתיה בנפח ליטר וחצי ושני ליטרים. מנסחי ההצעה קוראים גם להטיל את האחריות על האיסוף של מכלי המשקה הריקים על יצרני ויבואני המשקאות, תוך קביעת יעדים כמותיים שיחולו ישירות עליהן - בניגוד למצב כיום, שבו האחריות מוטלת על תאגיד המיחזור. עוד מציעים יוזמי התיקון להעלות את סכום הפקדון על כלל מיכלי המשקה על מנת לתת לצרכנים תמריץ גדול יותר להחזיר את הבקבוקים הריקים, וכן להגדיל את הכספים המושקעים בשיפור מערך האיסוף.
שתי הצעות חוק מקודמות במקביל בנושא זה. האחת היא ממשלתית - אותה מוביל השר להגנת הסביבה גדעון עזרא. האחרת היא פרטית שנוסחה על ידי עמותת "אדם טבע ודין", ומובלת על ידי ח"כ מיכאל נודלמן (קדימה), ח"כ מיכאל מלכיאור (עבודה) וח"כ דב חנין (חד"ש) - שני האחרונים, יושב ראש עמיתים של השדולה הסביבתית בכנסת. נכון לעכשיו חוק זה עבר בקריאה ראשונה בכנסת, עם תמיכת הממשלה, וכיום הוא נמצא בדיונים בוועדת הכלכלה לקראת קריאה שנייה ושלישית.
הצעת החוק נוספת בנושא מיחזור עוסקת בהפחתת השימוש בשקיות פלסטיק. היא נראית כיום כהצעה הסביבתית בעלת הסיכוי הגדול ביותר לעבור במושב החורף הנוכחי. את ההצעה מובילים ח"כ חנין וח"כ אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו) ומטרתה היא להפחית באופן משמעותי את השימוש בשקיות פלסטיק, ולהגביר את השימוש בשקיות רב-פעמית, בשל הנזק לסביבה ולטבע שנגרם משימוש מופרז בשקיות פלסטיק רגילות.
את המטרה מקווים מנסחי ההצעה להשיב באמצעות הטלת כספי על הציבור בעבור השימוש בשקיות פלסטיק רגילות. ההנחה היא שברגע שהציבור יתבקש לשלם כסף על שקיות הפלסטיק הוא ישאף להפחית את השימוש בהן ומספר השקיות הנצרכות יופחת. הכספים שיושלמו עבור רכישת השקיות יעברו לקרן לשמירת הניקיון ועידוד המיחזור. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת ביולי 2007 והיא תובא לקריאה טרומית בכנסת כבר בשבועות הראשונים של מושב החורף.
קרינה, אנרגיה וזיהום
נושא נוסף שעומד על הפרק הוא הקרינה הבלתי מייננת (בעיקר בתחום הסלולרי), והתיקונים לחוק שחוקק בנושא אשתקד. לאחרונה הגיש השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, תקנות הקשורות לחוק הקרינה הבלתי מייננת ובמושב הקרוב עתידים חברי הכנסת לדון בהן, ובשילובן בחוק הקיים.
נושא נוסף שעתיד להעסיק את הכנסת קשור בהצעת החוק "המזהם משלם", הקובעת החמרת העונשים למזהמים את הסביבה. מטרתו של החוק היא לשלול את הכדאיות הכלכלית שבפגיעה בסביבה באמצעות קביעת קנס מרתיע. החוק נועד לשנות את המצב הקיים בו משתלם לכאורה לעבור על חוקי הגנת הסביבה בישראל שכן הקנסות שמטילים כיום בתי המשפט על מזהמים הם נמוכים משמעותית מהרווחים שגורף גוף שממשיך לפעול תוך פליטת זיהום. מובילי ההצעה הם חברי הכנסת מלכיאור וחנין. ההצעה עברה בקריאה ראשונה בכנסת וכעת נמצאת בוועדת הפנים והגנת הסביבה להמשך דיונים לקראת קרינה שניה ושלישית.
חוק נוסף שיידון הוא בנושא שילוב מקורות אנרגיה מתחדשת במערכת ייצור החשמל, שח"כ מלכיאור נמצא בין מקדמיו. הטענה היא כי רוב המדינות המפותחות בעולם מעודדות ניצול של אנרגיה מתחדשת כתחליף לבניית תחנות כוח חדשות המבוססות על דלק, גז או פחם - חומרים שאינם מתחדשים. לטענת יוזמי החוק, שימוש בטכנולוגיות אנרגיה מתחדשת - כמו אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח או אנרגיית גלים - לא רק שיסייע להפחית את התלות במשק הנפט אלא גם יתרום רבות לשיפור איכות האוויר במדינת ישראל, לצמצום פליטת המזהמים וגזי חממה.
נושא זיהום האוויר קשור כמובן לנושא התחבורה, השאיפה להפחית את השימוש בכלי רכב מזהמים, לעודד את השימוש בכלי רכב "ירוקים" ובתחבורה הציבורית. בשבועות הקרובים צפוי להניח ח"כ גלעד ארדן (ליכוד) הצעת חוק לעידוד השימוש באופניים. בהצעה קורא ארדן לקבוע כי לצד כל כביש תסלול המדינה שביל ייעודי לאופניים, וכן יחוייבו מקומות עבודה ומוסדות השכלה גבוהה להתקין מקלחות לרוכבים המיוזעים.
ח"כ אופיר פז-פינס (עבודה), יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, עומל אף הוא בימים אלו על מספר הצעות חוק בנושא הגנת הסביבה, ביניהן חיוב בתשלום ארנונה עסקית על כל אזרח שמציב אנטנה סלולריות בביתו הפרטי תמורת תשלום מחברות הסלולר. הצעה נוספת היא פינוי אוכלוסיה למרחק של 5 ק"מ מאתר רמת חובב, וכן הצעת חוק שתחייב רשויות מקומיות לנטוע כמות מסוימת של עצים על כל עץ שיכרתו.
שימור חופים וטבע
נושא הכנרת צפוי לעלות גם הוא לדיון נרחב בכנסת. בשבוע שעבר, על רקע פעילות מחאה של מתנדבי ארגון "מגמה ירוקה" בכנרת הודיע ח"כ חנין כי הוא מתעתד להניח על שולחן הכנסת הצעת חוק להגנת הכנרת. "נוכח המשך הזנחת הכנרת אין מנוס מחוק כולל שיגן על הכנרת בשלושה היבטים עיקריים: הגנה מפני יוזמות נדל"ניות פרועות, הבטחת גישה חופשית לכל חופי הכנרת והגנה על מי הכנרת", דברי חנין.
סוגיית הכנרת תידון גם לאור החלטת הממשלה מ-19 באוגוסט להסדרת חופי הכנרת, שעיקרה הקמת איגוד ערים כנרת והסדרת הגישה החופשית לאגם, גביית התשלום, הניקוז והמאבק בזיהום וניקיון החופים ועוד.
יוזמת חקיקה סביבתית נוספת שנמצאת בתהליכי גיבוש היא של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שהציג לאחרונה טיוטת חוק להגנה על עצים ויער. מדובר ביוזמת חקיקה להרחבת סמכות המשרד להגן לא רק על שטחי יער אלא גם על עצים מוגנים או עצים ייחודיים או ותיקים במיוחד - הקרויים עצים בוגרים. מטרת החוק היא לקדם מודעות, חינוך, חקיקה ושימור עצים בוגרים, באמצעות, בין השאר, קביעת קריטריונים להכללת עצים ברשימת עצים בוגרים בישראל - שיזכו להגנת מיוחדת. צוות בין משרדי בו שותפים גם המשרד להגנת הסביבה, משרד החינוך וקק"ל, פועל בנושא מזה מספר חודשים.
נושאים סביבתיים נוספים שיעלו לדיון בכנסת הם עיר הבה"דים, שהעבודות להקמתה צפויות להתחיל בקרוב לא הרחק מרמת חובב, נושא הקמת תחנת הכוח הפחמית הנוספת באשקלון, סוגיית המעבר לייצור חשמל בגז, וסוגיית החומרים המסוכנים באזורי התעשיה של מפרץ חיפה.
הלוביסטית של ארגון "אדם טבע ודין" בכנסת, דבורה פרומן-סיילס, מקווה שחברי הכנסת יוכיחו במושב הקרוב את מחויבותם למען ההגנה על הסביבה. "בכנסת יש שדולה סביבתית-חברתית שיש בה למעלה מ-40 ח"כים מכל קצוות הקשת הפוליטית. אם כל החברים בשדולה יצביעו ויפעלו למען קידום הצעות החוק האלה, נצליח לקדם בכנסת את כל ההצעות. זהו צו השעה מבחינתם, ואני מאוד מקווה שלא נתאכזב והם אכן יפעלו לצורך קידום הצעות החוק".
לפנייה לכתב/ת 
