שתף קטע נבחר

מה צריך לעשות כדי למצוא בן זוג? להתחתן...

חברתי הלסבית גילי הסבירה לי ש"אצלם" יש איזה חוש לזהות זה את זה. אז פיתחתי תיאוריה: כמו ש"כסף הולך לכסף", נשואים מזהים זה את זה. למה אצל הרווקים כל כך יבש, בעוד אצלם יש אקשן? אולי כי לנשואים החיפוש בא ממקום קליל יותר

חברה שלי גילי היא לסבית מוצהרת, שמגדלת ילדה יחד עם בת זוגתה, אותה הכירה בזכותי. בתור מישהי שניסתה גם גברים וגם נשים (הכוונה היא לחברתי גילי כמובן. אני רק כמעט ניסיתי), יש לה המון תיאוריות שהיא אימצה או פיתחה בעצמה.

 

אחת התיאוריות שבאמתחתה גורסת שלסביות והומואים מזהים אחד את השני. לתיאוריה זו התוודעתי פעם, כשישבנו בקפיטריה באוניברסיטה. היא אמרה שהיא רוצה שנקבע ללמוד עם קרן כי היא חושבת שיש "מצב".

 

"מצב?" הייתי ילדה, מה בכלל הבנתי.

 

"את רוצה להגיד לי שלא קלטת שהיא בכלל בקטע של בנות?" גילי הסתכלה עלי על כמו על טמבלית מוחלטת, ובאותו סופשבוע העבירה לי סקירה נרחבת של כמה בחורים ובחורות שבחיים לא הייתי מעלה על דעתי שגם הם מעדיפים את בני מינם.

 

גילי הסבירה לי ש"אצלם" יש איזה חוש כזה לזהות זה את זה. בעוד סטרייט יכול להתחיל עם לסבית או סטרייטית עם הומו, אצלם זה נדיר שמתרחשת פדיחה שכזאת.

 

באחרונה פיתחתי גם אני תיאוריה לגבי חוש כזה. אני טוענת שנשואים מזהים זה את זה. ואני לא מתכוונת רק למקרים הקלים, כמו אצל אלה שעדיין לא "איבדו" את הטבעת...

 

אני עובדת בחברת הייטק גדולה. אני מניחה שרק בבניין שלי יש יותר מ-1,000 עובדים. חברים שלי שואלים איך זה שלא יצא לי להכיר בחורים בעבודה. אין לי תשובה. גם חבריי לעבודה לא מבינים למה הם לא מכירים. אולי סתם כי לא נעים במיוחד להתחיל לשאול אנשים מה הסטטוס המשפחתי שלהם, או לעשות צעד שאם ייכשל יוביל למבוכה. והרי יש חוק בלתי כתוב שאומר שאם לא יצא לך לראות מישהי למרות שאתם עובדים באותו בניין כבר שנתיים, אם תתחיל איתה וזה לא יילך, אתה דווקא תתקל בה מעכשיו לפחות פעמיים ביום. תשאלו את אורן - הוא התחיל עם מישהי בארוחת צהריים, הסתבר שהיא עברה משלוחה אחרת ועובדת בבניין שלנו כבר חצי שנה. הם כמעט יצאו, אבל היא ביטלה ברגע האחרון. אחרי שנתקל בה או בחברותיה, שבאמת נועצות בו מבטי רנטגן מביכים, כמעט כל יום, הוא עבר למדרגות (והוא עובד בקומה חמישית!).

 

מצד שני, חברתי מ', הנשואה כבר יותר מעשור, טוענת שהיא מרגישה כמו באוניברסיטה - השוק גואה וגועש. מסתבר שבעולם הנשואים המצב יותר סוער מאשר בפיק-אפ בר הכי פופולרי בעיר.

 

למ' יש כמה וכמה מחזרים בעבודה. אחד מהם נשוי פלוס שניים, אבל זה לא מונע ממנו לשלוח דווקא אליה את הפרחים של יום חמישי (אלה שאשתו מצפה להם ומתאכזבת כל שבוע מחדש). המצב לא מונע ממנו גם להזמין אותה לארוחות ערב או למסאז' בדירת החבר הרווק שלו. מ' מסרבת בנימוס. אחד אחר מקטר לה כל הזמן על אשתו ועל כך שהוא שוקל לעזוב אותה, וכמה מפריע לו שאשתו לא יותר כמוה. מ' מעניקה לו אוזן קשבת, באופן ידידותי בלבד. נשוי אחר התחיל לקשקש איתה בחדר האוכל ולאחר מכן שלח לה מייל להזמין אותה לקפה בפינת העישון. היא אמנם לא מרחיקה לכת מעבר לכך, אבל זה עושה טוב לאגו שלה.

 

חשבתי שאולי ההצעות זורמות בקלות לעבר מ' מפני שהיא נראית עשר שנים צעירה מגילה ובגלל חיוכה הכובש. אבל הסיפור עם ל' הבהיר לי שזה לא בהכרח קשור.

 

הרומן מסתכם בארוחות צהריים במסגרת העבודה

ל' הנשואה לא נראית טוב, היא אפילו טיפה מכוערת, לא חיננית ולא חייכנית. אבל יש לה ידיד בעבודה, נשוי עם אשה בחודש השמיני וחצי (אבל מי סופר). הנשוי שלה "לא מפסיק לחשוב עליה" (ככה הוא אומר לה, ואין לי מושג למי עוד). הם מאוהבים עד השמיים, למרות שלא מימשו את אהבתם באופן פיזי מעולם, אלא הם ניזונים מעצם הפנטזיה. הרומן מסתכם בארוחות צהריים במסגרת העבודה ובהודעות SMS סודיות שהם מגניבים מידי פעם, כשבני זוגם החוקיים לא נמצאים בשטח. הרומן הזה הוא כנראה הסיבה לכך שבשנה האחרונה היא נראית כמו אחרי מתיחת פנים בשילוב עם דיאטה רצחנית, שני דברים שהיא לא עשתה ולא חשבה לעשות.

 

וא'? הוא בכלל לא פראייר. בטיסת העבודה האחרונה שלו תמרן יפה בין המאהבת הוותיקה, זו שטסה איתו לרוב הטיסות העסקיות, לבין אחת חדשה שהכיר בדאלאס, ויש גם אחת ברומניה. מובן שאשתו לא חושדת, או לפחות לא שיתפה אותו בחשדות. שכחתי לציין שהבחורה מהמשרד ממול דלוקה עליו. תוך כדי שהיא מרעיפה מחמאות על התמונות של ילדיו, היא מקפידה להשחיל מחמאות על כך שהם קיבלו את "העיניים המדהימות של אבא" ואיזה חסון הוא נראה כשהוא מרים שני זאטוטים בו זמנית. הוא משתף פעולה ומקפיד להזכיר לה עד כמה "האידיוט" (בעלה היקר) לא ראוי לה. יחי שימור הפלירטוט.

 

ג' התחתנה לפני כמה חודשים. מאז היא גילתה שיש בבניין דווקא הרבה גברברים חמודים שמחפשים את קירבתה. היא לא הבינה איך לא הכירה אותם קודם (אולי כי הם נשואים, גברת ג'?). היא אמנם נאמנה לבעלה הטרי, אבל כשהוא שואל אותה "איך היה היום שלך, יקירתי?" היא שוכחת לספר לו שהסמיקה במסדרון כשא' תפס אותה והחמיא לה על השמלה הצמודה שמדגישה את החיטובים. שוכחת לספר לו גם שב' שלח לה מייל לגבי שובל הריח המתקתק שהשאירה בחדרו. שוכחת לספר לו גם על השוקולד שקיבלה מג'.

 

"אין דבר יותר סקסי מגבר עם מוצץ בכיס"

ש' גילה מגנט נשים חדש: זה קרה בטעות, כשיום אחד נפל לו מוצץ מהכיס; הוא בכלל שכח שהוא שם אותו שם. אחת האמהות בקומה נמסה כולה ואמרה שאין דבר יותר סקסי מגבר עם מוצץ בכיס. מאז הוא מקפיד שיבצבץ קצה מוצץ מאחד הכיסים לפחות, לפעמים הוא גם מפיל אחד "בטעות". אני מוכנה לשים כסף שהוא נאמן למשפחתו, הוא פשוט התמכר לאמנות הפלירטוט.

 

מאיפה אני יודעת את כל הסיפורים האלה? אנשים פה אוהבים לרכל...

 

הרהרתי בכך הרבה בזמן האחרון, למה אצל הרווקים כל כך יבש, בעוד אצל הנשואים ההיצע בשיא פריחתו. אולי כי לנשואים החיפוש הזה בא ממקום קליל יותר? חיפוש חוויות חדשות, ולא כאלה שחוג במתנ"ס יכול לספק?

 

חוץ מזה, סירוב הוא פחות נוראי, שכן בכל מקרה יש מישהו שמחכה בבית. ואם הסירוב גם מלווה בהשפלה, אז תמיד אפשר לסחוט מהחוקי או החוקית שבבית קצת ליטופים לאגו. זאת בניגוד לרווקים, שצריכים לשמור טוב-טוב על האגו, כי אם הוא יתרסק חזק מדי על הרצפה, רק שפכטל יוכל לעזור.

 

ואולי אלה בעצם חדשות טובות לרווקים המבוקשים שחוששים להתמסד: לא צריך להיפרד מהאקשן, נהפוך הוא, זה רק הולך ונהיה יותר מעניין.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
חברים שלי שואלים איך זה שלא יצא לי להכיר בחורים בעבודה
צילום: ויז'ואל/פוטוס
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים