62%: רוצים הלוויה דתית
רוב הישראלים יעדיפו להיקבר בטקס דתי ואינם רואים צורך בשינוי המצב הקיים; את חללי צה"ל שאינם יהודיים יש לקבור בחלקות הרגילות, ובכל מחיר; וגם: מיהם הראויים ביותר לעסוק במלאכת הקודש? סקר ynet-גשר – סגולה לאריכות ימים
איש לא מתכנן לפרטי פרטים את יום מותו, אך רוב הציבור כבר יודע בדיוק כיצד ייקבר ומי ינהל את הטקס. הסקר השבועי של ynet יהדות ועמותת גשר מגלה כי 62% יבחרו בלוויה דתית, ו-51% אף סבורים שהטקס המסורתי אינו זקוק לאף ריענון. עוד קובעים הנשאלים: על צה"ל להתעקש על קבורת החלליםהלא יהודיים בחלקות הרגילות. בשאלה מי ינהל את האירוע הדעות כבר חלוקות: החילונים רוצים בן משפחה קרוב, האחרים נאמנים לחברה קדישא.
סקר ynet-גשר נערך על ידי מכון מותגים בקרב 500 נשאלים, המהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת דוברת העברית בישראל.
בתשובה לשאלה "באיזה טקס קבורה היית מעדיף שיקברו את בני משפחתך?" נקבו 62% בקבורה היהודית-דתית, ו-17% בקבורה חילונית-אזרחית. באלטרנטיבת שריפה הגופה, שהצליחה לאחרונה לעורר את זעם החרדים, בחרו רק 4% מהנשאלים. השאר לא השיבו לשאלה.
פילוח להגדרות דתיות מלמד כי כלל המגזרים מעדיפים את האפשרות הדתית, אך החילונים, כצפוי, פוזלים גם לכיוונים אחרים. 43% מהם ייקברו על פי המסורת היהודית, 29% בקבורה חילונית ו-8% יעדיפו שגופתם תישרף. בנוסף בחרו גם 8% מהמסורתיים באופציה החילונית.
ומי רוצה תוספות?
בהמשך נשאלו המשתתפים האם לדעתם יש צורך ב"שידרוג" הלוויה הדתית. 51% אמרו כי הוא צריך להישאר כפי שהוא משום שבזה מתבטא יחודו. מנגד סבורים 18% כי יש לקבור את המת בארון במקום באלונקה ו-6% קבורה המליצו להקריא, בנוסף לפסוקים, גם קטע שנכתב בימינו.
מניתוח התוצאות עולה כי בנושא זה אף הציבור החילוני נאמן למסורת – 43% לא רואים צורך בשינוי הטקס, ורק 9% היו מעוניינים לכלול בו קריאת טקסטים נוספים, מעבר לפרקי התהילים.
שאלה נוספת בסקר מתייחסת לסוגיה הרגישה של מקום קבורת חללי צה"ל הלא יהודיים. 62% מהנשאלים קוראים לצבא לדרוש שהם ייקברו בחלקות הרגילות, יחד עם שאר החיילים. מנגד סבורים 9% כי יש לקבור אותם בבתי קברות חילוניים, ו-7% אמרו כי הם צריכים להיקבר בקצה בית הקברות היהודי.
חלוקה להגדרות דתיות מלמדת כי אף הדתיים תומכים בקבורתם בחלקות הרגילות (45%), ובין בעלי הדעה החרדים חלוקות הדעות בין קבורה יהודית רגילה (21%), קבורה חילונית (18%) וקבורה בקצה בית הקברות (22%).
נציין על פי הפיתרון ההלכתי הנהוג בצה"ל נקברים החללים הלא יהודיים בתתי-חלקות הממוקמות בתוך חלקות הקבורה הצבאיות, ולא קיימת הפרדה ניכרת בין החללים.
ומי יקבור אותנו?
36% סבורים שיש להשאיר את "עבודת הקודש" שבניהול טקס הקבורה בידי אנשי החברה קדישא, 22% מעדיפים שיהיה זה איש או אישה הקרובים למשפחת הנפטר, ו-19% רואים צורך בהכשרת רבנים שיחזקו את תחושת ההזדהות והחיבור למסורת היהודית. מפילוח התוצאות עולה כי הציבור החילוני מעדיף אדם הקרוב למשפחה - 34%, והאחרים בחרו בחברה קדישא. בנוסף, סבורים 34% מהנשאלים הדתיים כי יש להכשיר רבנים שיחזקו את הזהות היהודית בין משתתפי הטקס.
מנכ"לית גשר מפעלים חינוכיים, שושי בקר, אמרה בעקבות תוצאות הסקר כי היא קוראת לעולם הרבני להציע אפשרויות של חיבור הטקס המסורתי עם כיוונים נוספים המעוררים הזדהות וחיבור בקרב הציבור. לדבריה, "בולטת הבחירה של רוב הנסקרים בנופך אישי ורלוונטי לטקס הקבורה, ויש כאן קריאה ברורה לחברה קדישא לאפשר הכנסת גוון אישי". בקר הדגישה כי גם עבור אלה המעוניינים בקבורה חילונית ישנן כיום פתרונות מכובדים בישראל.
על קבורת חללי צה"ל שאינם יהודים אמרה מנכ"לית גשר: "הדילמה בקרב הצבור הדתי והחרדי מעידה כי לצד הבעייתיות ההלכתית הם מודעים למשמעות הציבורית והלאומית, ולכן חשים שיש לקברם בחלקות הצבאיות הרשמיות".
