שני מאסרי עולם לרוצח הקשישות מקריית אתא

בית המשפט המחוזי בחיפה גזר שני מאסרי עולם ועוד 20 שנות מאסר במצטבר על רוני פרץ, בן 42 מקריית אתא, שרצח ושדד את פרידה ויזל, בת 89, ואת ילנה נאומיבקין, בת 80, ותקף באכזריות ושדד שני קשישים נוספים.

השופטים, אב בית הדין יוסף אלרון, ולצדו רון סוקול וכמאל סעב, הדגישו בגזר הדין: "לא בכל יום אנו נתקלים בפשעים חמורים כפשעיו של הנאשם שבפנינו, אשר כמעשה שטן חבל בקורבנותיו, לא רק עד זוב דם, אלא עד אשר נפחו את נשמתן תחת ידיו המגואלות בדמן". השופטים ציינו כי לא מצאו לזכותו ולו נסיבה מקלה אחת.

"האכזריות ועוצמת האלימות שהפגין הנאשם כלפי קורבנותיו", כתבו השופטים,"נלמדות בין היתר מהדו"חות הפתולוגיים ומתיאוריו מסמרי השיער של קורבנו, היינריך יצחק, אשר תיאר כיצד ניצלו חייו בנס, בזכות העובדה שהעמיד פני מת, ובמצב זה נקשר על-ידי הנאשם, נגרר על הרצפה והונח כפות במיטתו".

השופטים ציינו כי בעיני פרץ, חיי הקשישים היו זולים וחסרי ערך. "לאחר שגזל את כספם ופגע קשות בגופם הותירם בביתם חסרי אונים, לעתים כפותים ללא יכולת תנועה, מדממים וחסרי הכרה, והגדיל והוסיף כאשר נעל את הדירות מבחוץ, לקח את המפתחות והקשה על האפשרות למציאת הקורבנות ולהגשת עזרה".

פרץ חזר וטען לפני הקראת גזר הדין כי הוא חף מפשע ונפל קורבן לעלילה משטרתית. הוא ציין כי הוא משתתף בצערן של בני משפחות הנרצחות, ואמר כי לדעתו "למי שעשה זאת מגיע שיורידו את הידיים והרגליים". בתום הקראת גזר הדין הגיב פרץ במחיאות כפיים, ואף קרא לעבר הקהל באולם "נפגש בעליון".

עורך הדין, אילן גרטלר, שייצג את הנאשם מטעם הסנגוריה הציבורת, אמר בתום הקראת גזר הדין כי מדובר בעונש חמור במיוחד, ולאחר שילמד את גזר הדין ויתייעץ עם מרשו, יחליט כיצד לפעול בתיק. התובע בתיק, עו"ד יחיאל ליפשיץ מפרקליטות מחוז חיפה, אמר כי הוא שבע רצון מגזר הדין וחומרתו.

התחזה לדוור ולעובד הביטוח הלאומי

בראשית החודש שעבר הורשע פרץ ברצח שתי הקשישות ובשורה של מעשי שוד חמורים כלפי הקורבנות וקשישים נוספים. השופטים הרשיעו את פרץ בכל סעיפי כתב האישום. בהכרעת הדין, המשתרעת על-פני 105 עמודים, קבעו השופטים כי לנוכח סדרת הפשעים החמורים שביצע פרץ "ניתן לרשום על מצחו כאות קלון את המלים 'רוצח סדרתי'".

במארס 2006 פיענחו חוקרי משטרת זבולון והיחידה המרכזית במרחב חוף את פרשת רצח שתי הקשישות מקריית-אתא. פרץ, תושב השכונה שבה התגוררו הקשישות, נעצר והודה במעשי הרצח, וכן בשני מעשי שוד אכזריים שבוצעו אף הם בקשישים, באותה השכונה ממש.

מעשה הרצח הראשון אירע ב-30 בינואר 2006. פרץ המתין לשעת כושר ליד ביתה של ויזל ברחוב הוגו מולר בעיר, וכשהמטפלת של הקשישה עזבה את הבית, נכנס פנימה כשהוא מתחזה לדוור. פרץ רצה לשדוד את הקשישה, ובמהלך השוד רצח אותה באלימות קשה.

שלושה ימים לאחר מכן, ב-2 בפברואר, שוב אירע רצח ברחוב הוגו מולר. גם הפעם הייתה זו קשישה שהתגוררה בגפה, ילנה נאומיבקין, שנרצחה בביתה במהלך השוד. גם היא נרצחה זמן קצר לאחר שהמטפלת שלה עזבה את הדירה. גם במקרה זה התחזה פרץ לדוור.

שורת מעשי השוד והרצח החלה בספטמבר 2005, כשפרץ חדר לביתה של קשישה תושבת קריית-אתא כשהוא מתחזה לעובד המוסד לביטוח לאומי. לאחר שנכנס לדירה, תקף פרץ את הקשישה ושדד אותה באכזריות.

פריצת הדרך: בזכות מחברת הקורבנות

ההתקפה הבאה אירעה בינואר 2006, כשפרץ נכנס לדירתו של קשיש בסמטת יאיר - הרחוב שבו הוא עצמו התגורר - כשהוא מתחזה לדוור. כשהבין הקשיש כי נפל קורבן למתחזה, חבט בפרץ במקלו, ובתגובה שלף זה סכין ודקר אותו מספר רב של פעמים. הקשיש אושפז אחרי התקיפה ושוחרר כעבור שבועות ארוכים של אשפוז.

שני צוותי חקירה - מתחנת זבולון ומימ"ר חוף - חקרו את מעשי הרצח והשוד. פריצת הדרך בחקירה הייתה בעת שהחוקרים חזרו כמה ימים לאחר הרצח לדירתה של נאומיבקין ז"ל, והבחינו במחברת המונחת על השולחן בסלון.

 במחברת גילו החוקרים את שמותיהם של שני קשישים נוספים, יצחק היינריך שנשדד, ופרידה ויזל ז"ל, שנרצחה.

כמו כן התגלו על המחברת טביעות אצבע של פרץ, שרידי די.אנ.איי שלו וטקסטים שונים בכתב ידו. אם לא די בכל אלה, התגלה בדירתה של נאומיבקין בדל סיגריה שעליו שרידי די.אנ.איי של פרץ. די.אנ.איי התגלה גם על החבלים שבהם נכפתו קורבנותיו של פרץ. ימים ספורים לאחר שנעצר, הודה פרץ במיוחס לו, ואף מסר פרטים רבים על זירות הרצח, חלקם פרטים שהשוטרים בעצמם לא ידעו.