עלות הפקקים בת"א: יותר מ-10 מיליארד בשנה
רציתם לדעת כמה שווים פקקי התנועה הענקיים בגוש-דן? הערכות משרד התחבורה אומדות את הנזק הישיר ביותר מ-10 מליארד שקל בכל שנה. משרד האוצר אומד את הנזק במיליארדים נוספים
משרד התחבורה חושף את הנתונים המדאיגים: פקקי התנועה בגוש-דן גורמים לנזקים בשווי מצטבר של מיליארדי שקל בשנה. מדי יום נכנסים לתל-אביב כחצי מיליון כלי רכב, 325 אלף מגיעים למרכז העיר - האזור בין שדרות רוקח בצפון ודרך קיבוץ גלויות בדרום, ובין נתיבי איילון במזרח וחוף הים במערב. עומסי התנועה שנוצרים כתוצאה מכך, גורמים לבזבוז מוערך של כ-277 מיליון שעות בשנה, שעלותן נאמדת בלא פחות מ-5.5 מיליארד שקל.
אבל מתברר שבזבוז זמן הוא רק חלק מהנזק שנוצר כתוצאה מעומסי התנועה: מאות אלפי המכוניות שנכנסות מדי יום לתל-אביב גורמות גם להפסדים כלכליים עקיפים, כמו למשל בלאי עודף של כלי רכב, צריכת דלק מיותרת, ועוד. סך הפסד עלויות התפעול מוערך ב-2.8 מיליארד שקל בשנה.
277 מיליון שעות הולכות לאיבוד מדי שנה בפקקים של תל-אביב (צילום: גבי מנשה)
בנוסף, עם ההשפעות הכלכליות העקיפות של עומסי התנועה אפשר למנות גם הפסדים בגין ירידת מחירי נדל"ן, פגיעה בהכנסות של עסקים, ואף הוצאות עודפות בגין מטרדי רעש. קשה לאמוד את ערכם הכלכלי המדויק של נזקים אלה, אך על-פי הערכות משרד האוצר, נזקי רעש לבדם עולים למשק הישראלי כרבע מיליארד שקל בשנה.
לכל אלה יש להוסיף השפעה נוספת וקטלנית: הנזק הבריאותי שנגרם כתוצאה מזיהום אוויר שמקורו באמצעי תחבורה שונים. זה מכבר הוכח כי גזים רעילים שפולטים כלי רכב, גורמים לעלייה ניכרת במספר החולים במחלות בדרכי הנשימה, ולגידול במספר האשפוזים בשל קשיי נשימה או בעיות בכלי דם. בנוסף, חשיפה מתמשכת לזיהום אוויר עלולה להגדיל את הסיכון לחלות במספר סוגים של סרטן, ואף לגרום לעלייה במספר מקרי המוות.
מקובל להעריך כי הנזק הכלכלי שנגרם כתוצאה מההשפעות הבריאותיות של זיהום האוויר, עולה על הנזק שנגרם כתוצאה מהצפיפות. על-פי אומדני משרד האוצר, נזקי זיהום האוויר מסתכמים בכ-12 מיליארד בשנה בכל ישראל. מאחר שגוש-דן מרכז את נפח התנועה הגדול ביותר בארץ, תרומתו לנזק הכולל נאמדת בעשרות אחוזים.
האגרה שלא תעזור?
אחד הפתרונות המוצעים לבעיית עומסי התנועה היא אגרת גודש, שתוכנית ראשונית ליישומה הוצגה אתמול (ד') בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. אגרת גודש היא מס יומי המוטל על נהגים הנכנסים לאזור קבוע מראש, כאשר גובה התשלום עשוי להשתנות בהתאם לשעת הנסיעה, האזור אליו מבקש הנהג להגיע, וכן כמות המזהמים שפולט כלי הרכב. על-פי הערכות ראשוניות, גובה האגרה בתל-אביב ינוע בין 25 ל-50 שקל.מנכ"ל משרד התחבורה, גדעון סיטרמן, העריך כי יישום התוכנית יחל בסוף 2009, אולם רבים סבורים כי הערכה זו אופטימית מדי. יו"ר ועדת הפנים, ח"כ אופיר פינס-פז, טען בדיון אתמול כי כל התוכניות שהוצגו בפני הוועדה נמצאות בשלבי פיתוח מוקדמים, ולכן יישומן אינו עומד כרגע על הפרק - ואף אינו צפוי להתחיל בעתיד הנראה לעין.
בנוסף, רבים מתחו ביקורת על כוונת משרד התחבורה ועיריית תל-אביב להטיל אגרות גודש על הנהגים - לפני שמערך התחבורה הציבורית בעיר ישודרג במידה מספקת. בתנועת "עיר לכולנו", תנועה על-מפלגתית שתתמודד בבחירות המקומיות בחודש נובמבר, אומרים כי את תוכנית אגרות הגודש יש ליישם רק לאחר שרמת השירות בתחבורה הציבורית יוכל להוות חלופה לכלי הרכב הפרטיים.
בתגובה שהעבירה התנועה לתכנית אגרת הגודש שנחשפה אמש, נאמר כי "התחבורה הציבורית הקיימת כיום בעיר, אינה מאפשרת מערכת הסעת המונים הולמת. האוטובוסים רועשים, מפייחים ואינם יעילים. הטלת אגרת גודש לפני יישום פתרונות תחבורתיים הולמים, תפלה לרעה את השכבות החלשות, שלא תוכלנה לשלם את אגרות הגודש. העשירים, לעומת זאת, לא יהססו לשלם את המס בכניסה ולהיכנס ברכבם הפרטי לעיר".
לפנייה לכתב/ת 
