מה רוצים מראובן עטר? 10 הערות לסיכום המחזור
המאמן אינו אשם בקללה המוזרה שרובצת מעל טדי, דרק בואטנג הרבה יותר. לנמני אסור למהר לשחרר את שפונגין, וכדאי להחתים במהרה את אוואט. אבוחצירה למד לקח אדיר וגולסה שיחק אותה. עשר הערות לסיכום המחזור שהיה
1. קללת טדי. יש משהו מיסטי במשחקי הבית של בית"ר ירושלים. אפשר לחפש הסבר הגיוני לשישה משחקים ללא ניצחון בטדי (שבעה ביחד עם המחזור האחרון של העונה שעברה, מול... בני סכנין), אבל חלק מהאנשים שבתוך המועדון, כבר מדברים על סוג של קללה. אם מסתכלים על משחקי הבית והחוץ של הקבוצה, קשה למצוא הבדלים של ממש. סגנון המשחק זהה, השקעת השחקנים דומה וגם בכמות המצבים אין הבדל גדול.
אלא שבטדי יש משהו באוויר, משהו שקשה להסביר. זה כבר הגיע למצב בו השחקנים, וגם האוהדים, מתקשים להאמין שהכדור ייכנס. אפילו אבירם ברוכיאן, השחקן היחיד שאפשר היה לסמוך עליו שיבקיע כשצריך, החמיץ ממצב נדיר. המיסטיקנים יוסיפו שגם קטמון עדיין לא ניצחה בטדי העונה. בסופו של יום, אם בני סכנין, שלא סיכנה אפילו פעם אחת את השער של טברטקו קאלה, הצליחה להוציא נקודה בטדי, הרי שלבטח יש כאן משהו באוויר.
אם עטר מדבר על שינויים, ברור שדרק בואטנג הוא הראשון שצריך לשלם את המחיר. הגנאי השלים עוד משחק חלש, ולראשונה גם הוחלף על ידי מאמנו במחצית. שובו של שמעון גרשון דווקא מבשר טובות עבור הדאבליסטית, רק חבל שהוא לא הצליח לכבוש את שער הניצחון לעיני הבוס, ארקדי גאידמק. אותו גאידמק, אגב, הגיע לטדי לראשונה מאז ההפסד בבחירות, ולראשונה גם ללא עוזרו לשעבר, יוסי מילשטיין. גאידמק, שעדיין שמר על ארשת פנים מאוכזבת, הסתובב במרבית הזמן בגפו, כשהוא מסרב להביע דעתו על הקבוצה - גם כן סוג של חידוש.
ארקדי החדש. הגיע בגפו, לא דיבר על בית"ר (צילום: דודי ועקנין)
3. שניידר כאן. רק המחשבה על המשחק שמחכה לנו בשבת בין מכבי ת"א הלחוצה לבין בית"ר ירושלים הנלחצת, גורמת לאוהדי שתי הקבוצות להתכווץ בחוסר נחת בכורסא. על פניו, הצהרתו של אלכס שניידר על מתן גב בלתי מוגבל לאבי נמני, היא במקום. השחקנים צריכים להבין שהם הבאים שישלמו את המחיר, ולנמני יהיה מספיק זמן כדי לנסות ולתקן את הליקויים שהוא עצמו יצר בסגל הזה.
4. אוואט בקרית שלום? בתור ג'נרל מנג'ר, נמני בנה סגל לא מאוזן ולא מספיק חזק כדי להתמודד על האליפות. מאור בוזגלו הוא עדיין לא מנהיג והיה צריך כבר מזמן לפתוח משחק אחד או שניים על הספסל, כדי שיוכל להיכנס בחזרה לעניינים כמו שצריך. איליה יבוריאן הוא לא שחקן לקבוצה גדולה ואת שורת המחדלים הבלתי נגמרת אפשר להמשיך עוד ועוד.
דודו אוואט. האיש שיביא שינוי לקרית שלום? (צילום: עדי סרדס)
תיקון אחד שיכול לעשות שינוי גדול, הוא בעמדת השוער. זה לא שדרגוסלב יבריץ' הוא שוער רע, כי הוא לא. מצד שני, הוא חסר נוכחות ברחבה ונדמה כי חוליית ההגנה לא סופרת אותו. לא פלא שמדובר באותו אחד שספג שישייה במונדיאל. לעומת טברטקו קאלה, שבעונה אחת בקרית שלום הצליח, פחות או יותר עם אותם שחקני הגנה, להגיע למקום השני בליגה, יבריץ' הוא שוער בינוני. דודו אוואט יכול להביא עימו שינוי גדול.
5. שפונגין שומע? אבי נמני החליט, כמו עטר, על שינויים. אבי יחיאל, אורי שטרית ויובל שפונגין, שהיוו את הבסיס לחוליית ההגנה שסחבה את הקבוצה לסגנות לפני שנתיים, עלולים להפוך לשעירים לעזאזל. עצתי לנמני היא לא למהר, לפחות לא במקרה של שפונגין. מי שנחשב עד לא מזמן למגן הימני הבא של נבחרת ישראל, נעלם בשנתיים האחרונות.
6. בחצר עם אבוחצירה. התקרית בה היה מעורב שמעון אבוחצירה לא הוסיפה כבוד להפועל פ"ת ולשחקן עצמו. נדמה כי השעייה ממשחק אחד, ועוד חשוב כמו זה שמול מכבי נתניה, הינה עונש הולם. מי שצעד בביטחה לעבר תואר מלך השערים צריך ללמוד מהמקרה הזה, אבל גם לשים אותו מאחוריו ולהמשיך הלאה כמה שיותר מהר.
8. ותודה לטביב. אז אחרי שגם שחר בן עמי החליט ללכת, נדמה כי שום דבר לא יעצור את נסיון ההשתלטות של אלי טביב על הפועל ת"א בצוותא עם מוני הראל. טביב הוא בינתיים ההבדל בין הפועל של שנה שעברה לזו הנוכחית, רק בעצם הבאתו של סמואל יבואה. הכדורגל של אלי גוטמן לא מבריק, אבל הוא מסתמך על יכולותיו של החלוץ הגנאי המוכשר. מעניין מה הפועל היתה עושה בלעדיו, אבל יותר מעניין לראות אותו מול ההגנה המסודרת של מכבי חיפה ביום שני.
10. נגמר הכח? אבל זה בסדר איזי, זה בסדר נמני וזה בסדר עטר. לפי היכולת שלה, הכח עמידר היא כנראה היורדת הבטוחה לליגה הלאומית. אם היא לא תתעורר בזמן, הקבוצה של דודו דהאן תמצא את עצמה מהר מאוד בנקודת האל-חזור. דהאן חייב לעשות שינויים בסגל, אבל תקוע מבחינה תקציבית. מצד שני, ספק אם גם זה יספיק, מאחר וכולם כבר למדו את סגנון המשחק של הקבוצה. אם הוא יצליח להישאר בליגה, דהאן לא רק יעשה נס, אלא ייחשב למאמן העונה.