החקלאות מייבשת אותנו
הבצורת אינה בהכרח הסיבה למשבר המים הפוקד אותנו. הוא קשור יותר למדיניות שהושפעה מהלובי החקלאי ותיכנון לקוי, שלא ראה למרחוק. סיבסוד המים הנדיב לחקלאים הצמיח גידולים שאחרת לא היה משתלם לגדלם. די לחלום על מורשת חקלאית; יש מגזרים אחרים שראויים יותר למים, ומזון אפשר גם לייבא
משבר המים הנוכחי בישראל אמיתי, והוא תוצאה של שלוש שנות בצורת וירידה בכמות המשקעים שהפחיתה את זמינות מאגרי המים שלנו ב-20 עד 30 אחוז. החקלאים אינם אשמים בכך, אלא מדיניות ארוכת שנים של מנהלי משק המים בישראל, שהושפעה מאוד על ידי המגזר החקלאי, וצידדה בסיבסוד מחיר המים לחקלאות.
התוצאה של מדיניות זו כיום היא הקצאת מים לא הגיונית למגזר זה, ושימוש במים לגידולים שאחרת לא היה כלל משתלם לגדלם. כך נותרנו עם מצב של "משיכת יתר" במאגרי המים שלנו.
בשנים גשומות, הייתה צריכה ישראל לאגור עתודות מים בכנרת ובמאגרי מי התהום, כדי להיות מוכנה לשנות בצורת שידוע שהן מתרחשות באופן מחזורי. תחת זאת, המגזר החקלאי לחץ להגדלה של מכסות המים בתקופות גשומות אלה, והממשלה ורשויות המים הסכימו. כתוצאה מכך, כשהגיעה הבצורת, מאגרי המים לשעת חירום היו ריקים.
זה לא הבצורת - זה התיכנון
הקושי שבניהול משק מים במזרח התיכון ידוע עוד מימי התנ"ך. יוסף למשל המליץ לפרעה לאגור תבואה בשנים הטובות, כהכנה לשנות הבצורת. משק המים של ישראל לא שעה לעצה הזו, העתיקה והנבונה.
עוד על משבר המים והחקלאות:
- רשות המים סגרה את הברז לחקלאים בצפון
- החקלאות - "הקרבן היחיד" של משבר המים
- חקלאי הגליל המיובשים: לא יהיה מנוס מפיצוי
- האם החקלאים מייצאים מים לחו"ל?
אך משבר המים המתמשך בישראל אינו קשור באופן הדוק לבצורת הנוכחית. הוא קשור יותר לגידול הניכר בביקושים למי שתיה ולמים לשימוש ביתי ועירוני ב-20 עד 30 השנים האחרונות, כדי להלום את הצרכים של האוכלוסיה שהתרחבה לכדי 7.3 מיליון בני אדם.
יש לצפות שהאוכלוסיה תגדל עוד ל-10 עד 12 מיליון בני אדם ב-20 השנים הבאות, ושהביקושים למי שתיה יגדלו בהתאם. כדי לעמוד בביקושים אלה, החיוניים לשמירה על בריאות הציבור, הרווחה והצמיחה הכלכלית, אנו צריכים להסיט מי שתיה באיכות טובה, ששימשו עד כה את החקלאות, למגזר הביתי והעירוני. גם מים המנוצלים להשקיית גינות פרטיות וציבוריות, פארקים עירוניים ושמורות טבע, חיוניים עבור הריאות הירוקות, בריאות התושבים בערים ורווחתם, וצריכים להיות בעדיפות גבוהה.
כמויות המים העצומות המשמשות בחקלאות, נמכרו תוך סיבסוד נדיב כדי לעודד את החקלאים לגדל גידולים – חלקם ליצוא – שאחרת לא היה מוצדק כלכלית לגדלם בארץ. בלתי הגיוני ושגוי מבחינה חברתית שישראל תייצא פרחים לאירופה – לבטח פרחים שהושקו בכמויות עצומות של מי שפירים מסובסדים - ובה בעת לאלץ את העיריות לייבש גינות ציבוריות.
המורשת החקלאית כבר לא כלכלית
מה צריך לעשות? ראשית, ישראל צריכה לחדול מסיבסוד מים לחקלאות – נוהג שהוביל ברבות השנים לביקושים מופרכים של כמויות מים גדולות מאוד, כדי לגדל גידולים שאחרת לא היה כלכלי לגדלם. לשמחתי, סוף עידן סובסידיות המים לחקלאים קרב.
שנית, חרף החלומות שלנו על מורשת החקלאות, אין לישראל מנוס בטווח הארוך לשנות את סדרי העדיפות שלה בתחום המים, ולהקצות את המשאב הטבעי המצומצם הזה באופן שיתאים את הביקושים במגזר העירוני והביתי, ובענפי כלכליים יותר. מהלך כזה יניב למדינה תשואות חברתיות גבוהות.
לישראל, כמו למדינות צחיחות אחרות , אין מנוס אלא לבסס את ביטחון המזון של תושביה על יבוא מזון מחו"ל. החקלאות אינה עוד הבסיס עליו נשען ביטחון המזון של תושבי המדינה. כבר בשנת 2007 ייבאה ישראל כ-80 אחוז מצריכת הקלוריות שלה מחו"ל.
התפלה, השבת מים ורפורמה
ישראל צריכה לייצר כמויות נוספות של מים שפירים על ידי התפלה של מי ים, כדי להתאים לגידול באוכלוסיה. לשמחתי, מהלך זה כבר החל להתקדם ובסופו יותפלו כ-500 או יותר קו"ב לשנה ב-20 השנים הקרובות. במצב שכזה, ישראל לא תסבול עוד ממחסור במים לצרכים הביתיים והכלכליים. ישראל גם תוכל להגיע להסכמי שלום עם שכניה, הפלסטינים והסורים, ולהרשות לעצמה לחלוק משאבי מים ללא חשש משום שכל צרכיה מסופקים על ידי ההתפלה.
ואולם יצויין כי התפלה במחיר של 4 או 5 שקלים למ"ק יקרה מדי עבור החקלאות, למעט ענפים מסויימים המיועדים בעיקר ליצוא.
ישראל צריכה להגביר את מאמציה בטיפול במי שופכין והשבת מים, שהיא אחת הדרכים הכלכליות ביותר להגדלת מכסות המים וחומרי ההזנה לחקלאות ולטבע. באופן זה, החקלאות תוכל לקבל כמויות גדולות של מים מושבים, שטוהרו לרמת איכות גבוהה, ולהמשיך להתקיים בהיקפה הנוכחי.
בשינוי סדרי העדיפויות, צריכה ישראל להגדיל את הקצאות המים לטבע, לשיקום נחלים, לפארקים ולשמורות, לגנים וליערות, כדי להבטיח שהחברה האורבנית הצפופה והתעשיתית תשמור על הריאות הירוקות להן היא זקוקה. המלצתי בעבר, שכדי להשאיר את ישראל ירוקה צריך לסבסד את החקלאים על בסיס השטחים הירוקים שהם משמרים, בדומה לשיטה הנהוגה בשווייץ.
לפנייה לכתב/ת 
