תנו לחיות לחיות
דווקא בעיצומה של הלחימה בעזה, כשרפי ברבירו חיפש להירגע קצת מול נופי טבע וחיות חביבות, החליטו להוריד לו מהמסך את ערוץ "אנימל פלאנט". במקום זה הוא קיבל ערוץ טבע מיליטנטי ומדמם לא פחות משידורי החדשות
במדינה כמו שלנו שמספקת רוב הזמן שידורי חדשות, אין מנוס מלחפש אסקפיזם. אז כשהתותחים רועמים, אני אוטומטית מעביר לתוכניות טבע. תנו לי קצת לווייתנים, כלבלבים שמחפשים בית, משפחת דובי קוטב חמימה, ואני יכול להירגע.
אלא שמישהו ב-yes החליט לבאס דווקא בעיצומה של הלחימה ומשדרי החדשות התכופים והחליף את הערוץ האהוב עלי "אנימל פלאנט" (לשעבר אפיק 36 בלווין), בערוץ חדש - National Geographic Wild. זאת בהחלט לא הפעם הראשונה שחברות הכבלים והלווין מורידות ערוצים, כך היה גם עם MTV BASE ו-MTV2 זצ"ל, וגם הפעם זה כואב.
אך מכיוון שפני מועדות לשלום, החלטתי לתת שלושה שבועות של חסד לערוץ החדש, לפני שאני מתייאש סופית מהגזילה האכזרית של הערוצים האהובים עלי.
אריה רעב. בתאבון אבל לא על המסך של רפי (צילום: דלית שחם)
זה מתחיל בלונג שוט של סוואנה פראית. בין העשב חבורת נמרים מתכננת מארב על תאו תמים. זום אין עצבני מאפשר לנו לראות איך התאו המסכן קולט את הנמר, כמה שניות מאוחר מדי, ופותח במנוסה על חייו. אין לו סיכוי. הסוף הטוב בסיפור הזה מתקיים כשטלפיי הנמר ננעצות בגבו של התאו. נשיכה קטלנית בצוואר בשביל וידוא הריגה, נשימה אחרונה והסעודה הגדולה מתחילה.
למי שזה פתח את התיאבון, יש שם די והותר סצינות ותקריבים מהסוג הזה כי ב-NG wild, מסתבר, אוהבים בדיוק מה שאוהבים קברניטי החדשות – דם, והרבה. אני לא מיתמם לחשוב שהטבע לא אכזר ואין בו שרשרת מזון של טורף ונטרף, אבל בערוץ החדש המינון המדמם דומה יותר למהדורת חדשות של ימי הלחימה בעזה. ומספיק לקרוא את שמות התוכניות בערוץ שנשמעות יותר כמו סרטי אימה: "חיות מסוכנות", "ארס קטלני", "מדוע שימפנזים הורגים", "אדמה זועמת", "פלישת המדוזות", "מפגשים מסוכנים", "קופים גנבים" ועוד.
לצערי, לא מדובר במרדפי הרג ספורים בשיאה של תכנית, אלא על תוכניות
שלמות שהנוזל השולט בהן בצבע אדום. במקום רוני דניאל, קיבלתי צ'יטה זועמת, במקום עזתי חסר בית – עגל תועה, במקום הדיבור האיטי של ציפי לבני – קריין שמבשר בפאתוס על גסיסתו האיטית של פילפילון שהלך לאיבוד ומצא את עצמו נאכל בעודו בחיים על ידי ארבעה אריות רעבים שלא יודעים להרוג לפני שהם מתחילים לזלול.
נכון שכוחות השוק שינו את הערוצים לטובת תאוות הבשרים (אחרת איך אפשר להסביר גם את עלייתו של ערוץ MTV Dance?), אבל מה עם אותם צופים שרוצים להירגע מול המסך? ולאן נעלמו השימפנזים החביבים?
