מאה שעות של אסטרונומיה
האירוע המרכזי של שנת האסטרונומיה העולמית, יתרחש בו זמנית בכל העולם בשבוע הראשון של חודש אפריל. במהלכו יערכו תצפיות אסטרונומיות מודרכות לקהל הרחב. גם בישראל יערכו כמה אירועים וכולכם מוזמנים
גם ישראל שותפה לאירוע זה ובמסגרתו תתקיים פעילות מרוכזת במהלך סוף השבוע הבא בכמה מוקדי אסטרונומיה ציבוריים בישראל - בירושלים, בגבעת אולגה, ברעננה, בגבעתיים, בתל-אביב, במעלה אדומים ובבאר שבע. הפעילות האסטרונומית בישראל תתקיים ברצף של ערבים החל מיום רביעי, 1 באפריל ועד יום ראשון, 5 באפריל. חשוב לציין שקיום תצפיות מותנה תמיד בתנאי מזג אוויר מתאימים (ללא עננות וללא גשם) ויש לוודא שמזג האוויר מאיר לנו פנים.
ומה יזמנו השמים לאלה שישתתפו בתצפיות במסגרת 100 שעות אסטרונומיה?
שבתאי יהיה האטרקציה המרכזית של התצפיות, בהיותו הגיבור של תקופה זו, והוא מצוי בקבוצת אריה בימים אלה, כשהוא זורח מעל האופק המזרחי מיד עם שקיעת החמה ונראה היטב כל שעות הלילה, בודד בסביבתו נטולת הכוכבים הבהירים למעט הכוכב רגולוס, המצוי מעט ממערב לו (ראו מפה). טבעותיו של שבתאי מתמעטות וזו הזדמנות מצוינת לראותן כפס צר בטרם ייעלמו מהעין בחודש ספטמבר.
הירח שהיה במולד ב-26 במרס יתמלא, ויהיה ברבע הראשון שלו ביום חמישי, 2 באפריל. זריחתו בצהרי היום ושקיעתו לאחר חצות יהפכו את הירח על הריו ומכתשיו לגרם שמים מרכזי בתצפית.
בניגוד לשבתאי והירח, שיככבו במסגרת 100 שעות האסטרונומיה, נוגה, שהתרגלנו לראותו בוהק בשמי הערב במערב התקבץ עם השמש ב-27 במרס וישוב להראות רק לקראת סוף אפריל במזרח בטרם הזריחה. לעומתו את כוכב חמה יהיה אפשר לראות ככוכב ערב מיד לאחר השקיעה, לקראת מחצית חודש אפריל, כך שגם הוא ייעדר מהחגיגה.
גם כוכבי הלכת מאדים, צדק, אורנוס ונפטון מצויים כולם ממערב לשמש הזורחת והם נראים רק לפני עלות השחר, מעל האופק המזרחי טרם זריחת החמה.
מידע נוסף על התצפית בכוכבי הלכת ועל אירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- ynet.
לפנייה לכתב/ת 
