מת מייסד "תיאטרון המדוכאים"

הבמאי והמחזאי הברזליאי הנודע ומייסד "תיאטרון המדוכאים", אוגוסטו בואל, הלך לעולמו אמש (שבת) בבית חולים בריו דה ז'נירו בגיל 78. סיבת המוות, כך על פי חברי התיאטרון של בואל, קשורה בכשל נשימתי שמקורו במאבק ארוך זמן במחלת הלוקחמיה ממנה סבל. בואל הותיר אחריו רעייה, ססיליה, שני בנים, פביאן וג'וליאן ונכדים.

כינו אותו הכהן הגדול של התיאטרון הקהילתי ובמשך עשורים רבים הוא נתן ייצוג לשכבות החלשים בחברה, לאלה שבדרך כלל הם נפקדים נוכחים וקולם לא נשמע, על במת התיאטרון שלו .

"בעצב גדול מעבדת תיאטרון המדוכאים מעבירה בזאת את ההודעה על מותו של אוגוסטו בואל שהלך לעולמו אמש, 1 במאי, בעקבות סיבוך של מחלה מתמשכת", נכתב בהודעת מייל שנשלחה למקורבים. "היו ביננו קשרים קרובים ואינטימיים במשך שנים ארוכות, הוא היה עבורנו השראה, מורה וחבר. זו היתה פריבילגיה להכיר אותו ולעבוד עמו. נתגעגע אליו מאוד".

בואל סיים את לימודי אמנויות התיאטרון באוניברסיטת קולומביה בניו יורק ובשנות ה-60 המוקדמות יצר את תיאטרון המדוכאים כדרך לייצר דיאלוג בין הקהל, המחזה, הבמאי והשחקנים ולעודד אקטיביזם פוליטי. בואל נחשב כאיום לדיקטטורה ששלטה בברזיל בין השנים 1964 ל-1985 ולכן נעצר, נכלא ועונה לפני שגלה שלא מרצון לארגנטינה. הוא חזר לברזיל לאחר נפילת המשטר הצבאי במולדתו.

"חשיבותו של בואל והשפעתו על התיאטרון גדולה מאוד", אומר חוקר התיאטרון, פרופסור אבי עוז. "הרעיון שעומד מאחורי שיטת תיאטרון המדוכאים הוא שכל אחד למעשה יכול לעשות תיאטרון ושהעשייה התיאטרונית היא חלק מתהליך העצמה של הקולות החלשים בחברה. לדידו, התיאטרון הוא מעשה חברתי פוליטי ובואל הוא הנציג המובהק ביותר של האסכולה שרואה בתיאטרון כלי שנועד לשרת את צרכיה של הקהילה תוך השמעת קולם של מגזרים שבדרך כלל אינם זוכים לייצוג. למעשה כיום כל מי שעוסק בתיאטרון כאקט פוליטי ולא רק כאלמנט בידורי רואה בבואל מנהיג אידיאולוגי והושפע ממנו".