הממשל ופרס: בלי מריחות, בלי סיפורי סבתא

תחת האכסניה של הכינוס השנתי של איפא"ק, קיבלנו השבוע את הרמזים הראשונים למה שעובר בראש של הנשיא אובמה ועוזריו. בימים שבהם פקיסטן בוערת, והכלכלה מדשדשת, עשו בבית הלבן שמיניות באוויר כדי לפנות זמן יקר מפז לנשיא פרס לשלוש פגישות עם הנשיא האמריקני, סגנו ג'ו ביידן ומזכירת המדינה הילרי קלינטון.

הנושא המזרח תיכוני בוער בעצמותיהם של קובעי מדיניות החוץ של ארצות הברית: אובמה מדבר על שלום במזרח התיכון מהיום הראשון בבית הלבן, ומינה שליח מיוחד לאזור יום לאחר שדרכה כף רגלה של קלינטון בבניין מחלקת המדינה.

האמריקנים מזהים הזדמנות גדולה לשינוי אסטרטגי במזרח התיכון, על רקע האיום האיראני על מדינות ערב הסוניות. הם אינם לוחצים על נתניהו ונותנים לו את מרווח הזמן הדרוש לגיבוש מדיניות, אבל גם לא מסתירים את חששם שממשלת נתניהו-ליברמן תיסוג ממחויבויות של ממשלות ישראל זה שבע שנים - תמיכה בחזון שתי המדינות, מאז נוסח על ידי ראש ממשלת הליכוד הקודמת, אריאל שרון.

ביידן נשלח אתמול (יום ג') להיות האיש הרע, כשייצג את הממשל בכינוס של השדולה למען ישראל. בנאומו בפני 6,000 אוהדיה השרופים ביותר של ישראל באמריקה, הוא העביר את המסר החד משמעי של הממשל החדש: שתי מדינות, ודרישה נחרצת נגד בנייה בהתנחלויות.

שתי דרישות בסיסיות ביותר שעליהן ממשל אובמה אינו מוכן כלל להתווכח. הפופולריות של אובמה - גם בקרב היהודים - לצד הרוב בקונגרס, מקנה לו יכולת ללחוץ בנושא.

בפגישה המקדימה של ביידן עם הנשיא פרס בבית הלבן עלה נושא ההתנחלויות. פרס ביקש להסביר שישראל אינה בונה התנחלויות חדשות, אבל גידול טבעי זה משהו אחר. הממשלה אינה יכולה להורות לזוגות צעירים לא להוליד ילדים, הסביר לסגנו של אובמה.

ביידן אינו ילד. אחרי 36 שנים בסנאט, מרביתן בוועדת החוץ והבטחון, הוא מכיר את הטיעון הזה - ולא קונה אותו. התחושה שלו ושל עמיתיו בממשל היא שעד היום ממשלות ישראל מרחו את האמריקנים, וכי יש למנוע בנייה נוספת בשטחים - אחרת יקיץ הקץ על האפשרות להקים מדינה פלסטינית ברת קיימא.

חבל לבזבז את הזמן

אחרי הפגישה עם השוטר הרע, עבר הנשיא פרס במסדרון לחדר הסגלגל, לשוטר הטוב - הנשיא אובמה. זה התחייב שוב לשמור על ביטחון ישראל ועל הידידות המיוחדת בין שתי המדינות לאורך כל תקופת נשיאותו.

היו לאובמה ופרס 15 דקות בארבע עיניים, שאף אחד אינו יודע מה באמת נאמר במהלכן. נתניהו מקווה לדעת. הוא זה שביקש מנשיא המדינה להיות מעין חיל החלוץ, לפני שהוא עצמו יבוא לוושינגטון בעוד שבועיים. המטרה: פעולת ריכוך - להסביר, להרגיע, לתת מרחב נשימה, אבל לא פחות חשוב - להפעיל את כל מחושיו החדים ולהתריע על בעיות שבדרך.

בפגישת אובמה-פרס בחדר הסגלגל ישבו אמריקנים שמכירים אותנו כאת כף ידם. ראש מטה הבית הלבן רם עמנואל, בן של ישראלי לוחם אצ"ל שאוהב את המדינה ומאמין שצריך להציל אותה מעצמה; והגנרל ג'יימס ג'ונס, יועץ הנשיא לבטחון לאומי, ששוגר על ידי הנשיא הקודם בוש לבחון את הצרכים הביטחוניים של ישראל בהסכם שלום. איתו צריך לדבר על צרכי ביטחון אמיתיים, לא סיפורי סבתא.

עמדתם של ג'ונס ועמנואל חדה. מבחינתם ברור למדי מה תהיה התוצאה הסופית וכיצד יראה ההסכם,

ולכן חבל לבזבז זמן על תהליך ארוך ומייגע. הם רוצים משהו שיתניע את המהלך. הנשיא אובמה קרא לזה בפגישתו עם המלך הירדני עבדאללה "צעדים בוני אמון".

ישראל תיאלץ לעשות משהו בתחום ההתנחלויות, או אולי בשיפור יכולת התנועה של הפלסטינים בגדה. נתניהו יצטרך לחשוב על משהו יצירתי. מנגד, הערבים יידרשו לרדת מהגדר ולהתחיל לבצע בגלוי צעדי נרמול יחסים עם ישראל. זה יכול להיות פגישה, מסר פומבי או פתיחה של נציגות כלכלית, אומרים בוושינגטון.

אבל את ה"סוכריה" הרצינית יותר לישראל הציג עמנואל בפגישה סגורה עם התורמים הגדולים של איפא"ק, כפי שפורסם ב-ynet: התקדמות בפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי - אפילו למראית עין - תסייע בקידום פתרון האיום האיראני.