ליברמן: הבעיה מספר 1 שלנו - דעת הקהל בעולם

בעיות ביטחוניות? מדינה פלסטינית? אלו לא הבעיות המרכזיות של ישראל: שר החוץ, אביגדור ליברמן, אמר במהלך דיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת: "אם אני צריך היום להגדיר מה הבעיה מספר אחת במדיניות החוץ הישראלית - זה מצבנו בדעת הקהל העולמית". הוא ציין כי המשאבים המוגבלים פוגעים ביכולתה של ישראל להתמודד בזירה הבינלאומית. רק שני משפטנים במשרד המשפטים מטפלים ב-950 תביעות נגד ישראל בעולם.

בהקשר זה, דיבר גם עידו אהרוני, מנהל פרויקט המיתוג של ישראל: "ביצענו סדרה של מחקרים באירופה ובארה"ב וניסינו להבין מהי האישיות המותגית של ישראל בעיני העולם. גילינו שהערבים, המתחרים שלנו, הצליחו לעשות לנו את מה שבוראט עשה לקזחסטן. לייצר לנו זהות שהקשר בינה לבין המציאות קלוש מאוד".

לדעת ליברמן, "מצבנו בדעת הקהל העולמית לא משקף את המציאות ואי אפשר להמשיך במדיניות חוץ מוצלחת מבלי לשפר דרמטית את התפיסה איך אנחנו נתפשים בעולם על-ידי מדינות המערב, העולם החופשי, שם יש לנו בעיה בסיסית מרכזית ונתפשים לא טוב". 

חבר הכנסת מגלי והבה אמר בתגובה כי "דעת הקהל העולמית איננה גזירה משמיים, כי אם פועל יוצא של מדיניות הסירוב של ממשלת נתניהו-ליברמן. מצבנו הבינלאומי היה טוב הרבה יותר בתקופת ממשלות שרון ואולמרט, שהשכילו לייצר אופק מדיני ולא התבצרו במדיניות ימנית-קיצונית השוללת כל סיכוי אמיתי להתקדמות מדינית, כפי שנוהגת הממשלה הנוכחית".

ליברמן ויו"ר הוועדה, צחי הנגבי (צילום: גיל יוחנן)

בין סוריה לאיראן

שר החוץ ניסה גם להוריד את גובה הלהבות עם ארה"ב ואמר כי ישראל "מברכת על הגישה האמריקנית כגישה אזורית והניסיון שלה להגיע להסכם לא רק בין ישראל לפלסטינים, אלא להגיע למערכת אזורית בה כל הכוחות הקונסטרוקטיבים מבינים שיש צורך בשיתוף פעולה".

"אנחנו נמצאים כרגע בתקופה של פעילות מדינית מאוד מאוד עמוסה", הוסיף שר החוץ. "כמובן שגם נאום ראש הממשלה, שבמידה רבה אמור לנסח באופן חד את תפיסת ממשלת נתניהו, מעורר עניין רב". הוא ציין שיש אתגרים בינלאומיים לא פשוטים - ובראשם הסוגיה האיראנית - עליה דיברו עוד מספר בכירים במשרד החוץ, "איראן פועלת לצמצום הפער להשגת יכולת נשק גרעיני, חומר בקיע".

בנוגע לסוריה מתח ליברמן ביקורת על הדרישה לנהל משא ומתן לפי הדרישה הסורית המוקדמת להכרה בגבולות 67'. "איך בדיוק ננהל משא ומתן אם אנחנו מראש מסכימים לגבולות 67'?" תהה. "אני מוכן לעלות המטוס ולנסוע לדמשק אבל שום התחייבות לחזור לגבולות 67'. איזו דרישה? איזו מין צורת ניהול משא ומתן? כל עוד הדברים עומדים ככה זה פשוט לא רציני".

בנושא הפלסטיני אמר ליברמן כי "המסר צריך להיות ברור וחד". לדבריו, "יש לנו ניסיון של 16 שנה מאז הסכמי אוסלו. מה השיגו אחרים? הייתה ממשלה קודמת וראיתי את ההצהרות של אהוד אולמרט בעיתון שהוא הציע לו את זכות השיבה, חלוקת ירושלים וחזרה לגבולות 67'. לא שמעתי הכחשה מאהוד אולמרט לגבי הפרסום. התשובה של הפלסטינים הייתה לא.

"אני זוכר את הממשלה של אריאל שרון שעשה טרנספר לאלפי יהודים מגוש קטיף. התשובה הייתה קסאם וחמאס בשלטון בעזה. אהוד ברק הלך עם ערפאת לקמפ דיוויד והציע הכל. בתגובה הייתה אינתיפאדה שנייה. התהליך הפוליטי הגיע למבוי סתום בסיום שלוש השנים של הממשלה הקודמת. שלום לא כופים, שלום בונים".

ליברמן אף פירט את תוכניתו בנושא: "יש שלושה מרכיבים וזה הסדר הנכון: 1. ביטחון - מה שמעניין את עם ישראל זה ביטחון. לא רוצים לראות קסאמים, לא רוצים לראות פיגוע כמו שהיה אתמול וחטיפת חיילים נוספת. 2. כלכלה - זה מה שמעניין את הפלסטינים. 3. יציבות - כי המצב בעזה זה לא מצב שאפשר לדבר בו על שכנות טובה".

ליברמן: הטוקבקים באיראן לוקחים דוגמה מצפון קוריאה

בהתייחסו לזירה האיראנית הפנימית, אמר כי "הדבר הכי מרתק ממה שראינו זה את התגובות בתוך איראן לטיפול של הקהילה הבינלאומית בצפון קוריאה ומה שמעניין איך זה מתקבל מטוקבקים באתרים הלא מצונזרים. ובאיראן בניגוד לרוב מדינות האזור מתקיים שיח אדיר בתוך הטוקבקים ובתוך האינטרנט".

"מי שבדרך כלל משתתף בטוקבקים האלה וברב שיח באתרי אינטרנט זה כמובן סטודנטים, מקצועות חופשיים, מעמד הביניים" הוסיף שר החוץ. "המסקנה שלהם חדה וברורה -  אם הקהילה הבינלאומית לא מסוגלת לעצור את המדינה הכי בודדת והכי ענייה בעולם כמו צפון קוריאה, אין שום סיכוי שיעצרו אותנו ואין לנו שום צורך בשום ג'סטות".

ליברמן הזהיר כי יש עדויות לכך שהעולם הערבי הסוני לא ישלים עם נשק גרעיני בידי איראן בלבד, "אם חס וחלילה איראן תגיע ליכולת גרעינית צבאית - כל האזור, עם כל ההשלכות, נכנס למרוץ גרעיני מטורף, עם השלכות שאין צורך לפרט אותם".

מנהל המחלקה למניעת תפוצת נשק בלתי קונוונציונלי, חיים וקסמן, אמר שאיראן מציבה את האתגר הגדול ביותר לקהילה הבינלאומית מאז מלחמת העולם השנייה. הוא קרא לא להעניק לאיראן לגיטימציה באמצעות פגישות דיפלומטיות עם בכירי המדינה. בהתייחס לבחירות לנשיאות איראן, נאמר במהלך הדיון כי למחמוד אחמדי-נג'אד יש "סיכוי סביר" לנצח פעם נוספת, אולם הוא לא מצליח ללכד מאחוריו את כל המחנה השמרני.

בהתייחס לתוצאות הבחירות בלבנון, אמר ראש המרכז למחקר מדיני במשרד החוץ, נמרוד ברקן, כי מישל עוון הוא המפסיד העיקרי. "חיזבאללה ממשיך להיות הארגון החזק ביותר בלבנון מבחינה צבאית ולכן ניצחון הפרו-מערביים בבחירות לפרלמנט הוא אספקט אחד בלבד של המצב במדינה.

 אחוזי ההצבעה הגבוהים נובעים מכך שהנוצרים הלכו להצביע נגד מישל עון ונגד חיזבאללה. העובדה שעוון הלך עם חיזבאללה הפכה אותו לאחד שלא מייצג באופן מובהק של עמדות הנוצרים".

"מבנה חלוקת העוצמה בלבנון מביא את שני הצדדים לרצון בממשלת אחדות. אין אלטרנטיבה אחרת. בפרלמנט שולט מחנה ה-14 במרס, אך על הקרקע שולט חיזבאללה. אין לנו מספיק אינדיקציות להבין בשלב זה איך תוצאות הבחירות ישפיעו על התייחסות חיזבאללה לישראל", אמר הבכיר.