שתף קטע נבחר

הראל נמצאה אחראית למות המבוטח

בית המשפט העליון קבע, כי חברת הביטוח הראל הציגה מצג שווא בפוליסת ביטוח הנסיעות 669, לפיו תוכל לחלץ מטיילים בדרום אמריקה, הנקלעים למצוקה, ולהטיס אותם לטיפול רפואי במקרה הצורך. בפועל, עברו 17 שעות עד שהגיע אמבולנס, במקום מסוק, והמטייל, שחלה בדלקת ריאות קשה, נפטר בדרך ללימה, בירת פרו

"פוליסה אולטימטיבית למטיילים צעירים בריאים, היוצאים לחו"ל לתקופות ארוכות", כך מכריזה חברת הביטוח הראל על מרכולתה. "זו פוליסה חדשנית וייחודית", ממשיכה החברה ומתהדרת, "הכוללת בתוכה את כל המרכיבים, כגון: ספורט אתגרי, חילוץ ואיתור על ידי יחידת 669, קשר טלפוני ישיר לרופא ישראלי, מחלות גיאוגרפיות, סקי, הטסה רפואית ועוד... הכול כלול!" אלא שהמקרה של איתי כהן ז"ל מוכיח, כי דיבורים לחוד ומציאות לחוד.

 

עם סיום שירותו הצבאי, יצא איתי, יחד עם חברתו, מיטל, לטיול בדרום אמריקה. כשהגיעו להווארז, עיירה באזור הררי גבוה בפרו, חש איתי ברע. הרופא המקומי אבחן דלקת ריאות ונתן לו טיפול מתאים. מצבו של איתי השתפר. אולם שלושה ימים מאוחר יותר, המצב החמיר, עד כדי כיחלון וקשיי נשימה. הרופא קבע, כי יש להעבירו בדחיפות לבית חולים בלימה.

 

בטרם צאתו לחו"ל, כמו תרמילאים רבים אחרים, רכש איתי מהראל את פוליסת ביטוח הנסיעות שלה, עם ההרחבה 669 לחילוץ בעת מצוקה. מיטל עיינה בפוליסה והתקשרה עם ד"ר גוטפרוינד בבוליביה. שמו היה רשום בפוליסה כרופא לשעת חירום. "ייקח לי שלושה ימים להגיע אליכם", השיב מעבר לקו, "אבל בלימה עצמה יש לנו רופא מתנדב, בשם ד"ר רויטמן. תפני אליו".

 

מיטל עשתה כמצוות רופא החירום והתקשרה לרופא המתנדב, אלא שזה היה בדרכו למשחק כדורגל והשיחה עימו נותקה. חלפו שעתיים. מצבו של איתי הידרדר עוד יותר ומיטל התקשרה למוקד החירום של הראל בישראל. לאחר הפצרות רבות, הסכימה המוקדנית להעביר אותה לאחראי המשמרת. "מדובר בעניין של חיים ומוות", אמרה לו מיטל. תשובתו הייתה, כי פינוי במסוק הוא בלתי אפשרי.

 

כעבור שעתיים נוספות, יצרה מיטל שוב קשר עם הרופא המתנדב. זה האחרון היה כעת באמצע משחק הכדורגל. "אין צורך בפינוי אווירי", חזר ואמר לחברה המודאגת. "אחרי שיסתיים המשחק, אדאג לשלוח אמבולנס לפינוי יבשתי".

 

רק למחרת, 17 שעות לאחר הקריאה הראשונה, הגיע האמבולנס להווארז. למרות דרישת הרופא המקומי, הרכב הופיע ללא רופא. מיטל שילמה לדוקטור הפרואני כדי שיצטרף אליהם לנסיעה. במהלך הנסיעה ללימה, חלה הידרדרות נוספת במצבו של איתי והוא נפטר.

 

הראל התרשלה והפרה התחייבויותיה

משפחתו של איתי המנוח הגישה תביעת פיצויים נגד הראל. אילולא רשלנות הראל ונציגיה, טענה המשפחה, איתי היה היום בחיים. המחלוקת בין הצדדים התבררה על פני כל שלוש ערכאות השיפוט בישראל.

 

השופטת אסתר דודקביץ, מבית משפט השלום בתל אביב (כיום כבר שופטת מחוזית), קבעה כי צוות החילוץ שנשלח אל המנוח היה מקצועי דיו, כי הסיוע הטלפוני ענה על הנדרש וכי לא היה צורך בפינוי מוטס. בקיצור, פסקה השופטת, הראל לא נושאת בכל אחריות לתוצאות הרות האסון. "מי ייתן ובזכרו הטוב של איתי כהן ז"ל ינוחמו הוריו", חתמה דודקביץ את פסק דינה ודחתה את תביעתם.

 

ההורים לא ויתרו וערערו לבית המשפט המחוזי בתל אביב. השופטת מיכל רובינשטיין הצטרפה לדעתה של השופטת דודקביץ, כי על הראל לא מוטלת כל אחריות, אולם שתי חברותיה להרכב, השופטות אסתר קובו ושרה דותן, קיבלו את הערעור. הן קבעו, כי הראל התרשלה בכך שלא דאגה מראש להעמיד לרשות מבוטחיה היוצאים לפרו מערך רפואי ומערך חילוץ ראוי, כולל היטס רפואי מקצועי. הקמת מערך שכזה הוא מתבקש, לנוכח התנאים הטופוגרפיים באזור והעובדה שישראלים רבים מתיירים שם. יתירה מכך, הראל עצמה פנתה ליוצאים לדרום אמריקה בהמלצה לרכוש את ההרחבה לפוליסה שלה, כדי להתגבר על קשיי החילוץ שם.

 

עוד קבעו השופטות, כי הראל יצרה מצג שווא, לפיו למבוטחים בפוליסה מוקנים שירותי עזרה ומוקדי חירום 24 שעות ביממה, באמצעות חברת AXA הבינלאומית - בה בשעה ש-AXA אינה פועלת כלל בדרום אמריקה ולמעשה, הראל אינה קשורה עם אף חברת שירותי חילוץ הפועלת בפרו.

 

הפעם, הראל לא ויתרה והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. פסק דינן של שופטות הרוב בבית המשפט המחוזי, הלינה הראל בפני השופט יורם דנציגר, מציב נורמה תקדימית ומרחיקת לכת בשוק ביטוחי הנסיעות לחו"ל.

 

השופט דנציגר לא התרשם. הראל, קבע השופט, לא הייתה ערוכה בהתאם לאמות מידה סבירות לטיפול ולפינוי של מבוטחיה בפרו ולא נקטה את האמצעים הבסיסיים המצופים ממנה, כדי לנסות ולהציל את חיי המנוח. כך, למשל, מוקד החירום המאויש על ידי עובדי הראל לא יצר קשר עם רופא מוסמך בישראל, באשר לטיפול ולפינוי המנוח. הוא הדין ברופא המתנדב, שהעדיף לסיים לצפות במשחק כדורגל, במקום לתת מענה מיידי למצב החירום.

 

הראל התרשלה, הציגה מצג שווא והפרה את התחייבויותיה החוזיות במתן עזרה דחופה למנוח, פסק השופט. על כן היא אחראית לפיצוי משפחת כהן.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים