מחיר ההתנתקות: 10 מיליארד שקל
ארבע שנים לאחר פינוי הישובים מרצועת עזה וצפון השומרון, עומדת ההוצאה הממשלתית על פיצוי המפונים על יותר מ-7 מיליארד שקל, עוד כ-3 מיליארד הוציא הצבא ומנהלת סל"ע. ובכל זאת, הטיפול במפונים עדיין לא הושלם
כמה עלתה ההתנתקות מחבל עזה לקופת המדינה? במלאת 4 שנים לפינוי היישובים, עומדת ההוצאה הכוללת עד כה על כ-10 מיליארד שקל, ואין זו השורה האחרונה. המיקוח על מאות מיליוני שקלים נוספים נמשך, כך שעדיין קשה לאמוד את הסכום המדויק הסופי – כך עולה מהנתונים שנמסרו היום (א') בישיבת הממשלה וקודם לכן גם בוועדות הכספים והכלכלה של הכנסת.
4 שנים להתנתקות:
- לבני: "גם נתניהו לא יעלה על דעתו לשוב לעזה"
לפי החשבון של מנהלת סל"ע (סיוע למפוני עזה) במשרד ראש הממשלה, הסיוע הישיר והעקיף ל-1,402 המשפחות כבר הגיע לכ-7.1 מיליארד שקל. לסכום הזה יש להוסיף את נתוני האוצר לגבי ההשקעות של מערכת הביטחון – כ-2.7 מיליארד שקל – בהעתקת המחנות, פריסת הכוחות מחדש ובניית גדרות, והוצאות אחרות של המנהלת שמסתכמות בכ-400 מיליון שקל.
המספרים מרשימים. למפונים שולמו עד כה 4.8 מיליארד שקל בפיצויים ותשלומים אחרים לפי הסכם. ממוצע של כ-3.4 מיליון שקל למשפחה. 891 מיליון שקל הושקעו במגורים בבתי מלון ובדיור זמני. 516 מיליון שקל עלו הוצאות בנושאי חברה ורווחה. 901 מיליון שקל תעלה השלמת מימוש ההסכמים של העתקת המשפחות ליישובי קבע.
מנהלת סל"ע בישרה היום לממשלה כי הושלם הטיפול ב-93% מהמפונים. 926 משפחות קבלו מגרשים להקמת בתי הקבע ב-23 ישובים, אבל רק 250 בונות את הבית. הכסף לא עונה על הכל. גם המנהלת מודה שעומק הבעיה כעומק המשבר הנפשי שרוב המפונים עדיין שרויים בו. השיקום עדיין רחוק ורוב המפונים הם מובטלים שאוכלים את כספי הפיצויים.
הסיבות אינן שנויות במחלוקת. בממשלה מנתה המנהלת 4 גורמים נפשיים לאי הקמת הבתים: הרתיעה שמא בניית הבית תחשב להשלמה עם הפינוי; חוסר הביטחון התעסוקתי בהעדר מקורות פרנסה יציבים באזורים החדשים; יתרון המצב הזמני שמאלץ את הממשלה להמשיך לתמוך בהם; והמצוקה הכלכלית שלא מותירה בידיהם די כסף להשלמת הבניה גם למי שכבר החל בה.
מנהלת סל"ע חוזרת וטוענת שהיא פועלת במסגרת חוק פינוי-פיצוי. אבל גם במסגרת זו יש עניינים שלא נסגרו סופית. המיקוח סביב עלות הסכמי ההעתקה עדיין פתוח. שינוי העקרונות שדורשים המפונים יעלה בהוצאה נוספת של 110 מיליון שקל. הם גם תובעים סיוע להשלמת הבתים במימון ממשלתי של פיתוח השטחים והתשתיות החסרות – עוד 200-300 מיליון שקל.
תביעה גדולה ונפרדת היא להגדיל את נתח מענק הוותק בחישוב הפיצויים מ-4,800 שקל ל-15,000 שקל לכל שנה לכל נפש. העלות הכוללת של תביעה זו תגיע לבדה לכ-1.1 מיליארד שקל. תביעה נוספת היא לפנסיה מוקדמת למפונים מעל גיל 45 שלא ימצאו פרנסה קבועה חלופית. תביעות אלה מחייבות לתקן את החוק ובכנסת כבר לוחצים.
תביעות לתיקון החוק יש גם לחקלאים מקרב המפונים, למרות שלפי נתוני המנהלת מצבם אמור להיות טוב יחסית. 169 מתוך 213 משפחות כבר קבלו קרקע חלופית מהמדינה. 7,400 דונם הוקצו להקמת משקי חממות חדשים (עד כ-40 דונם למשפחה). 6,000 דונם נוספים יימסרו בקרוב. כל זה מלבד 32 אלף דונם מחוץ לחבל עזה שנשארו ברשותם.
החקלאים לא יהיו מרוצים אם לא יקבלו תוספת לפיצויים על "אובדן עונות" כתוצאה מהפסקת הגידולים ושיווקם, וכן פיצוי מוגדל עבור הקרקע של הנחלה והחממות שננטשו מאונס. גם תוספות אלה, לפחות בעשרות מיליוני שקלים, מחייבות לתקן את החוק. תביעה נוספת בחבילה הזאת היא למתן קרקע חקלאית לחברי מושבים שלא היו חקלאים פעילים.
בוועדת הכספים אמור לקום צוות שיטפל בדרישות אלה במהלך הפגרה ויגבש צעדים לקראת כנס החורף. דיון בסוגיה זו שנערך לאחרונה הסתיים בתחושה משותפת של נציגי הקואליציה והאופוזיציה שצריך לסיים בהקדם את הפרשה הכאובה הזאת, בהבנות עם הממשלה ואם לא יהיה מנוס אז בחקיקה. הצגת הבעיה בממשלה היום עשויה לקצר את ההליכים.
פורסם לראשונה 09/08/2009 20:25
ההתנתקות. ההוצאות מרשימות
צילום: איי אף פי
קרווילות בעין צורים. הכסף לא קונה הכל
צילום: וועד ישובי גוש קטיף
מומלצים
