אני עומד בקצה העובדות

מְאֻחָר מְאֹד הִתְחִיל לִהְיוֹת מְאֻחָר

הִבַּטְתִּי בָּךְ, יָדַעְתִּי זֶה קָרָה

זֶה הַזְּמַן לָצֵאת מִבְּלִי לְהָזִיז דָּבָר

"בַּחוּץ דָּבָר אֵינוֹ חוּץ, בִּפְנִים

דָּבָר אֵינוֹ פְּנִים"

מָה עוֹד יֵשׁ לַעֲשׂוֹת

אֲנִי תּוֹהֶה אִם מִפְּנֵי שֶׁלָּקַחְתִּי חֵלֶק

בָּאַהֲבָה יֵשׁ לִי גַּם מַה

לוֹמַר עָלֶיהָ

אֲנִי עוֹמֵד בִּקְצֵה הָעֻבְדּוֹת בּוֹדֶה

פְּרָטִים קְטַנִּים לְהֵאָחֵז

בְּסֵדֶר הַדְּבָרִים

תּוֹהֶה כַּמָּה אַהֲבָה יְכוֹלָה הָאַהֲבָה

לְהָכִיל עַד שֶׁהִיא לֹא

מָה יִשָּׁאֵר בַּחֲלֹף הַכֹּל

וּמָה אָז יַפְעִיל אֶת הָרוּחַ

וְיַדִּיר שֵׁנָה מֵעֵינֵינוּ

וַאֲנִי אֵיפֹה אֲנִי עוֹמֵד

פָּשׁוּט זֶה כְּבָר לֹא יִהְיֶה

ישראל אלירז, יליד 1936, החל את דרכו הספרותית בתחילת שנות ה-60 עם פרסום רומאנים, קובץ סיפורים

ומחזות. בשנות ה-70 כתב ליברטות לאופרות. רק בשנות ה-80 החל לפרסם שירה, עם פרסום ספרו "דרך בית לחם" (אותו חתם בשם הבדוי ג'ורג' מתיא איברהים). מאז פרסם יותר מתריסר ספרי שירה. כמו כן, אלירז זכה בפרס ביאליק לשירה לשנת תשס"ח (2008), ובפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשס"ט. השיר הנ"ל מובא מתוך ספרו שרואה אור בימים אלה "דלת אדומה", בהוצאת קשב לשירה