הפגיעה בחינוך פגעה בתחרותיות של ישראל

ישראל הידרדרה ארבעה מקומות בדירוג התחרותיות הגלובלית של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) לשנים 2009-2010, ותפסה הפעם את המקום ה-27, לעומת המקום ה-23 אשתקד. מקומנו השנה נמוך מזה של קטאר, ששיפרה את מעמדה מהמקום ה-26 בדו"ח קודם למקום ה-22 בדו"ח הנוכחי, ואיחוד האמירויות, שעלה מהמקום ה-31 למקום ה-24.

• לדירוג המלא
  

לדברי מחברי הדו"ח, מצבה התחרותי של ישראל המשיך בתהליך של שחיקה, בעיקר בגלל הצניחה בדירוג איכות מערכת החינוך. ב-2006 דורגה איכות מערכת החינוך הישראלית במקום ה-15 מבין 133 המדינות המשתתפות, וב-2009 צנחנו בדירוג למקום ה-65.

לפי מחברי הדו"ח, נראה שאיכות מערכת החינוך הישראלית צנחה בגלל צמצום בסך ההוצאה הממשלתית, והדבר ניכר בירידה בהוצאה הציבורית על חינוך כחלק מההכנסה הלאומית. עוד נאמר בדו"ח כי הידרדרות איכות מערכת החינוך הישראלית היא מדאיגה, מכיוון שזמינותו של כוח עבודה משכיל סיפק את הבסיס להצלחתה של אסטרטגיית הפיתוח שבה הלכה המדינה בשלושת העשורים האחרונים, שהתמקדה בתעשיית ההיי-טק.

בנוסף להידרדרות באיכות החינוך, חלה הידרדרות גם במדדי תחכום האסטרטגיות העסקיות והחדשנות בשנתיים האחרונות, אם כי, לפי הדו"ח, ישראל עדיין שומרת על יתרון תחרותי במדדים אלו.

לעומת זאת, במדד איכות התשתיות (מקום 44), נמצאת ישראל ברמה נמוכה ממה שמצופה ממדינה עם רמות הכנסה דומות. דירוגים נמוכים במיוחד נרשמו במדד הקשור ליכולתה של הממשלה להבטיח את הביטחון (מקום 69) ובמדד יעילות פעילות הממשלה (מקום 51).

שוויץ הדיחה את ארה"ב

את המקום הראשון בדירוג תפסה הפעם שוויץ, שהדיחה ממנו את ארה"ב. ארה"ב ירדה למקום השני על רקע ההיחלשות בשווקים הפיננסים ושל היציבות המאקרו-כלכלית במדינה. את המקום השלישי תפסה סינגפור.

בהמשך הרשימה מדורגות בעיקר מדינות אירופיות: שבדיה ודנמרק נמצאות במקומות הרביעי והחמישי, ואחריהן פינלנד וגרמניה. במקום השמיני נמצאת יפן, במקום התשיעי - קנדה, ואת העשיריה הראשונה סוגרת הולנד. בריטניה ירדה מקום אחד בדירוג לעומת אשתקד, ונמצאת במקום ה-13, בעיקר בגלל המשך החולשה בשווקים הפיננסים במדינה.

סין שיפרה את מקומה בדירוג במקום אחד, והגיעה למקום ה-29. גם הודו וברזיל והודו שיפרו את דירוגן, למקומות ה-49 (לעומת 50 אשתקד) וה-56 (לעומת 64 אשתקד), בהתאמה.

"התלות ההדדית החזקה בין הכלכלות בעולם הופכת את המשבר הנוכחי לגלובלי בכל מובן. קובעי מדיניות מחפשים דרכים לנהל את האתגרים הכלכליים החדשים הללו, ובו בזמן להכין את הקרקע לשיפור הביצועים הכלכליים בנוף כלכלי עתידי שמתאפיין באי וודאות שהולכת וגדלה. בסביבה כלכלית גלובלית קשה, חשוב יותר מתמיד שהמדינות יכוננו יסודות חזקים שיתמכו בצמיחה ובפיתוח", אמר קלאוס שוואב, מייסד ומנכ"ל הפורום הכלכלי העולמי.

הדירוג מתבסס על נתונים קיימים ועל סקר עמדות מנהלים, שמבצע הפורום כל שנה במדינות שמשתתפות בדירוג. השנה נסקרו יותר מ-13 אלף מנהיגים עסקיים ב-133 מדינות.  הפורום הכלכלי העולמי הוא ארגון בינלאומי עצמאי ללא מטרות רווח, שאחראי בין השאר על ארגון וניהול פסגת המנהיגים בדאבוס מדי חורף. הוא הפך לקרן ב-1971, ובסיסו בז'נבה.