חוזרים אל האגמון - ונהנים בכל פעם מחדש

אחת החוויות הרומנטיות שזכורות לי מטיוליי באזור הצפון הייתה ביקור באגמון החולה עם תחילת הפרויקט. כמו הציפורים הנודדות הגעתי לבדוק את השטח כדי לראות איך הטבע חוזר בגלגל הזמן לתחילת המאה ה-20. טיילתי בין שבילי עפר, אגמים כחולים ותעלות מים בשעת שקיעה של ערב קיץ נעים.

אוושה קלה הניעה את צמחי הקנה, במים שטו דגיגים ושלווה אפפה את המקום. כשגלגל השמש נגע ברכס הרי נפתלי, הציפורים החלו להגיע לשנת הלילה. בשנים הראשונות הגיעו קבוצות קטנות, ועם הזמן נוספו להקות שהלכו וגדלו.

כשהקרן הקיימת לישראל החלה להפעיל את פרויקט שיקום אדמות הכבול באגמון חזרתי לביקור. הכניסה נותרה חופשית, דרכים נסללו, ניטעו עצי פרי, נשתלו מדשאות ונבנו גשרים ציוריים על פני המים. בחרתי ללכת ברגל ולא להיעזר בכלי הרכב המוצעים. כך הצלחתי לחוות את יופיו של המקום עד תום.

אפשר לבלות באגמון יום שלם ללא תשלום; להיכנס עם אופניים פרטיים וסלסילת פיקניק; להשתרע מתחת לעצי הפרי ואפילו מותר לקטוף פירות שבשלו בעונה. אחד השבילים שנסללו לפני שנתיים לנוחות המבקרים עובר בין שטחי החקלאות הירוקים, כשמשני עבריו גידולי אספסת ואפשרות לצפות על העגורים שמגיעים לשתות מים. מבט באמצעות המשקפת על שדות האספסת מגלה מאות אנפות לבנות, עסוקות בחיפוש אחרי נברנים ונחשים.

כולם חוגגים בין העלים הסבוכים

במרחק של קילומטר אחד מהכניסה לאתר ניתן לטייל ללא תשלום במתחם הגן הבוטני החדש של האגמון, שמשתרע על פני 30 דונם. הפרויקט ששוקדים עליו כבר כמה שנים נכנס להילוך גבוה ונפתח לקהל המבקרים. הגן הוא תוצר של שאיפה ליצירת איזון אקולוגי, בדומה לתקופה שקדמה לייבוש ימת אגם.

נעשה חיפוש כמעט בלשי אחר צמחי מים שאפיינו את הביצה - סוגי צמחים אנדמים (צמחים שגדלו רק באזור האגמון). לאחר מכן נזרעו ונשתלו צמחים שנכחדו מהאזור, כשהדגש הוא על צמחי מים וגדה. במשך שנים נאספו זנים וסוגים של צמחים, את הנדירים מצאו במשתלות ואצל אספנים פרטיים.

גדר נמוכה וגשרון עץ ציורי מושכים את העין כשמתקרבים אל שטח הגן הבוטני. שלטים קטנים נעוצים על מקלות ומספרים למבקרים איך קוראים לצמח שגדל שוב במקומו הטבעי. בתעלות המים צפים נופרים, נהרונית צפה ובסמוך לגדה אירוס ענף ונימפאה. שטח גדול מכוסה צמח שנקרא ליפיה זוחלת, שמושכת אליה פרפר יפהפה בשם דנאית. הזכר מפזר לנקבה פרומונים שריחם העז מושך גם דבורים וצרעות - וכולם חוגגים בין העלים הסבוכים.

גשרון העץ הציורי מושך את העין (צילומים: רונית סבירסקי)

באוויר נשמעות קריאות אזהרה של הסיקסקים שחשים בסכנה אורבת, ומתוך הסבך מציצה נוטריה שעסוקה בגריסת צמחי המים ואינה חוששת מהמבקרים שניגשים לראות אותה מקרוב. בעלי החיים באגמון אינם מרגישים מאוימים על ידי המבקרים, וכך קל מאוד לראות אותם גם בלי משקפות.

שביל העפר ממשיך לאורך המים וניתן לראות את צמח האגמון שעל שמו נקרא האתר, כף הצפרדע, לוטוס הביצות, ערבה בוכייה ומדד זוחל. בהמשך המסלול עוברים דרך מנהרה של צמחי קנה ופפירוס. בעלי החיים כבר גילו את הגן והוא מושך אליו ציפורים, יונקים, פרפרים, שפיריות ושפריריות.

נעים מאוד, רובינזון קרוזו (הישראלי)

חידוש נוסף שהוכנס באחרונה לאתר היא רפסודה שמתוכננת כעגלת מסתור צפה. גשרון עץ מכוסה מוביל אל הרפסודה המוסתרת, שניצבת בעומק המים ומאפשרת למבקרים לצפות בעופות המים במרחק נגיעה. הכניסה למתחם הרפסודה אינו כרוך בתשלום.

משם ממשיכים לאי בודד שכולו היכל המוקדש לציפורים ונקרא "אי הטיבוע". האי מוקף מים מכל עבריו, והדרך היחידה להגיע אליו היא על גבי רפסודה קטנה שנעה בין גדה לגדה. בסופי שבוע אפשר לחכות לה בשעות הבוקר בכל שעה עגולה בין 7:00 ל-10:00, ובשעות אחר הצהריים בין 16:00 ל-18:00. על הרפסודה תפגשו את איש הציפורים נדב ישראלי, שהוא הרובינזון קרוזו של "אי הטיבוע". הוא מתעד מדי יום נתונים על ציפורים, ועורך מחקר שמטרתו להוסיף מידע לתמונת נדידת הציפורים העולמית.

בשעות הבוקר המוקדמות פורשים בשטח האי רשתות ערפל, שבהן נתפסות הציפורים מבלי לפגוע בהן. הן מוכנסות לשקית בד קטנה ובתהליך מהיר שנמשך כרבע שעה הן מתועדות לפי הגדרות סוג, מין, אורך כנף, מקור, כמות שומן ומשקל - ולבסוף נענדת על רגלם טבעת מתכת, שנושאת את מספר הזיהוי האישי ואת הכתובת של אוניברסיטת תל אביב.

התהליך מלווה בהסברים של ישראלי ובהכרת סוגי הציפורים שמוטבעות. עד כה זוהו בארץ 550 זנים של ציפורים - אפילו כאלה שנחתו כאן פעם אחת בלבד. ביום שבו ביקרתי הכרתי את הקנית הקטנה, וקיבלתי הסברים על כך שהקנית מגיעה אך ורק לצמחי הקנה. "אם אין קנים אין קנית" - כמעט סיסמה שמייצגת את המוטו של אגמון החולה.

ישראלי מראה את אורך הטפרים שמתאימים להיאחז בצמח הקנה, מסביר מדוע הוא מעריך את גילה בכמה חודשים וכיצד הוא יודע שהיא בקעה בישראל. כל "הרבע עוף" הזה שוקל 9.4 גרם - שזה בערך משקל של שנקל, מטבע שני שקלים. למרות משקלה המזערי הקנית מסוגלת לעוף 8,000 ק"מ בשנה בעונת הנדידה.

צמד שלדגים גמדיים, זכר ונקבה, נתפסו ברשת והם עוברים את תהליך הבדיקה והטיבוע בזריזות. בשלב השקילה משכיבים אותם על גבם ממש כמו בני אדם. האטרקציה הזו מרתקת את כל הצופים. במצב שבו השלדג שוכב על גבו הוא קופא על מקומו ואינו זז - עד שהופכים אותו חזרה.

הטיול ברגל מהנה - ובחינם

שיא ההתרגשות מגיע כשמסיימים ומשלחים אותם לחופשי. ישראלי מעביר את הציפור לאחד המבקרים על מנת שייפרד ממנה ויאפשר לה לעוף חזרה אל הטבע. אם היא תגיע למדינה אחרת ותלכד ברשת הצפרים, יגיע טלפון ודרישת שלום ממנה - בכך יוכלו להשלים עוד נדבך במסלול הנדידה שלה.

כמדי שנה בספטמבר מתמלא האגם בקול שקשוק כנפיים עז, כשמאות אלפי ציפורים נודדות מגיעות לאגמון לעצירה והצטיידות בדרך אל ארצות החום. השקנאים מקבלים את מנת הדג הדרושה להם, ומיד ממשיכים בדרכם. העגורים שוהים כאן כמה חודשים, מקבלים מזון וממשיכים במעופם, החסידות עומדות על רגל אחת ומביטות במבקרים. בשעות הבוקר המוקדמות הן עפות לחפש מזון ובשעות הערב חוזרות ללינת הלילה.

חובבי הטבע שמחפשים מראה מרגש מוזמנים להגיע לאגמון בשעות הערב לקראת השקיעה, להיכנס ברגל ללא תשלום, לטייל בשבילים בין עצי הפרי וצמחי המים ולהתיישב על גדת המים. עד רדת החשיכה ניתן לצפות באלפי ציפורים שנוחתות אל תוך המים, ותוך שעה קצרה מהומת הציוצים ומשק הכנפיים מסתיימת ועל המקום יורדת שלווה פסטורלית של שנת הלילה.

הידעת?

• כניסה רגלית לאגמון - חופשית (משלמים רק אם בוחרים כלי רכב ממונע או אופניים)
• כניסה לגן הבוטני - חופשית
• כניסה למצפורים - חופשית
• כניסה לרפסודה צפה - חופשית
• צפייה בטיבוע ציפורים (10 שקלים לאדם - חצייה ברפסודה)
• הנגשה מלאה לנכים, כולל אופניים מותאמות לנכים
• סלסילת פיקניק בתשלום (70 שקל לזוג)
• סיור על חיי המין של בעלי החיים באגמון בתיאום מראש - מינימום 15 משתתפים