שתף קטע נבחר

קרובי הרוגי אוקטובר יפוצו במיליונים ויוכלו לתבוע

במסגרת הסכם שהושג בין הפרקליטות למשפחותיהם של 7 מ-13 הערבים-ישראלים שנהרגו במהומות אוקטובר 2000, תשלם המדינה מאות אלפי שקלים לכל אחת מהמשפחות - אשר לא ויתרו על התביעה להעמיד לדין את האחראים למות יקיריהן

תשע שנים אחרי מהומות אוקטובר - הסכם פיצויים בין המדינה לשבע ממשפחות ההרוגים: במסגרת הסכם שהושג השבוע בין המשפחות לבין פרקליטות מחוז צפון, הסכימה המדינה לשלם מיליוני שקלים פיצויים. כל אחת מהמשפחותה תקבל מאות אלפי שקלים - כך דיווח הערב (יום ד') הערוץ הראשון. 

 

בני המשפחות לא נדרשו במסגרת ההסכם לוותר על תביעתם להעמיד לדין את האחראים למות יקיריהן. "גם מיליון דולר לא יחזירו את הבנים שלנו הביתה", אמר עבד אל-מונם, אביו של ואליד מסכנין, "נמשיך להילחם למען הצדק". שתיים מהמשפחות שהיו שותפות להליך גיבוש ההסכם סירבו לחתום עליו.

 

בשנת 2006, הסכימה המדינה לשלם פיצויים למשפחות - אולם התנתה את ההסכם בשלושה סעיפים שעוררו את זעמן. לפי אחד הסעיפים, המדינה אינה אחראית להרג הבנים והיא מפצה את המשפחות לפנים משורת הדין. בסעיף אחר נדרשו שני הצדדים להביע צער על האירועים ובסעיף שלישי נקבע כי לבני המשפחות לא תהיה זכות להגיש בעתיד תביעות בנושא.

 

אל-מונם הסביר כי המשפחות קיבלו את ההסכם הקודם בעצת ארגון "עדאללה". לדבריו, "בארגון הסבירו לנו שאם המדינה תיתן לנו אפילו שקל, זה אומר שהם מכירים בהרג בנינו". התגובות למהלך במגזר הערבי היו מעורבות ורבים אמרו שלא ייתכן שהמשפחות יקבלו כסף מהמדינה ו"יסחרו בדם בניהן". המשפחות עתרו בהמשך לבית המשפט המחוזי בנצרת כדי לתקן את ההסכם. בית המשפט קיבל את התביעה - והמדינה נסוגה מעמדתה ותיקנה את הסעיפים.

 

המשפחות מבטיחות להמשיך במאבק 

הסעיף שלפיו שני הצדדים מביעים צער על האירועים נמחק, וכמו כן נקבע כי המשפחות תוכלנה בעתיד להגיש תביעות נגד המעורבים בפרשה, בדרג המדיני והמבצעי. "יובהר כי אין בהסכם זה משום ויתור כלשהו מכל סוג של התובעים על דרישתם ממדינת ישראל להעמיד לדין את האחראים בעיניהם להרג ילדיהם", נכתב באחד הסעיפים. 

 

נציגי המשפחות הבהירו כי יוסיפו להיאבק באפיק הבינלאומי כדי להוציא את האמת לאור. "עד שלא נשים את ידינו על כל אחד מהרוצחים של בנינו, לא נרגע ולא נשקוט", אמר אל-מונם.

 

במהלך המהומות, שפרצו במקביל לאינתיפאדה השנייה בתחילת העשור, נהרגו 13 אזרחים ערבים ואזרח יהודי אחד. ב-1 באוקטובר 2000 הצטרפו אזרחי ישראל הערבים להתקוממות הפלסטינית ופתחו בשורת הפגנות

הזדהות אלימות, שנמשכו כמה ימים. תגובתה של משטרת ישראל לאירועים היתה קשה ותקיפה וכללה שימוש באלות, ירי כדורי גומי, וכן ירי באש חיה ואף שימוש בצלפים. 

 

ב-2003 פרסמה ועדת אור את מסקנותיה וקבעה כי כי המשטרה והדרג המדיני כשלו בטיפול באירועי אוקטובר 2000 ובהיערכות אליהם. בספטמבר 2005 החליטה המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לסגור את תיקי החקירה נגד שוטרים שהיו מעורבים בירי ממנו נהרגו 13 ההרוגים הערבים במהומות אוקטובר. סגירת התיקים נשעתה על בסיס קביעת חוקרי מח"ש כי "לא נמצאו די ראיות להעמדת שוטרים וקצינים לדין". 

 

השנה ציין המגזר הערבי את יום השנה התשיעי למהומות אוקטובר בשביתה כללית, "למען השאהידים שנרצחו באוקטובר 2000". ההחלטה התקבלה על-ידי ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רונן לידור
מהומות אוקטובר
צילום: רונן לידור
מומלצים