רופא בכיר שעבד תחת היס: "הציבור יודע רק חלק"

הפצעים נפתחים מחדש: אביו של החייל שהתאבד, שזכה בפיצוי עתק בתביעה שהגיש נגד פרופ' יהודה היס ושני רופאים נוספים במכון לרפואה משפטית, ניהל מלחמה ממושכת עד שיצא הצדק לאור. ד"ר חן קוגל, לשעבר מספר שתיים במכון לרפואה משפטית באבו-כביר, זוכר היטב את המקרה. "הוא נלחם בטחנות רוח", סיפר ל-ynet על האב, "עשו ממנו פסיכופת ושקרן ובסוף הוא צדק".

ד"ר קוגל, שקיבל את אות אביר איכות השלטון לאחר שחשף את הנוהג של נטילת רקמות ואיברים מגופות נפטרים במכון, מספר כי "באותה תקופה התפרסמו בעיתון הפרשות הקשורות לאבו-כביר. אביו של החייל קרא בעיתון ואז הלך לברר מה קרה עם הילד שלו והתברר לו שיש רקמות שלו. כשהוא בא למכון, הוא היה מאוד נסער. זה מאוד כאב לו. הוא נלחם בטחנות רוח, כי אף אחד לא רצה לדבר איתו".

בשלב מסויים איבד האב את אמונו באנשי המכון והסכים להיפגש רק עם ד"ר קוגל. "אחרי שפורסם דו"ח סגלסון, טענו בעצם שהעניין נפסק. משרד הבריאות טען שלא ידע שהדברים האלו פסולים וברגע שהעניין נחשף על-ידי, הדברים הופסקו ולכן לא מגישים כתבי אישום. אבל מתברר שלקחו איברים גם לחייל אחרי דו"ח סגלסון וזה חמור שבעתיים".

ועדת סגלסון, שהוקמה לאחר שהתגלו מקרים שבהם נלקחו ונשמרו איברים שלא כדין, הגישה את מסקנותיה באפריל 2001. בעקבות זאת הוחלט להדק את הפיקוח של משרד הבריאות על פעילות המכון. החייל שלהוריו נפסקו פיצויים שם קץ לחייו כמה חודשים אחרי פרסום הדו"ח.

ד"ר קוגל, העובד כיום בחברת מד"ן לשירותי רפואה משפטית, מציין כי נפגעים רבים תבעו פיצויים מהמדינה וחלקם קיבלו סכומים קטנים יותר במסגרת הסכמי פשרה שנשארו חסויים. "במכון נעשו מעשים חמורים ביותר שרק חלק קטן מהם ידוע לציבור. המדינה משלמת היום מיליונים כפיצוי לנפגעי המעשים החמורים האלו. האחראים למעשים האלו לא משלמים דבר. להיפך". 

ליה עטרה בן-צבי עם תמונת אביה. "הסיוט ירדוף" (צילום: אבישג שאר-ישוב)

"חורה לי שהיס מככב כשיאן השכר" 

לפני שנה וחצי ניצחה ליה עטרה בן-צבי בתביעה נגד פרופ' היס, לאחר שחלקים מגופת אביה, שנרצח על-ידי פועל שהעסיק, נותרו במכון. לאחר שעוד משפחה נחלה הצלחה בקרב משפטי נגד היס, אמרה בן-צבי ל-ynet: "יכול להיות שפרופ' היס איש מקצוע טוב, אבל הוא לא אנושי בהתייחסות שלו לאנשים - אנחנו בני אדם. חורה לי נורא שהאדם הזה ממשיך לעבוד ומככב כשיאן השכר. אני לא יודעת איך זה קורה".

ישעיהו צינר, אביה של בן-צבי, נרצח בינואר 1995 וגופתו הועברה למכון לרפואה משפטית. שבע שנים לאחר מכן חשפה ועדת סגלסון כי חלקים מהגופה נותרו במכון. בעקבות המידע הגישה המשפחה תביעה נגד פרופ' היס, שני רופאים נוספים שנכחו בנתיחת הגופה, המכון לרפואה משפטית ומדינת ישראל. בפסק דין שניתן

במרס 2008, קבע שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, צבי זילברטל, כי התנהלות המכון בכל הנוגע לטיפול בגופתו של המנוח לא עמדה בדרישות הדין, בין היתר משום שלא התקבל אישור כנדרש לנתיחה והופעל על אלמנתו לחץ. עוד קבע כי בנותיו ואשתו יפוצו בכחצי מילון שקלים.