משחקי הרפתקאות: גדול יותר, טוב יותר, חזק יותר
שנת 2009 הביאה עימה כמה משחקי הרפתקאות שבהחלט ראויים לתואר "משחקי הדור הבא", עם גרפיקה טובה יותר, משחקיות מהודקת יותר וערכי הפקה חסרי תקדים. מהצד השני, היא הקימה לתחייה את ז'אנר הקווסטים העתיק, בעיקר בעזרת Monkey Island
שנת 2009 אוטוטו נגמרת, והגיע הזמן להתחיל לסכם את השנה שהייתה במשחקים. ז'אנר משחקי הרפתקאות, שאיתו אנו פותחים בסיכומים, זכה לעדנה מחודשת בשנה האחרונה.
כדאי אולי להתחיל בלנסות להגדיר מה הוא הז'אנר הזה. משחקי ההרפתקה התחילו את דרכם כ"'קווסטים" - משחקי מסעות בהם הגיבור היה צריך לפתור חידות כדי להתקדם בעלילת המשחק. עם השנים נדחקו הקווסטים הוותיקים לשוליים ופינו את מקומם למשחקי הפעולה עתירי האדרנלין, אך לאט לאט חזרו אלמנטים מאותם משחקים של פעם גם למשחקים המודרניים יותר.
כך, למשל, התחלנו לקבל כמות נאה של חידות במספר משחקי פעולה. Tomb Raider, למשל, התבסס לא אחת על פתירת פאזלים סביבתיים (הזז את האבן ממקום למקום וכו'), ולכן יכול וראוי להקרא משחק הרפתקה למרות שהיו בו גם לא מעט יריות לכיוון חיות חפות מפשע).
שובו של דרייק
את משחק ההרפתקאות המוצלח ביותר השנה קבלה קונסולת ה-Playstation 3 בדמות Uncharted 2. דמיינו את אינדיאנה ג'ונס על סטרואידים, הוסיפו קרבות ירירות א-לה Gears of War וקנחו בקצוץ של לארה קראפט ותקבלו מושג בסיסי על המשחק.
Naughty Dog המפתחת הציגה ערכי הפקה כמעט חסרי תקדים: גרפיקה נהדרת, דיבוב מושלם, עולם משחק מגוון, סיפור מרתק ומערכת משחקיות מלוטשת כמעט לשלמות - עזרו למפתחת המוכשרת להוכיח כיצד ניתן ללטש ז'אנר לרמה הקרובה לשלמות.
משחקים נוספים בז'אנר שמגיע להם מקום של כבוד: Brutal Legend, הרפתקת הרוק הכבד של טים שייפר שיצרה עולם שלם המבוסס על עטיפות אלבומי מטאל. המשחק אומנם מציג מערכת משחקיות לא כל כך מאוזנת, אך העולם שלו מרשים ובהחלט שווה בדיקה.
ב-Red Faction: Gurilla זכינו לחזור למאדים, בהמשך המפתיע של סדרת משחקי ההרפתקה-פעולה. המשחק הפתיע גיימרים רבים, שמצאו את העולם הפתוח והלגמרי-ניתן-להריסה שלו מהפכני ממש. כנאמר: מי שלא הרס בניין רב קומות בעזרת פטיש בלבד - לא ידע שמחת בית השואבה. או משהו כזה.
משחק הרפתקה נוסף ששווה לציין יוצא ממש בימים האחרונים של 2010, והוא The Legend of Zelda: Spirit Tracks. הסדרה תמיד סיפקה מנה גדושה של הרפתקאות במשחקיות כמעט מושלמת, ואין סיבה לחשוב שהפרק החדש ביותר בה, המיועד לקונסולה הניידת DS, לא יספק את אותה סחורה איכותית.
טריפווד. גייבראש טריפווד
ביחד עם המשחקים המודרניים המצויינים, זכו גם המשחקים הקלאסיים לעדנה מחודשת. זו הייתה השנה בה גייבראש טריפווד, הבחור החביב שממש רוצה להפוך לפיראט, חזר למרכז הבמה, והחזיר לתודעה את הקווסטים אחרי שנים רבות של דעיכה.
מי זה גייבראש? הוא הגיבור של אחת מסדרות הקווסטים האהובות בהסטוריה, Monkey Island. הסדרה, שהגיעה לגדולתה בשנות ה-90, הציגה הרפתקאות מצחיקות עד דמעות באיים הקאריביים, בנסיונותיו של גייבראש לחשוף את סודו של אי הקופים ולהיהפך לפיראט אימתני תוך כדי.
2009 הביאה עימה חידוש למשחק המקורי, עם גרפיקה חדשה ודיבוב חדשים לגמרי, אך גם פרקים חדשים לגמרי בסדרה, שיוצאים מדי מספר שבועות על ידי חברת Telltale.
מדובר ככל הנראה במפתחת המשחקים המצליחה ביותר שמצליחה בשנים האחרונות, כנגד כל הסיוכיים, להמשיך ולהוציא קווסטים חדשים: היא החזירה לחיים את סאם ומקס, כלב וארנב פסיכופטיים למדי שכיכבו במשחק מוצלח בשנות ה-90, וגם יצאו גרסאות משלהם לסדרת הקומיקס Bone ולדמות המונפשת Big Bad.
עם זאת, גייבראש ואוייבו המושבע לה צ'אק הם אלה שחשפו את משחקי החברה לקהל ישן-חדש, שהתגעגע לאי הקופים וקפץ בתאווה על הפרקים החדשים. גם העובדה שהמבקרים כינו את המשחקים האלה כ"טובים ביותר ש-Telltale אי פעם יצרה" עזרה לחגיגה.
שנה לא מאוזנת
ז'אנר ההרפתקאות נהנה משנה לא צפוייה ומאוד לא מאוזנת: מצד אחד הוא חווה חזרה דרמטית למקורות, בעיקר בזכות גייבראש ולה-צ'אק - אך מצד שני המשיך להציג משחקים מודרניים חדשים, שעזרו לז'אנר לנסוק לגבהים חדשים.
מה שמשותף לשובם של המשחקים הנוסטלגיים לאחיהם המודרניים היא דווקא העמידה במקום. גם המשחקים החדשים והמרשימים ביותר, ועל אחת כמה וכמה החידוש ל"אי הקופים", שומרים על אותם עקרונות שאנחנו מכירים ממשחקי העבר, ופשוט מגדילים אותם והופכים אותם למרשימים וסוחפים יותר - ברוב המקרים בעזרת ערכי הפקה וניצול מוצלח של טכנולוגיות החומרה הקיימת כיום.
וכך, למרות שמשחקי ההרפתה של 2009 לא הציגו קפיצת מדרגה משמעותית בכל הקשור להתפתחות הז'אנר, השנה הזו תזכר, ללא ספק, כאחת שהביאה יבול של משחקים מעולים, שיזכרו זמן רב כמוצלחים ביותר שיש למשחקי הרפתקאות להציע.
לפנייה לכתב/ת 
