לכופף את הבננות: מתכונים מלאי אנרגיה

הורי מספרים שכאשר הייתי ילד קטן, בכל פעם שהייתי רואה אוכל הייתי הופך בין רגע למאושר ומלא התרגשות. אחד הדברים שגרמו לי להתרוממות רוח ברורה ומיידית הייתה הבננה. כמטה קסמים, בכל פעם שבכיתי הוצגה בפניי בננה (לא מקולפת, מפני שכבר אז התעקשתי להיות עצמאי ולקלף בעצמי), ומיד הפך הבכי לצחוק וחיוכים ופני קרנו מאושר.

עד היום אני מתרגש מאוכל  יותר מאשר האדם הממוצע, אבל לימודי התזונה הוכיחו לי שלתופעת האושר המיידי שהבננה יוצרת, קיים הסבר מדעי. בבננה קיימת כמות משמעותית של חומר הקרוי טריפטופן (Tryptophan) - חלבון, שהגוף שלנו ממיר לסרוטונין, ואשר מהווה תפקיד ראשי ביצירת התרוממות רוח. הבננה ידועה היטב בתור ספקית אנרגיה מיידית וחשובה לגופינו. בתור שכזו, היא הפכה מהר מאוד ל"פרי הרשמי" של ספורטאים מקצועיים וחובבים ברחבי העולם.

הבננה מלווה את המסלול הקולינרי שלי מהילדות ועד היום. המאפה הראשון שאפיתי (כשהייתי בן 14) היה לחם בננות ואגוזים, שלימדה אותי לעשות קרובת משפחה אמריקנית שביקרה בארץ. מביקוריי אצל משפחתי בארה"ב, למדתי גם להכין את הבננה ספליט והבננה פוסטר המפורסמות. לקח לי הרבה שנים להבין שאפשר לעשות עם בננה הרבה יותר מאשר לאכול אותה במצבה הטבעי, או בקינוחים השונים (כולל הבננה המטוגנת שהכרתי מהמסעדות ה"סיניות" של שנות השמונים בתל אביב).

(צילום: דלית שחם)

באחד הקורסים המרתקים ביותר שלקחתי בארה"ב, "מטבחים אמריקנים", למדתי המון על בישול עם בננה. בחלק הקורס אשר עסק באמריקה הלטינית, הכרתי את האח הגדול של הבננה, הפלנטיין. הפלנטיין הוא האח הלטיני, הקשה יותר והמתוק פחות, של הבננה הצהובה שאנחנו מכירים. הפרי הזה מתפקד במטבח הלטיני כממלא מקום לתפוח האדמה, כמעט תמיד מבושל או מטוגן ומהווה חלק חשוב ועיקרי מהתזונה באמריקה הלטינית.

סמל מין

לאורך ההיסטוריה הגסטרונומית המתועדת, בכל מקום אליו נדדה הבננה, היא הפכה מיד לסמל אפרודיזי. בהודו, עד היום, היא מוצעת למנחה לאלי הפוריות בטקסים לשלהוב זוגות חדשים לפני יציאתם לירח הדבש; באסלם הבננה, ולא התפוח, נחשבת לפרי האסור בגן העדן; באמריקה הלטינית לוגמים מעלי עץ הבננה האדומה את עסיסם, אשר נחשב לשיקוי אהבה קסום לפני תינוי אהבים. לא רק צורתה הפאלית של הבננה היא שהופכת אותה לפרי המסמל תשוקה ותאווה, אלא גם הטקסטורה החלקלקה המיוחדת שלה וטעמה המתוק והאקזוטי. מה גם שהיא עמוסה ברכיבים תזונתיים מהותיים ליצירת הורמונים מיניים כמו פוטסיום וויטמין B.

מוצאה של הבננה, שנחשבת לפרי הראשון שבוית ע"י האדם, הוא במלזיה, וממצאים מראים שכבר לפני 4,000 שנה היא הייתה קיימת. ממלזיה הבננות נדדו דרך הפיליפינים, להודו, שם, בשנת 327 לפנה"ס, נתקל אלכסנדר הגדול בחקלאים המגדלים בננות וציין זאת ביומנו. צבאו של אלכסנדר דאג להפיץ את הבננות בכל האזור הפרסי, ובמזרח התיכון. הפורטוגזים והספרדים, במסעות גילוי העולמות שלהם, הפיצו את הבננה לאמריקה הלטינית, ולאירופה כמובן.

רפובליקת בננות

בארצות הברית ובאמריקה הצפונית בכלל, הבננה מופיעה לראשונה בשנת 1876, בטקס לציון 100 שנה לעצמאותה של ארצות הברית, אשר התקיים בפנסילבניה. הבננות נמכרו שם, עטופות בנייר כסף, במחיר של 10 סנט ליחידה, סכום עתק בתקופה המדוברת. מהר מאוד רכשה לעצמה הבננה פופולריות רבה, עד שהפכה להיות הפרי הנמכר ביותר בארצות הברית, שם אוכל כל אמריקני כ-13 ק"ג בננות בשנה.

בסוף המאה ה-19 שהה הסופר האמריקני הנודע, או. הנרי, בהונדורס, כיוון שהתחבא מרשויות המס האמריקניות. בהיותו סופר ידוע התקבל מיד על ידי הקליקה השולטת במדינה, וכך צפה מקרוב בדרכים העקלקלות בהן מתנהל המשטר. זה הוביל אותו, בשנת 1904, להמציא את מטבע הלשון, "רפובליקת בננות", בהתייחסו למשטר לא יציב, שעמידותו הכלכלית נשענת על חקלאות פשוטה, ובעיקר על מטעי בננות.

רגע של דיאטה

אלינה ברקן, תזונאית "האקדמיה לפירות" אומרת כי ב-100 גרם בננה יש כ-89 קלוריות, 2.6 גר' סיבים תזונתיים ו-12.23 גר' סוכרים פשוטים.  הבננה היא מקור מצוין למינרל אשלגן - מינרל החיוני לבקרת מאזן המים בגוף, הובלה עצבית, התכווצות שרירים ולשמירה על קצב לב תקין. צריכה מספקת של אשלגן חשובה לשמירה על לחץ דם תקין.

אכילת בננה מומלצת לספורטאים בגלל הסוגים השונים של סוכר הקיימים בה. מומלץ לאכול בננה לפני אימון גופני לשם מילוי מאגרי הפחמימות בגוף וכך לספק לגוף מקור לאנרגיה זמינה במהלך האימון. הסיבים שבבננה עוזרים במניעת/טיפול בשלשולים. סגולות נוספות המיוחסות לבננה הן טיפול בדיכאון, עייפות, כאבי ראש, בחילות ואנמיה. בנוסף לאכילת הפרי עצמו, ישנם אנשים שמשתמשים בקליפת הבננה לטיפול ביבלות.

מאפינס בננה וקפה

במהלך המחקר שלי על בננות,שמתי לב שהמסלול והסיפור של תפוצתה בעולם, מקביל לזה של הקפה. קפה תמיד היה אצלי עניין גדול, וחשבתי שיהיה נכון לחבר ביניהם, אז נהגה אצלי הרעיון למתכון למאפינס

המרכיבים (ל-12 מאפינס):

1/3 כוס חמאה מומסת

4 בננות בשלות, מעוכות

3/4 כוס סוכר

1 ביצה טרופה

1 כפית תמצית וניל

1 ו-1/2 כפות קפה נמס

1 כפית סודה לשתייה

קורט מלח

1 ו-1/2 כוסות קמח

1 כוס אגוזי לוז, קלויים וקצוצים

(צילום: דלית שחם)

אופן ההכנה:

1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים תבנית מאפינס (ניתן להשתמש גם בסלסילות נייר אפייה).
2. בעזרת כף עץ מערבבים את חמאה עם הבננות. מוסיפים סוכר, ביצה, קפה ווניל, ומערבבים.
3. מוסיפים את הסודה לשתייה והמלח, ומערבבים היטב.
4. מוסיפים את הקמח ומערבבים עד שמתקבלת תערובת אחידה (לא לערבב יתר על המידה).
5. מקלפים פנימה את אגוזי הלוז הקצוצים.
6. יוצקים את התערובת לתבניות ואופים 20-30 דקות. מצננים על רשת ומגישים.
   

קארי עוף עם בננות ירוקות וחלב קוקוס

הנה מתכון שעושה שימוש בטעמים המגיעים מאזור המוצא של הבננה, דרום מזרח אסיה. מומלץ להגיש עם אורז לבן

המרכיבים (ל-6 מנות):

2 בצלים, קצוצים

5 בננות ירוקות (לא בשלות), קלופות ופרוסות

2 פלפלים אדומים, מנוקים מגרעינים וחתוכים לרצועות

6 חזות עוף, חתוכות לקוביות

1 כף שמן

2 כפיות שמן שומשום

1 כפית מחית קארי ירוקה (או 2 כפות אבקת קארי)

2 קופסאות חלב קוקוס

2 כפיות ג'ינג'ר טרי, כתוש

1 מקל למון גראס, מעוך

מלח, לפי הטעם

(צילום: דלית שחם)

אופן ההכנה:

1. מחממים את שני סוגי השמן במחבת וצורבים את חתיכות העוף. מוציאים ומניחים בצד.
2. מוסיפים למחבת את מקל הלמון גראס המעוך, את הג'ינג'ר ואת הבצל ומבשלים כחמש דקות, עד שהבצל מתרכך.
3. מוסיפים את הבננות והפלפלים, ומבשלים 3-4 דקות נוספות.
4. מוסיפים חזרה את העוף, מחית הקארי (או האבקה), ואת חלב הקוקוס. מבשלים כחמש דקות, עד שחלב הקוקוס מסמיך מעט.
5. מתבלים במלח ומגישים.
   

פארידה בחמאת בננה-פקאן

זהו מתכון מאמריקה הלטינית, שם לבננה יש חשיבות קולינרית גבוהה

המרכיבים (ל-4 מנות):

1/2 כוס קמח

2 כפיות פפריקה חריפה

1 כפית טימין טרי, קצוץ

1/2 כפית מלח

1/2 כוס חלב

1/4 כוס שמן לטיגון

4 פילטים של פארידה (כ-180 גרם ליחידה)

4 כפות חמאה

1/3 כוס פקאנים, קלויים וקצוצים

1/4 כפית אגוז מוסקט

1 בננה, קשה, חתוכה לקוביות

2 כפות מיץ לימון או ליים

2 כפות כוסברה קצוצה

מלח לתיבול,  לפי הטעם

(צילום: דלית שחם)

אופן ההכנה:

1.  מערבבים את הקמח, הפפריקה, הטימין והמלח בקערה.
2. בעקרה נפרדת שמים את החלב.
3. מחממים את השמן במחבת וטובלים כל חתיכת פילה בחלב, ולאחר מכן בתערובת הקמח.
4. צורבים עד לקבלת גוון צהוב (3-4 דקות מכל צד). שומרים חם.
5. ממיסים את החמאה בסיר קטן ומוסיפים את הפקאנים ואגוז המוסקט. מתבלים במלח.
6. לבשל, תוך כדי ערבוב, עד שהפקאנים משחימים מעט (כשלוש דקות).
7. להוסיף את הבננה, ולבשל, תוך כדי ערבוב כדקה נוספת. להוריד מן האש ולהוסיף את מיץ הלימון והכוסברה הקצוצה.
8.  לצקת את החמאה על הדגים הצרובים, ולהגיש.
   

שף עידו זרמי הוא השף של "האקדמיה לפירות "