קצת על עצמי
אני בוגרת תיכון "אתגר" בחדרה במגמת יזמות וקרימינולוגיה, שירות בצה"ל בשח"ם (המשטרה הכחולה) בתפקידי סיור וכיום אני לומדת פסיכולוגיה וניהול באוניברסיטה הפתוחה ועובדת בשיווק תכשיטים.
עלינו לישראל כשהייתי בת 3 בעקבות המשפחה של אבא שנמצאת כבר שני דורות בישראל. בבית קיבלנו אהבה בלי גבול וגם הרבה חופש. כילדה הייתי בעייתית, כל דבר היו צריכים להגיד לי פעמיים לפני שעשיתי אותו. אבא שלי כותב סיפורים ברוסית והוא גם קבליסט, שלמד אצל הרב לייטמן. כילדה אני זוכרת שהרב היה מגיע אלינו ויחד עם קבוצת אנשים הם היו לומדים עד השעות הקטנות של הלילה. הלכתי לשיעורי קבלה, קראתי קצת בספר הזוהר אבל לא נפתחתי לזה ועזבתי. כילדה רשמו אותי לכל חוג אפשרי: שחיה, טניס, ג'ודו, חוג להגנה עצמית. ניגנתי על אורגן ורקדתי ריקודי עם וברייק דאנס. אחרי השרות הצבאי נסעתי לבדי לחודש לסין, אני בן אדם עצמאי ונהניתי מכל רגע.
המשפחה שלי
אמא סבטלנה – רופאת ילדים, אבא יגאל – סופר, אני אמצעית משלשה ילדים.
חוויה מעצבת שעברתי
לפני הצבא התנדבתי במשטרה במשך ארבע שנים בסיורים. במסגרת עבודתי יצא לי להיתקל בתאונות דרכים עם פצועים וזה היה מפחיד אבל עם הזמן התחשלתי. רציתי לעסוק בסיור גם כחיילת. במהלך שירותי הצבאי התחוללה מלחמת לבנון השנייה. ראיתי מקרוב בנינים נופלים וזכוכיות עפו לידי, ולמרות שלבשתי שכפ"צ וחבשתי קסדה, הרגשתי שאני בחסדי אלוהים. ראיתי גם חיילים פצועים ששכבו בבי"ח וכל החוויות האלה שינו לי את הפרופורציות בחיים.
אהבה
החבר שלי אייל, הוא איש מחשבים שתופים הם התחביב שלו, ובזכותו התחלתי גם אני לנגן על תופים.
