הסיבה הנפוצה ביותר לפרידה - בגידה

התשובה לשאלה "מדוע אנשים מתחתנים?" פשוטה למדי – הם אוהבים זה את זה ומעוניינים לבלות את חייהם יחד. לעומת זאת, התשובות לשאלה "מדוע אנשים מתגרשים" רבות ומגוונות: הם מאסו זה בזו, הם מאסו בשגרה, הם נישאו מכורח נסיבות (הריון או מצוקה כלכלית) שאינן מתקיימות עוד וכן הלאה. מהן הסיבות שגורמות לאנשים להיפרד? ומה קורה לאחר החלטת הגירושים? עורכי הדין מיכאל טאוסיג וטלי אויזרוביץ, המתמחים בדיני משפחה, יאירו את התהליך המתחיל תחת חופה עם רב חייכן ומתבדח ומסתיים מול שלושה רבנים קודרים.

האמור להלן מובא מניסיונם האישי של עורכי הדין טאוסיג ואויזרוביץ ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי.

מי יוזם את הפרידה - הבעל או האשה?

הן עו"ד טאוסיג והן עו"ד אויזרוביץ עונים שהאשה נוטה ליזום את הפרידה, אך בעוד שעו"ד טאוסיג תולה את היוזמה הנשית בהתפכחות מאשליית ה"אושר ועושר", אויזרוביץ מתמקדת במרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה.

עו"ד טאוסיג סבור כי נשים באות לחיי הנישואים בציפייה לסיום מאושר נוסח אגדות הילדים וחושבות שחייהן כנשואות יהיו ורודים ונטולי בעיות. גברים, לעומתן, חוששים מפני החתונה, אך מרגע שהורגלו לחיי הנישואים מגלים שהג'יני של הטבעת אינו כל כך גרוע ואף נהנים מחייהם כנשואים. כפועל יוצא, נשים המתאכזבות לגלות שדבר לא השתנה לאחר שבירת הכוס, נוטות להיות הראשונות לפרק את החבילה ולפתוח במרוץ הסמכויות עליו מדברת עו"ד אויזרוביץ.

מרוץ הסמכויות אינו באמת מרוץ בין בתי משפט, אלא בין הבעל והאשה – מי יגיע קודם ולאיזה בית משפט. במדינת ישראל רק בית הדין הרבני רשאי להעניק גט, ולכן תמיד צריך לעבור דרכו ביציאה מהנישואים.

המרוץ האמור נוגע לסמכויות לדון בכל נושא הקשור לגירושים שאינו גט, כמו משמורת על ילדים, מזונות, דיור ועוד. התחרות בין בתי הדין נוצרה בשל הגישה הרווחת בציבור כי בית הדין הרבני מיטיב עם הגבר, בעוד שבית המשפט לדיני המשפחה נוטה להיטיב עם האשה. לכן, כל צד מבקש להגיע ראשון ו"לתפוס" את הערכאה שלדעתו תגן עליו באופן הטוב ביותר.

מה הסיבות בגללן מבקשים זוגות להתגרש

נראה שלפרידה מבן או מבת הזוג קיימות מספר סיבות, ורק תשובה אחת חזרה על עצמה - בגידה. המעניין הוא שנשים, לפי עו"ד אויזרוביץ, נוטות לסלוח לגבר על מעידה חד פעמית. עו"ד טאוסיג מזכיר כי בגידת האשה חמורה מבגידת הגבר, בשל היותה עילה לגירושים בבית הדין הרבני. בגידה אף מביאה לשלילת מזונותיה של האשה והסכום שהובטח לה בכתובה.

זוגיות אינה חסינה מפני קשיי היום-יום, ועילות נוספות שהוזכרו לגירושים מוכרות לכולנו, ובהן חמות מתערבת, הסתרת מידע ונכסים מבן הזוג, פזרנות ואף הימורים. עו"ד טאוסיג מוסיף סיבה נוספת – אי התאמה לחיי הנישואים. הוא מבחין בין מי שהתחתן עם אשה שאינה מתאימה לו (לדבריו, בעיה המאפיינת זוגות שהתחתנו בגיל צעיר) לבין מי שמוסד הנישואים עצמו אינו מתאים לו. 

האם מגוון העילות לגירושים מספיק?

בתי הדין הרבניים בישראל מציגים רשימה סגורה של עילות גירושים, ולכאורה לא ניתן לבקש גט ללא הוכחה שאחת או יותר מהעילות הבאות התקיימו: אלימות קיצונית חוזרת ונשנית כלפי בת הזוג, שימוש בסמים, עקרות, בגידה של האשה ועוד. המשמעות היא שבני זוג אינם יכולים לטעון בפני

בית הדין הרבני שרק לאחר החופה גילו כי אינם מתאימים זה לזו.

עו"ד טאוסיג היה מעוניין שאי-ההתאמה ובגידת הבעל יהוו אף הן עילות גירושים לגיטימיות. לעומתו סבורה עו"ד אויזרוביץ שהעילות הקיימות משביעות רצון, מכיוון שהגירושים צריכים להיות על דעתם ובהסכמתם של בני הזוג. לכן, אם שני בני הזוג מעוניינים להתגרש, לא יכפה עליהם בית הדין הרבני להישאר יחדיו. בהקשר זה מציינים עו"ד טאוסיג ואויזרוביץ כי הליך גירושים בהסכמת שני בני הזוג הוא קצר, מהיר ולא אמור להימשך למעלה משישה שבועות, בעוד שסירוב אחד הצדדים להתגרש עלול למשוך את ההליכים עד למעלה משנה (ותעיד החתומה מעלה, שחברתה מנהלת הליך גירושים שנמשך כבר קרוב לחמש שנים).

מי מבין בני הזוג נוטה לעכב את הליכי הגט?

שני עורכי הדין ענו פה אחד - נשים נוטות לעכב את הליכי הגט יותר מגברים, בעיקר בשל בקשותיהן למזונות. המשפט העברי דואג למזונות לאשה הנשואה, וחובת הבעל לזון את אשתו פוסקת עם כניסת הגירושים לתוקף. זאת בניגוד למשפט האמריקני, בו המזונות מתבקשים לאחר הגט. עו"ד אויזרוביץ מוסיפה שיש גברים המעכבים את מתן הגט כצעד לסחיטת האשה כדי שתקטין את דרישותיה ואף תוותר עליהן לגמרי.

המיתוס ושברו

לסיום, ביקשנו משני עורכי הדין לנפץ לנו מיתוס אחד על הליך הגירושים. עו"ד טאוסיג מבקש לנפץ את המיתוס לפיו אשה שבגדה בבעלה מאבדת באופן אוטומטי את המשמורת על ילדיה ואת זכאותה לרכוש המשותף. לדבריו, בג"ץ קבע שבגידת האשה אינה עילה לשלילת זכותה למחצית נכסי הקריירה והפנסיה, וכי גם בית הדין הרבני אינו זכאי לשלול את אלה ממנה.

עו"ד אויזרוביץ מבקשת לנפץ את המיתוס לפיו בית המשפט לענייני משפחה פוסק לאשה מזונות גבוהים מאלה הנפסקים לה בבית הדין הרבני. עו"ד אויזרוביץ מציינת שבית הדין הרבני, בניגוד לבית המשפט לענייני משפחה, נוטה להעניק מזונות גם לאשה צעירה בעלת פוטנציאל השתכרות, ואפילו לאשה שחדלה לעבוד על מנת לקבל מזונות. בית המשפט לענייני משפחה, לעומת זאת, נוטה שלא לזכות התנהגות מעין זו "בפרס" ויראה אותה כחסרת תום לב.

• בפעם הבאה: משמורת ורכוש
  

.