"מי ששונא ספרות פופולרית, שלא יבקר אותי"

כשמיכל שלו מתחילה לכתוב, היא שמה את את שאר החיים (כולל בני משפחה) בצד. היא נכנסת לחדר העבודה המסודר שלה, עם תמונות משפחתיות ומאות מכתבים מקוראים - על כל אחד מהם היא עונה -  ובימים טובים לא יוצאת מהחדר גם אחרי עשר שעות ואף ארבע עשרה שעות ויותר. היא מתמסרת כל כולה. "יש ימים שאני נשארת אפילו בטריינינג", היא אומרת.

במהלך תהליך הכתיבה, עוד לפני שכתב היד שלה מגיע לעורכי ההוצאה, הוא בדך כלל עובר דרך אמא שלה. כפי שקרה עם ספרה האחרון "ממערב לירח". "היא החזירה לי את הטקסט עם איקס אדום על חמישה עמודים ומילה אחת - רע. זה בהחלט לא קל לקבל דבר כזה, אבל ברור שעשיתי כדבריה".

שלו, שלפני שהתמסרה לכתיבה היתה עורכת דין, היא אחת הסופרות הנמכרות והנקראות ביותר בארץ. בין היתר פרסמה את רבי המכר "מלאכי עליון ", "רחמים", "שבועת רחל" ו"100 חורפים". בכל זאת, בניגוד לאהבת הקוראים העצומה, היא לא זכתה להרבה נחת מהמבקרים, וגם מודעת לכך שסיכוייה לזכות בפרס ספרותי נחשב הם נמוכים ביותר.

"אני כותבת מיינסטרים. אני כותבת ספרות פופולרית, אני כותבת אגדות ורומנטיקה. יש אנשים שיש להם בעיה עם זה. בעבר זה מאוד תיסכל אותי. היום הרבה פחות כי אין דבר שווה יותר מהאהבה שאני מקבלת מהקוראים. לפעמים אני מרגישה כמו כוכבת רוק".