חופי הטראח
ניק קייב משתולל בתלבושת גלדיאטור, "מאג'יק קידס" מגיעה מממפיס שרחוקה מהים אבל עושה פופ חופים מושלם וריי למונטיין מייצר תערובת מעוררת תיאבון של רוק, קאנטרי ופולק. גיא חג'ג' פורש בפנינו את השלל שלו מהרשת
לבושתי, עדיין לא קראתי את הספר שנתן את שמו למדור זה, למרות ששמעתי שאהרן אמיר תרגם אותו יפה. אבל קראתי את "הזקן והים" של המינגוויי, ספר ימי הרבה יותר, שקולע יותר לציד הבלתי פוסק שלנו, המרדף אחרי מוזיקה משובחת שתפיל אותנו ארצה מתמוגגים.
והנה בימים אלה התגלגל לידיי ספר מופת אמריקאי אחר שתרגם אהרן אמיר, וגם הוא עוסק בציד ובים. בעקבותיו צללתי במרץ רב אף יותר אל האוקיינוס של המוזיקה באינטרנט, כדי לצוד ולסמן את האיים היפים ביותר. הנה מה שעלה ברשתי השבוע.
קליפ השבוע
הקליפ החדש של Grinderman, ההרכב הפרוע-אפילו-יותר של ניק קייב הוא מגוחך, משונה, מצחיק, מפתיע ומעורר גיחוך ופליאה בו זמנית. אבל למי אכפת?! קליפ חדש לניק קייב!
ניק קייב ו-"Grinderman" בקליפ ל-"Heathen Child"
הקליפ של "Heathen Child" לא לוקח את עצמו ברצינות, ובמאי הקליפ, ג'ון הילקוט – שביים גם את "הדרך", שקייב אחראי לפסקולו - הלביש את קייב בתלבושת גלדיאטור, הניח את ראשי חבריו להרכב על צלחות, ערבב סרטים ישנים, אפקטים זולים, תחפושות צבעוניות ועירום שרירותי, כדי להעביר לנו ויזואלית את המוטו המוזיקלי של הגריינדרמן - הכל הולך.
ארוחת החינם של השבוע
לפני כמעט ארבע שנים - איך שהזמן טס! - ניצלתי את הביקורת המאוכזבת שלי על אלבומו השני של דמיאן רייס, כאן ב-ynet, כדי להמליץ על חלופה טובה הרבה יותר לזמר פולק-סול משכנע ואישי - ריי למונטיין, פולקיסט אמריקאי עם קול שחרחר, שהוציא אז את אלבומו השני והמעולה.למונטיין, שמוהל את הפולק האקוסטי שלו בגרוב עדין, בתזמורי מיתרים יפים וגם בקצת רקיעת רגליים רוקיסטית מדי פעם, הוציא מאז אלבום נחמד נוסף, ועכשיו חוזר באלבום רביעי ומעורר תיאבון, שניתן להאזנה מלאה ברשת למשך השבוע הקרוב.
הפעם הוא גרר אחריו לאולפן להקה והחליק איתה לתוך בריכה עליזה של השפעות קאנטרי - בנג'ו, סלייד ודימויים כפריים מלוא החופן. הקול החרוך עדיין כאן, כמו גם השפעות הסול הנעימות, כך ש"אלבום קאנטרי" של ממש לא תקבלו כאן, אלא תערובת אמריקאית דרומית של רוק, קאנטרי, פולק והשפעות בלוז. יאמי.
אמן השבוע
קצת חבל לי שדווקא בארץ שטופת-שמש וחבוקת-ים כשלנו, קשה כל כך למצוא פופ שמשי וקייצי שלא יהיה, נגיד, ממש מטומטם. פופ נעים ונאיבי, נטול דאגות, שיהיה גם נעים לאוזן מוזיקלית. פופ של הביץ' בויז, של הביטלס המוקדמים, של בל וסבסטיאן.
מאג'יק קידס. פופ נטול דאגות (צילום: Alejandra Sabillon)
עד שתימצא מקבילה פופית ישראלית שלא לוקחת את עצמה ברצינות תהומית מחד אבל לא עושה מוזיקת קיץ מחורבנת מאידך, אפשר לפתוח את גג המכונית הדמיונית ולהשמיע בדרך לים את "Magic Kids" האמריקאיים, שמגיעים מבירת הרוק והקאנטרי ממפיס שבטנסי, שמרוחקת מהים, אבל מנגנים דווקא פופ חופים עליז ויפה. מומלץ לקפוץ למייספייס, וגם להאזין ל-"Hey Boy" המתוק.
שמעתם שיר שמצנן לכם את הקיץ? ספרו לנו בתגובות, אנחנו מבטיחים להקשיב.
לפנייה לכתב/ת 
