הון, שלטון ודיכאון

כמה שניסו להסביר לי - לא הצליחו. התפתלו, חיפשו מילים, ניסו לפשט, להמחיש, להדגים, ולא עזר. במוח של ילדה קטנה יש טובים ויש רעים. טובים עושים טוב, רעים עושים רע.

1978. סאדאת, בגין וקארטר לוחצים ידיים על מדשאות קאמפ דייויד, האוויר רטט מהתרגשות לקראת השלום שסוף סוף מגיע, הלב התמלא שמחה, חגיגיות וגאווה, והמבוגרים בסלון, במקום להזיז רהיטים ולצאת בהורה סוערת, פצחו בדיונים תמוהים. אני כמובן לא זוכרת במדויק אבל השורה התחתונה הייתה שהם לא בטוחים שיבחרו בבגין שוב לראשות הממשלה.

לא הבנתי. האיש הזה שבזכותו כולנו יושבים כאן בעיניים נוצצות, הרי בטוח שיבחרו בו, להכל, אפילו לועדת קישוט יבחרו בו! לא, אנחנו לא אומרים עליו משהו רע, אנחנו אומרים שיש אנשים ש... זאת אומרת, לא כולם שמחים כי... לא כולם שמחים? איך לא כולם שמחים? שלום! אתם קולטים? שלום! ההיפך ממלחמה! מנסים להרגיע אותי: בטח שאנחנו רוצים שלום, אבל יש אנשים שרוצים ככה וכאלה שככה. כי יש בלה בלה בלה ופוליטיקה ואינטרסים ועוד כל מיני מילים שמוח קטן, צלול ובריא לא רוצה לקלוט.

עם השנים זה הלך והסתבך עוד יותר: זה לא רק אנשים שלא רוצים, זו גם הממשלה שלא רוצה. בגלל המילה הזאת - אינטרסים. לממשלה בעצמה יש אינטרסים. אפשר היה להפסיק להשתמש בדלק מזהם וגם את משבר המים אפשר היה לפתור, ובעיתון כתובים דברים לא אמיתיים ויש דברים אמיתיים שלא כתובים.

לכולם יש אינטרסים

והאינטרסים הם לא רק של הממשלה, גם של אנשים אחרים, עשירים, והם קשורים לממשלה, וגם תאונות הדרכים קשורות לאינטרסים, ויש כסף לתת לעניים ולילדים רעבים אבל לא נותנים, כי אין אינטרסים, וותחבורה ציבורית וכלובי דגים וכבישים, ובאיזשהו שלב החלטתי לא

לעקוב יותר ולא לנסות להבין איפה יש ואיפה אין ולמי יש אינטרסים. לא רוצה לדעת מי קשור למי וכמה זה עולה לי. מסרבת להאמין שאי אפשר להאמין לאף אחד ולשום דבר, ושהכל כסף ושקרים ויד רוחצת יד ואינטרסים.

אין לי עכשיו טלוויזיה ואני כמעט לא קוראת עיתונים, ומכיוון שתכנית הרדיו שלי ירדה, אני פתורה מלנבור בכל פרשיית שחיתות חדשה ולא מוכרחה לדעת מי שיחד את מי בכמה ולמה.

והמחזה של גיא מרוז? אה. זאת הצגה. בדיה. אגדה. זה לא באמת. גיא מרוז כתב בכישרון רב מחזה על עיתונאי בכיר ובוגדני החושף פרשיית שחיתות גדולה שמעורבים בה הון, שלטון, תקשורת, פשע ואינטרסים. איך הוא המציא את זה אין לי מושג, אבל זה כתוב יפה ותיאטרון אני אוהבת, ולעוף על כנפי הדמיון בשלהי אוגוסט מאוד נראה לי, ואלדד זיו מביים, אז אני משתתפת.

יעל לבנטל משחקת ב"השבת השחורה" מאת גיא מרוז, שיציג במסגרת "פותחים במה11" שייפתח בחמישי הקרוב בבית ליסין