רק מחצית מהציבור ממחזרים בקבוקים
מסקר של תאגיד המיחזור עולה שמחצית מהציבור בישראל משליך את בקבוקי השתיה המשפחתיים למתקני האיסוף (מעתה אמרו - "מיחזוריות"). 36 אחוז טוען שהמתקנים "רחוקים מדי". אותם ינסו לשכנע כעת ש"זה טבעי למחזר", ולהראות מה קורה לבקבוקים אחרי שהם מתרוקנים. קבלו הצצה
כמה מכם משליכים את בקבוקי השתיה בנפח 1.5 ליטר לכלובי המיחזור שברחוב? על פי סקר שהזמין תאגיד המיחזור אל"ה, מחצית הציבור עושה זאת: 43 אחוז באופן קבוע ועוד 7 אחוזים "משתדלים". 36 אחוז מהנשאלים בסקר של מכון גיאוקרטוגרפיה ציינו כי הם לא זורקים את הבקבוקים למתקנים, בעיקר כי המתקנים "רחוקים מדי".
נחמה רונן, יושבת ראש התאגיד, ציינה כי בכל יום משליכים הישראלים כ-400 אלף בקבוקים משפחתיים למתקנים. עד סוף השנה יעמוד שיעור האיסוף על 28 אחוז מהכמות שנמכרה (200 מיליון בקבוקים) - בדיוק היעד שנקבע בחוק.
אבל בשנים הבאות, מקווים בתאגיד, התמונה תשתנה: על פי התיקון בחוק הפיקדון, בשנת 2014 יחוייב התאגיד לאסוף 50 אחוז מכמות הבקבוקים שנמכרים. את היעד הזה הם מקווים להשיג על ידי השקעה שנתית של 20 מיליון שקל בהצבת מיחזוריות ותיגבור מערך האיסוף, והשקעה מיידית של 5 מיליון שקל בקמפיין הסברה חדש - "זה טבעי למחזר".
אחרי שאמרו לציבור ש"זה מטורף לא למחזר", סבורים בתאגיד שאיסוף הבקבוקים כבר נתפס כפעולה טבעית ושגרתית. הקמפיין החדש לא מיועד למי שכבר טורח וצועד למיחזורית אלא ל-36 האחוזים שלא עושים זאת. עבורם יצרו סרטון שמסביר מה קורה לבקבוקים אחרים שמשליכים אותם למתקן האיסוף (אגב, התחנה הראשונה שלהם היא שני מפעלי מיחזור הפלסטיק הקיימים בישראל - אחד בחיפה והשני ברמת חובב).
כדי לעמוד ביעד, מתכוונים בתאגיד לפרוש עוד מיחזוריות ביישובים ברחבי הארץ - כן, מיחזוריות הן השם שבחר הציבור למתקנים המוכרים. השנה יוצבו 2,500 מיחזוריות חדשות, שיצטרפו ל-8,000 שקיימות כבר היום בקרנות הרחוב ב-170 יישובים וערים - אחת לכל 400 תושבים.
בשנים הבאות יפרוש התאגיד 4,000 מיחזוריות בכל שנה, והן יהיו מתקנים במראה חדש, שעוצבו לאחרונה על ידי מעצבים צעירים במסגרת תחרות.
בתאגיד ציינו כי פרישת המיחזוריות תגיע גם ליישובים מרוחקים ומבודדים, וכן ליישובים שתקציבם אינם מאפשר תשלום קבוע לקבלני האיסוף. התאגיד לוקח על עצמו את התשלום הזה, כדי להבטיח פרישה שיוויונית של המיחזוריות, ולאפשר לכל אזרח במדינה לתרום למאמץ הסביבתי.
על פי התיקון בחוק, האחריות לעמידה ביעדי האיסוף תוטל בשנים הבאות על יצרני המשקאות, לפיכך הם מסייעים לתאגיד לפרוש ולתגבר את תשתית האיסוף במימון בגובה 2 אגורות לבקבוק. בשנה הבאה ישלבו היצרנים הגדולים גם את סיסמת הקמפיין בתוויות הבקבוקים, כדי להעלות עוד את המודעות לנושא.
ומה עם הבקבוקים הקטנים?
בתאגיד סבורים שהמשך העלאת המודעות למיחזור, והבשלות שמפגין הציבור, תניב עבורם את התוצאה הרצויה: גידול בשיעורי האיסוף של הבקבוקים המשפחתיים. לפיכך הם לא משקיעים מאמצים גדולים מדי באיסוף הבקבוקים הקטנים, עליהם משלם הציבור פיקדון.
לדברי קובי בר, מנכ"ל התאגיד, שיעור האיסוף של הבקבוקים הללו עומד על 71 אחוז השנה - כ-500 מיליון בקבוקים. נחמה רונן הסבירה שרובם המכריע נמכרים במסעדות ובתי קפה, "ואיש אינו טורח לקחת איתו את הבקבוק בסוף הבילוי".
בקבוקים אלה נאספים לרוב על ידי "אספנים מקצועיים" - שבתאגיד נמנעים מלתייג אותם, או להתייחס באופן רשמי לאופן בו הם פועלים. ראשי התאגיד סבורים שאין טעם להילחם בתדמית שנוצרה לעסקי המיחזור כענף שנגוע בשחיתות ופעילות עבריינית, ולא חושבים שהתדמית הזו פוגעת בהיקף איסוף הבקבוקים המשפחתיים.
לפנייה לכתב/ת 
