השבוע: נוגה וכוכב חמה משכימים קום
קשה לקום בבוקר, ועוד יותר קשה לצאת משמיכת הפוך החמה, אבל לפחות השבוע מצפה משהו מסעיר בשמים למשכימים קום: כוכב חומה ונוגה מתעוררים מוקדם ותענוג להביט בהם
השבוע ישחק לטובתם של משכימי הקום, כיוון ששני כוכבי הלכת הקרובים ביותר לשמש – כוכב חמה ונוגה, יהיו במיטבם. שני כוכבי הלכת ייראו בשעות הבוקר מעל האופק המזרחי.
כוכב חמה יגיע למרחק הזוויתי המרבי שלו מהשמש ב-9 בינואר, אז יהיה במרחק של 23 מעלות ממנה. זהו עדיין מרחק זוויתי קטן יחסית ופירושו של דבר שהוא מקדים את השמש כשעה ומחצה בזריחתו ונראה רק בדימדומי הבוקר.
לעומתו, נוגה יגיע למרחק הזוויתי המרבי שלו מהשמש ב-8 בינואר, אז יקדים את השמש בכ-3 שעות בזריחתו, פרק זמן גדול דיו כדי לאפשר תצפית נוחה בנוגה. מי שיאתר את נוגה לפני הזריחה יוכל לעקוב אחריו לתוך דמדומי היום ולראותו גם אחרי זריחת החמה, כאשר למעשה אפשר לראותו באור יום מלא.
שני כוכבי הלכת הפנימיים (קרויים כך כיוון שמסלולם סביב השמש מצוי בין מסלול כדור הארץ לשמש) יהיו גם במופע המזכיר חצי ירח, כאשר הצד המואר של שניהם פונה מזרחה (שמאלה) לכיוון השמש הזורחת.
כיוון שהם עדיין קרובים יחסית לכדור הארץ אפשר להבחין במופעים של כוכבי הלכת גם בטלסקופים קטנים. מצב של ריחוק זוויתי מרבי של שני כוכבי הלכת האלה מהשמש פירושו שאנו רואים למעשה את הרדיוס השלם של מסלולם סביב השמש.
בימים שלאחר מכן הם יקטינו את מרחקם מהשמש ופירושו של דבר שהם יתרחקו מכדור הארץ: גודלם הזוויתי יקטן והם יתמלאו ממש כמו שהירח מתמלא ברבע השני של החודש לקראת המילוא. אז יקשה יותר לצפות בהם הן בגלל התקרבותם היתרה לשמש (בעיקר כוכב חמה) והן בגלל שגודלם הזוויתי יקטן עם התרחקותם מעימנו.
הירח שהיה במולדו ביום שלישי עת כיסה את השמש וגרם לליקוי החמה החלקי שנראה בישראל, הולך ומתמלא, כאשר הוא חולף בערב שבת כ-5 מעלות צפונית לכוכב הלכת המרוחק ביותר, נפטון, ואילו ביום שני, 10 בינואר, הוא יחלוף כמה מעלות צפונית לצדק, שנראה היטב בכיוון דרום-מערב מיד אחרי השקיעה על חגורות העננים שלו ועל ארבעת ירחיו הגליליאניים.
מעברים בהירים של תחנת החלל הבינלאומית
השבוע יהיו כמה מעברים בהירים של תחנת החלל הבינלאומית בשמי ישראל בשעות הערב המוקדמות. המעבר הבהיר הראשון יחול ביום שני, 17 בינואר. התחנה תזרח מעל האופק הצפון מערבי בשעה 17:47.
תחנת החלל תנוע במסלול שיעבור ליד הכוכבים בהירים קאפלה בעגלון (17:52:20), אלדברן בשור (17:53:00( ולקראת השקיעה תחלוף קרוב סמוך מאוד לערפילית הגדולה של אוריון (17:53:50). התחנה תכנס לצל כדור הארץ בשעה 17:54:30.
המעבר השני יחול ב-14 בינואר, יום שישי, 14 בינואר. התחנה תזרח מעל האופק הצפון מערבי בשעה 17:04 ותחלוף בראשו של הדרקון מיד עם זריחתה, בקבוצת קסיופיאה (17:08:30), ברגלו של פרסאוס (17:09:05) ובגבול הדרום מערבי של צביר הפליאדות (17:09:21), אז תחלוף בינו לבין הירח. התחנה תשקע בשעה 17:13:50.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
