שתף קטע נבחר

ההוצאה על חברי הממשלה זינקה בכ-600%

נברנו בנכבי האתר הממשלתי החדש, תקציב פתוח, המאפשר לעקוב אחר התפתחותם של סעיפים בתקציב המדינה על ציר הזמן, וגילינו: ההוצאה על חברי הממשלה זינקה מ-16.2 מיליון שקל ב-2006 ל-111 מיליון ב-2011. למה? כי חברי הממשלה לא מסתפקים בתואר סגן שר, ואבטחת שרים היא הרבה יותר יקרה

אם אתם חושבים שהדלק והמים התייקרו לאחרונה, חכו עד שתראו מה קרה לעלות הממשלה שלכם. אתר ממשלתי חדש, תקציב פתוח, מאפשר לאזרח הסקרן ולעיתונאי החטטן לעקוב אחר התפתחותם של סעיפים שונים בתקציב המדינה על ציר הזמן. כך ניתן לגלות בקלות רבה בכמה גדל סעיף מסוים לאורך השנים, הן בכמות הכסף שהוקצבה לו והן בחלקו היחסי בתקציב המדינה.

 

 

כך ניתן לגלות, למשל, שההוצאה הריאלית של מדינת ישראל על חינוך הכפילה את עצמה בשני העשורים האחרונים - מ-15.2 מיליארד שקל ב-1992 ל-31 מיליארד שקל ב-2009. יש להיזהר כמובן מלהסיק מכך שההשקעה בחינוך זינקה עד כדי כך. חלקו היחסי של תקציב משרד החינוך בתקציב המדינה כולו צמח באותן שנים רק בכ-50% - מ-6.4% ב-1992 ל-9.7% ב-2009.

 

בהקשר זה מעניין לציין את תקציבי הרווחה (העברות לביטוח לאומי ותקציב משרד הבריאות). מעיון בנתונים באתר, ניתן לראות שההשקעה בקצבאות ביטוח לאומי ירדה ועלתה בשני העשורים האחרונים בהתאם לחילופי השלטון.

 

בעוד שבתקופת ממשלת רבין-פרס נע אחוז ההשקעה בביטוח לאומי בין 9.3% ל-10.5% מתקציב המדינה, בזמן ממשלת נתניהו הראשונה צנח שיעור ההשקעה בביטוח לאומי ל-7.5%. בתקופת ממשלת ברק, עלה שוב חלקו של תקציב הביטוח הלאומי ל-9% ומ-2003 ועד היום הוא עומד שוב על שיעור של 8%. חלקו של משרד הבריאות בתקציב, לעומת זאת, קפץ בין 1996 ל-1997, שנת כהונתו הראשונה של נתניהו, מ-2.4% ל-5.5%.

 

יותר שרים - פחות סגני שרים

אך את שיעור הצמיחה המרשים ביותר רשם סעיף זניח יחסית בתקציב המדינה - ההוצאה על חברי ממשלה. בתקציב הדו-שנתי ל-2012-2011, מוקצה סכום של כ-222 מיליון שקל לחברי הממשלה – 111 מיליון שקל לשנה. אמת, מדובר בשיעור זעום של כ-0.03% מתקציב המדינה לאותן שנים, אך זוהי עלייה של כמעט 600% בשיעור ריאלי לעומת ההוצאה על חברי הממשלה בשנת 2006 - 16.2 מיליון שקל.

 

כלומר, ב-5 שנים גדלו ההוצאות על השרים וסגניהם כמעט פי 6, גם אם מביאים בחשבון את השפעת האינפלציה והריבית על גובה השכר וערך הכסף. גם כאשר בוחנים את חלקה היחסי של ההוצאה על חברי הממשלה מהתקציב כולו, ניתן לחוש בגידול הדרמטי. בשנת 2006 עמד היקף ההוצאה על חברי הממשלה על שיעור של 0.005% בלבד מהתקציב כולו. מכאן עולה שב-5 שנים בלבד גדל גם החלק היחסי שנטלו השרים מעוגת התקציב פי 6.

 

 

מדובר במגמה המאפיינת את 2 הממשלות האחרונות. משנת 1992 עד 2006 עמד היקף ההוצאה חברי הממשלה פחות או יותר על שיעור זהה - כחמש אלפיות האחוז. ב-2007 הוא זינק לפתע מ-16.282 מיליון ל-80.462 מיליון - 0.02% מהתקציב.

 

מאז עלתה ההוצאה בהתמדה ל-90.514 מיליון ב-2008, 104.309 מיליון ב-2009 ו-112.407 מיליון ב-2010. חשוב להזכיר כי הנתונים, למעט בנוגע לשנים 2010-2011, מתייחסים להוצאה בפועל ולא להקצבה, שהייתה לרוב גבוהה יותר.

 

מה קרה בשתי הממשלות האחרונות שגרם לגידול כזה בהוצאה על השרים? מעיון בהרכבן של הממשלה ה-29 והממשלה ה-30, שכיהנו בין מרס 2001 למאי 2006 והשוואתן לשתי הממשלות שכיהנו מאז מאי 2006, ניתן לראות גידול במספר השרים על חשבון מספר סגני השרים והשרים בלי תיק.

 

ממשלת שרון הראשונה כללה 23 שרים, 8 שרים בלי תיק ו-14 סגני שרים. ממשלת שרון השנייה כללה 4 שרים במשרד ראש הממשלה, 22 שרים, שר בלי תיק ו-14 סגני שרים.

 

לעומת זאת, ממשלת אולמרט כללה 26 שרים עם תיק, 7 שרים בלי תיק, 2 ממלאי מקום שרים ו-2 סגני שרים. ממשלת נתניהו כבר מתהדרת ב-3 שרים ללא משרד, 30 שרים עם משרדים ו-7 סגני שרים.

 

אבטחה יקרה

באופן כללי, מספר החברים בממשלה לא השתנה דרסטית בשנים הללו: ממשלת נתניהו כוללת 40 חברים, רק 2 יותר מממשלת אולמרט ופחות ממשלת שרון הראשונה שבה היו חברים 46 פוליטיקאים. אך ככל הנראה, המעבר מחלוקת תארים של סגני שרים לחלוקת תארים של שרים במשרדים חסרי תכלית או שרים ללא תיק, גורם להוצאה גדולה יותר.

 

 

מ-22-23 שרים בשנים 2001-2006 תפחה הממשלה והיא כוללת היום 30 שרים. מספר סגני השרים ירד מ-14 ב-2001 ל-2 ב-2006 ובממשלה הנוכחית הוא עומד על שבעה. ניכר כי שני ראשי הממשלה האחרונים שלנו משיגים את תמיכת הסיעות על ידי חלוקת תארים מיניסטריאליים גבוהים יותר. תארי סגנות כבר לא מספקים את חברי הכנסת והמחיר עבור קופת המדינה הוא גבוה יותר. בעיקר, כך נראה, בגלל הוצאות האבטחה.

 

ב-2007 הקציב משרד האוצר כ-62 מיליון שקל לאבטחת שרים, זאת מתוך 80.4 מיליון שקל שהוציאה המדינה על חברי הממשלה. עד 2009 גדלה ההשקעה באבטחת שרים עד לשיעור של 75 מיליון שקל – מתוך 104.3 מיליון שקל שהוקצבו לחברי הממשלה. נכון לשנת 2010, עמד תקציב אבטחת השרים על שיעור של 93.8 מיליון שקל ובתקציב הדו שנתי ל-2011-2012 הוא עומד על שיעור דומה.

  

מאז רצח השר רחבעם זאבי ב-2001, מחויב משרד האוצר להעביר למשרדי הממשלה תקציב לאבטחת כל השרים. החוק אינו מחייב, עם זאת, את אבטחתם של סגני השרים.

 

הנתונים שבאתר התקציב החדש, אינם מלמדים מה הייתה ההוצאה על אבטחת שרים לפני 2006, אך לפי חלקה היחסי בהוצאה השנתית על חברי הממשלה, יש לשער כי עיקר הגידול בהוצאה על חברי הממשלה קשור לסידורי האבטחה הנלווים לתואר "שר" ולא להוצאות על שכר ועל לשכות, אף על פי שגם ההוצאות הללו גדלו עקב ריבוי המשרדים בממשלה הנוכחית. הגידול המשמעותי בהוצאה על אבטחה נובע מהקטנת מספרם של סגני השרים והגידול במספרם של השרים.

 

אז אם נבחרי העם רוצים לחסוך לנו כמה עשרות מיליוני שקלים במסים, שיוכלו אולי להפחית במעט את מחיר המים ומחיר הדלק, אולי מוטב שפשוט יעניקו מעכשיו לכמה בעלי תפקיד את התואר "סגן שר".

 

גלגלו על לשונכם את התארים "סגן השר להגנת העורף" ו"סגן השר לשיתוף פעולה אזורי". שמעתם? זהו קולם של עשרות מיליוני שקלים העושים את דרכם חזרה אל קופת המדינה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
(אילוסטרציה)
צילום: shutterstock
מומלצים