שתף קטע נבחר

אשה חזקה, לא פוחדת לומר מה היא רוצה

מה שהתחיל כניסיון לדלות טיפים מ"שורטי", אחת הפרפריות היותר ידועות בסצינה הלסבית, או לפחות גיבוש של הכללים ללסבית המתחילה, הפך מהר מאוד לשיחת חברות על אקסיות, על אלימות, על כאב, ובסופו של דבר – עלינו

לפעמים מתחשק לי לכתוב מהמקום הכי פתוח, הכי הרוס, הכי שונה שיש. מהמקום בו מתחילות כל ההתחלות, כל האמת נשפכת והפנים בוערות כשקוראים את זה אחר כך. אבל לקרוא את זה אחר כך בקול רם, או לבצע משהו מזה על במה, נראה לי תמיד כמו משימה כמעט בלתי אפשרית. האמת שלי מפחידה אותי, כנראה, עדיין.

 

פגשתי לא מזמן אמנית גדולה ואדם גדול, פרפומרית ענקית, שמעולם לא פחדה לומר את האמת שלה. קוראים לה הילה ניסימוב, "שורטי" זה שם הבמה שלה. עד כה שמענו אותה בהיפ-הופ, ובתקליט החדש היא מפתיעה בעוד כמה סגנונות מעניינים. כולה בת 28, ואני חושבת שהיא אולי אחת האמניות היותר חשובות ששמעתי עד כה.

 

היא ואני עברנו דברים לא מאוד שונים, כך התברר לנו אחרי בערך רבע שעת שיחה. שתינו כבר היינו, כבר עשינו, כבר התנסינו, כבר ידענו, בערך הכל. או לפחות, כמעט. מה שהתחיל כניסיון לדלות טיפים מאחת הפרפריות היותר ידועות בסצינה הלסבית, או לפחות גיבוש של הכללים ללסבית המתחילה, הפך מהר מאוד לשיחת חברות על אקסיות, על אלימות, על כאב, ובסופו של דבר – עלינו. פגשתי אשה חזקה, שלא מפחדת לומר מה היא אוהבת ואיך, ומה היא רוצה ואיך. פגשתי אשה שרציתי להכיר את האמנות שלה הרבה יותר ממה שרציתי להכניס אותה למיטה, ובמקרה של ביצתנו הקטנה והישראלית, יש להעריך את זה שמול סלב ברמה כלשהי, היה יותר מאשר סקס שעבר לי בראש.

 

קטנה, ממזרית, חסרת גבולות ועכבות, ככה הציגו אותה כשהיתה בת 20. היום, שמונה שנים אחרי, שורטי במקום אחר, היא אדם אחר. עדיין שחקנית במגרש הבילויים, בטח לא פחות ממני, עדיין יכולה לסמן מישהי ולסמן וי על לילה איתה תוך בערך 20 דקות, אבל בוחרת שלא. היא כבר היתה, כבר עשתה, כבר ידעה, כבר ניסתה, כבר גילתה, כבר יודעת. אולי משם מתחיל הדיסק החדש שלה, מהרבה מה לומר והרבה מה להעביר, לא פחות מהרבה מה שכבר היה.

 

היא ישירה וגלויה כמעט עד כאב


הכישרון נשפך ממנה. שורטי (צילום: אורית סער)

 

היא מסוג האנשים שהלוואי שהיה להם יותר זמן ביממה, כי בשמחה הייתי יושבת לחטט לה במחשבות על נשים לעוד כמה זמן, ואת הכישרון שנשפך ממנה קשה להסביר או להסתיר. יצאתי אחרי שעה מחוזקת ומלאה בביטחון, כי יש בה משהו, בשורטי, שגורם לך לבטוח, בראש ובראשונה בעצמך. כמו המוזיקה שלה, שאמרה בגלוי מי היא ומה היא, עוד לפני שאני קראתי לעצמי לסבית בכלי תקשורת כלשהו והרבה לפני שידעתי מי אני ומה אני שווה, היא ישירה וגלויה כמעט עד כאב. על הדקירה היא לא מדברת, הטראומה ברורה מספיק מהעיניים שלה בלי שהיא תצטרך לומר או להסביר משהו, והיא רק משמיעה בדיחה כלשהי על לסביות וכלים חדים. 

 

שורטי היא אחת הנשים הכי חופשיות שיצא לי להכיר. היא לא דופקת חשבון, ולא מנסה לרצות אף אחת ואף אחד במה שהיא אומרת. היא לא פוליטיקלי קורקט, היא לא מנסה להידמות לתדמית כלשהי, היא פשוט מי שהיא ובלי להתנצל. אין לה שום בעיה לדבר על מספר הנשים שהיא היתה איתן ועוד תהיה איתן, ואין לה בעיה להודות שהיא כמהה לאהבה אבל מתאהבת בעיקר בסטרייטיות, בלי שום התנצלות. מצאתי את עצמי לומדת ממנה לא מעט על העור הקשה ועל ההתעלמות המוחלטת מכל מה שיש למישהו לומר על האמת שלך, על מי שאתה, על מה שיש בך ופורח ועולה. היא עצמאית, היא חזקה, והיא לא מתנצלת. עזבה את ההיפ-הופ, עכשיו מנסה גם להירגע בכלל, אבל עם הפלפל שלה, אני תוהה כמה זמן יקח עד שישרוף לה שוב במקומות אינטימיים והיא תחפש את ההרפתקה הבאה.

 

היום, אחרי כל מה שעברנו כל אחת בחייה, אנחנו בסופו של דבר מרשות לעצמנו להשתחרר ממה שחשבנו על עצמנו ולעבור למה שבאמת. כמו במוזיקה שלה, שהבשילה מטקסטים בלבד למשהו אחר, מעניין, מלודי ורך יותר, שמונה השנים שחלפו מאז הסוררת של שורטי שינו צורה והפכו למשהו מאפשר יותר, פתוח יותר.

 

מה שבטוח, לצאת יחד איתה, אני החננה הכותבת שזה אך בקעה מקשרים חמימים יותר ופחות, והיא הראפרית/זמרת/בליינית ידועה, יכול לפתוח לי איזה צוהר לעולם מעט פחות ממוחשב ומלא עבודה. וככה גם קבענו, זאת אומרת, אם היא תמצא דקה בלו"ז המטורף שלה, בין הופעה לחזרה, לקראת האלבום החדש "סוכריות חמוצות".

 

בסיבוב הבא, שורטי לוקחת אותי לנייט אאוט במיטב המסורת שלה, ככה היא הבטיחה, ואנחנו לא לוקחות שבויות. לא יכולה לחכות כבר להיפטר משאריות הילדה-טובה-ירושלים סופית, בסיבוב ברים עם אחת האמניות הבועטות ביותר שיש כאן, ואה, כן, היא במקרה גם לסבית.

 


 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אחת החשובות, שורטי
צילום: אורית סער
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים