מכתב לפרננדז: בשביל מה החזרת את זהבי?

לא מעט שגיאות עשה לואיס פרננדז מאז נכנס לתפקיד מאמן הנבחרת, אולם אני הספקתי לשכוח לו כמעט את כולן - גם כי מדובר באדם אמיתי ונחמד, וגם כי הח"מ כבר רגיל לטעויות של מאמנים לאומיים, ועייף מזמן מלהתעכב עליהן. עם זאת, יש לי בעיה אחת קשה עם לואיס, אותו אני מחבב, שעליה קשה לי לעבור לסדר היום.

• הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
• הצטרפו לעמוד של ynet ספורט בפייסבוק
• לטבלת הבתים במודקדמות היורו
  

הכישלון החמור ביותר של פרננדז עד כה, כלל לא נרשם על כר הדשא. מאז מינויו חל פיחות דרסטי ביוקרתה של חולצת הנבחרת ומדובר באשמתו הבלעדית, בעיקר בגלל רכבת השחקנים שעברה בכחול-לבן, כשהוא יוצר רשימת זימונים - חלק לא מבוטל מהם לא ראויים - שטרם נראתה במחוזותינו.

שם ללעג את הנבחרת, ההתאחדות והאוהדים. זהבי (צילום: ראובן שוורץ)

הרשו לי להזכיר, למי ששכח, את האירועים שקדמו לניפויו של זהבי מהסגל לפני המשחק מול לטביה במרץ האחרון: השחקן קיבל אישור לצאת לחינה של אחיו, חזר למלון באיחור של מספר שעות, ובבוקר אף לא התייצב לארוחת בוקר עם חבריו. זאת, עוד בנוסף למאמצים שהשקיע על מנת להשתחרר מהמשחק לטובת חתונת אחיו, ממנה לא יכול היה להחמיץ שעתיים, למען הנבחרת הלאומית. אם כן, כיצד ייתכן שאותו שחקן יעלה מחר בערב על כר הדשא בריגה, עם אותה חולצה אותה הוא לא כיבד?

הצרפתי שוב שגה, הפעם שגיאה חמורה במיוחד (צילום: עוז מועלם)

כן, זהבי אוברייטד

מלבד הסלידה הברורה שיש לי מכל שחקן שלא מכבד את הקבוצה שאמורה להיות החשובה ביותר עבורו, הנבחרת הלאומית, יש לי בעיה עם ערן זהבי עצמו, או לפחות ערן זהבי כפי שהוא מצטייר דרך התקשורת, שהרי אינני מכיר אותו אישית. סלחו לי על הבוטות, אבל די קשה לי לסבול את האיש, שהולך ומתבסס ככוכב השחצן של דורו, אף על פי שעל התואר הראשון מבין השניים אפשר לוותר.

למקרה שלא שמתם לב, הולך ונבנה כאן פרופיל מהמציקים ביותר - הגינונים והדיבורים של כוכב, היכולת ממש לא. שחצן, למרות שאין לו ממש על מה. נכון, ברזומה שלו לא מעט שערים יפים וחשובים, אבל את זה אני מייחס בעיקר למזל, מה שחלק מגדירים כ'ווינריות'.

הגינונים והדיבורים של כוכב, היכולת ממש לא (צילום: אלי אלגרט)

מי מספר 1?

האמת, שעד לא מזמן כלל לא הייתי מודע לאופיו השחצן של זהבי. סלדתי ממנו בעקבות פרשת הנבחרת, אך לא בדיוק הבנתי למה אנשים סביבי מכנים אותו כ'השחצן הזה'. ואז הגיע הדרבי התל אביבי. "לא מתאים מה שאלי עשה. זכותו של המאמן להגיד מה שהוא רוצה, אני לא חושב שהתיקו הזה בגללי. לפני שמאשימים אותי, צריך להגיד תודה על הרבה דברים", הגיב זהבי לאותו חילוף חינוכי מוצדק של גוטמן.

זהבי, מה עם הכרת תודה לגוטמן? (צילום:עוז מועלם)

האמת, לא האמנתי למשמע אוזניי. ייתכן ששחקן העביר ביקורת שכזו על הסמכות המקצועית העליונה בקבוצה? ייתכן ששחקן ששיחק בסה"כ שלוש עונות במועדון כבר מתנהג כאילו הוא מינימום אלסנדרו דל פיירו? מה עם הכרת התודה לגוטמן והפועל, שלקחו אותו מרמה"ש כל הדרך לצ'מפיונס? או שאולי זה רק אני וערן זהבי עשה את הפועל ת"א, ולא להפך?

ואם כבר דל פיירו, בכל שנותיי כמעריץ אדוק שלו, מעולם לא שמעתי אותו מותח ביקורת כזו על מאמן בתפקיד (גם לא לאחר שנכנס למשחק כמחליף בדקה ה-89, כמו ילד, בעידן קאפלו), וגם לא מבקש הכרת תודה על שירותו למען המועדון, למרות שעשה עבור יובה קצת יותר משעשה זהבי עבור הפועל.

איפה שלמה כשצריך אותו?

בשורה התחתונה, כל זה לא היה מעניין אותי יותר מדי, אלמלא זהבי היה משחק בקבוצה שלי, של כולנו, נבחרת ישראל. כזה אני- מפריע לי ששחקנים שאיני אוהב משחקים בקבוצה שאני אוהד. לצערי, הטיפול בפרשת זהבי היה אידיוטי כדרכה בקודש של ההתאחדות, ובמקום הרחקה עד סוף הקמפיין- כזו שאולי תלמד אותו איך צריך להתייחס למדים הלאומיים- זהבי הורחק משום מה ממשחק ליגה, אבל מחר על הדשא בלטביה הוא יהיה גם יהיה. היגיון, כמו שהבנתם, הוא לא הצד החזק של ההתאחדות.