פרשת שבוע: אלוהים מרשה להלוות בריבית?
בפרשת "כי תצא" נקבע כי כחלק ממכלול החובות המוסריות, אין לקחת ריבית על הלוואה. פסוקים ממקורות אחרים במקרא דווקא מבדילים בין סוגים שונים של הלוואות. ומה עמדת הנצרות?
המקרא אינו משתמש במונח "ריבית", אלא במונחים "נשך" ו "תרבית". מהמקרא עולה כי מדובר בתוספת על מחיר הקרן שהלווה אמור לשלם למלווה. כיום, אנו אומרים כי הכסף הוא כמו כל סחורה אחרת, והריבית היא "מחיר הכסף". סביר להניח כי מכשיר הריבית התפתח כאשר אנשים החלו לסחור אחד עם השני.
כמו בימי קדם, גם היום, ישנם שני טעמים עיקרים לגביית ריבית: ראשית, פיצוי על הסיכון למקרה שההלוואה לא תוחזר. שנית, פיצוי על אובדן היכולת של המלווה לעשות שימוש אלטרנטיבי בכסף. אין ספק כי המסחר והפיתוח הכלכלי לא יכול להתקיים ללא מכשיר הריבית.
אמנם, איסור הריבית במקרא יסודו בחברה חקלאית שהמסחר בה לא היה מפותח, ולכן ההלוואות הנפוצות היו למטרות סיוע לנזקקים. הזיקה של אדם להלוואות באה בשעת מחסור ומצוקה כלכלית. כך גם נוצר באיסלאם איסור הריבית (המכונה "ריבא"), שהוא למעשה נוהג של שבטי ערב קדומים. איסור הריבית במקרא ובאיסלאם הוא למעשה ביטוי לחובה מוסרית של עזרה הדדית. מאידך, המשפט האכדי משקף חברה עירונית וההלוואות הן למטרות מסחריות, ולכן אין הגבלה על לקיחת ריבית.
הלוואה ללא ריבית
בטור על פרשת ראה הסברתי כי המקרא קובע כלל עקרוני לפיו בהלוואה לעני, יש להתנהג שלא כמקובל בהלוואה מסחרית. במסגרת הכלל הזה נקבע גם האיסור לקבל ריבית על ההלוואה הניתנת לעני. במקרא נאמר: לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך (דברים כג, כ).
כיצד נוכל לדעת כי מדובר כאן בהלוואה לעני, אשר נבדל מהלוואה מסחרית רגילה? ההוכחה לכך נובעת מפסוקים מקבילים במקומות אחרים במקרא. האיסור על הריבית מופיע בעוד שני מקומות וניתן ללמוד מאותן מקומות על המשמעות של ההלוואה כאן.
בפסוקים האחרים בהם מופיע האיסור לקחת ריבית, מדובר על הלוואה לעני. כך, בספר שמות נאמר: "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך, לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך" (שמות כב, כד). בספר ויקרא, נאמר: "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך, והחזקת בו גר ותושב וחי עמך. אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך, וחי אחיך עמך" (ויקרא כה, לה-לז).
הלוואה לנכרי
לאור ההנחה כי מטרת איסור הריבית היא סיוע הדדי בין חברי השבט והקהילה, הרי שלא אמורה להיות הגבלה על הלוואות הניתנות למי שאינו חבר בשבט או בקהילה. ניתן ללמוד זאת מהפסוק השני המופיע לאחר קביעת איסור הריבית בפרשתנו, בו נאמר: "לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך ה' אלהיך בכל משלח ידך על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה" (דברים כג, כא). בהתאם למקרא הלוואה עם ריבית מותרת כשהיא ניתנת לנכרי, שכן מדובר בהלוואה מסחרית רגילה. הלוואה זאת מובחנת מההלוואה לעני.
השאלה היא מיהו "נכרי"? למונח "נכרי" ישנן שתי משמעויות. במשמעות הראשונה, מדובר במי שאינו יהודי (גוי), ואילו במשמעות השנייה, נכרי הוא "זר", שאינו חבר בקהילה או בשבט. לדעתי, הפסוק כאן מדבר על נכרי במשמעות השנייה.
הפרשנות הנוצרית למקרא
הנצרות פירשה את המקרא בדרך אחרת. בהתאם לנצרות, איסור הריבית במקרא הוא איסור קטגורי אשר חל גם על הלוואה מסחרית. לפי גישה זאת, לקיחת ריבית מכל אדם אינה מוסרית. אלא, שהנוצרים טעו בפרשנות המקרא. הם לא השכילו להבין כי המקרא מתיר הלוואה בריבית כאשר מדובר בהלוואה מסחרית.
אציין כי דון יצחק האברבנאל (1437-1508) בפירושו לתורה קובע שאין לראות בהפקת רווחים על ידי ריבית משום התנהגות בלתי מוסרית: "כי הנשך מצד עצמו איננו דבר בלתי ראוי... איננו נמאס גם לא מגונה והוא סחורה ומשא ומתן והגון מפאת עצמו" (פירוש אברבאנל, דברים כג, טז).
לדעת האברבנל, הריבית נאסרה לא בשל ניצול מצוקת הזולת, אלא בשל הרצון לבסס את הקשר שבין בני העם על יסוד של חסד, אמפתיה וסיוע, ולא על יסוד של תועלת כלכלית.
הגישה השלילית של הנוצרים לריבית, הולידה עיסוק מיוחד עבור היהודים בימי הביניים - מלווים בריבית, ומאוחר יותר בנקאים. עיסוק זה הוא גם אחת הסיבות לפריחת האנטישמיות. מי שסייע להתגברות האנטישמיות במאה ה-19 היה קרל מרקס (1818-1883), יהודי מומר, אשר בחיבורו "לשאלת היהודים" טען כי היהודים אינם עם אמיתי אלא עם מדומה, אלוהי היהודים הוא הממון, ושהם פועלים נגד החברה.
איסור הריבית במקורות רבניים
בניגוד לניתוח הטקסטואלי שהצעתי לפיו ניתן לגבות ריבית בהלוואות מסחריות, במקורות הרבניים מדברים על איסור מוחלט על ריבית. אמנם, כדי להתגבר על החשש שאנשים לא ילוו כסף, התפתח במקורות הרבניים מוסד המכונה "היתר עסקה" הפותר את הבעיה. הרעיון הוא שההלוואה משמשת כביכול ליצירת שותפות בין המלווה ללווה, וכך ניתן "לכבס" את הריבית.
מעניין לציין כי הרב משה פיינשטיין (1895-1986), מגדולי הרבנים, סבר שאיסור הריבית אינו חל כאשר החייב הוא אדם פרטי החייב לבנק (שו"ת אגרות משה יורה דעה, חלק ב, סימן סג). הסיבה לכך היא שהטעם של סיוע הדדי אינו רלוונטי כאשר מדובר בהלוואה מסחרית רגילה. בהתאם לכך, אין צורך ב"היתר עסקה" המקובל כיום בבנקים בישראל.
לסיכום סוגיית הריבית, הנני טוען כי האיסור על גביית ריבית הוא חלק ממכלול צווים מוסרים של סיוע הדדי. בהתאם לכך, אין איסור קטגורי על כל הלוואה בריבית. ניתן להניח כי המקרא אינו אוסר על הלוואה בריבית למי שאינו בגדר "עני". לפיכך, אם ההלוואה מוגדרת כמסחרית, כמו הלוואות מבנקים, יהיה מותר לקחת ריבית.
הכותב הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומהעולם בתחום המיסוי, ובעליו של אתר האינטרנט הישראלי לתכנוני מס בינלאומיים הכולל מאמרים וחדשות מיסוי.
ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net
P"השאלה היא מיהו "נכרי"? למונח "נכרי" ישנן שתי משמעויות. במשמעות הראשונה, מדובר במי שאינו יהודי (גוי), ואילו במשמעות השנייה, נכרי הוא "זר", שאינו חבר בקהילה או בשבט. לדעתי, הפסוק כאן מדבר על נכרי במשמעות השנייה".
מי אמר שאלו שתי משמעויות שונות?
כידוע היהדות היא גם דת וגם לאום (המושג "מדינת היהודים" מתבסס על כך שהיהודים הם לאום, והיות ללאום זה דת - הוא התורה והמצוות). כלומר המצווה שלא להלוות בריבית ליהודי אינו בגלל שהיהודי הוא באותו דת שלי בלבד, אלא שהוא מאותו לאום שלי - עם ישראל, ולכן הוא חבר בקהילה או בשבט שלי.
המשמעות הראשונה והשנייה היא אותה המשמעות ממש ואין לחלק ביניהן.
br/
נשלח מהאייפון שלי
מכבסת מילים מתוחכמת ו'אל תלוה בריבית' הופך להמלצה בלבד.br/עוד אחת ואפשר 'להכשיר' שמירת חמץ בפסח (מכירה לגוי בכאילו), עבודה בשנת שמיטה (עוד מכירה בכאילו) וכו'.
איפה היהדות שנתן לנו משה רבנו? 2000 שנה של פלפולים לא השאירו ממנה הרבה. וחבל.
ה' עשה טעות אחת גורלית - נתן כוח לרבנים להחליט. והם החליטו. כל אחד קצת. שהם בעצם יודעים יותר טוב מה' עוד צריך לחיות בעולם הזה. הפכו את המותר לאסור (פתאום אסור לשאת יותר מאשה אחת ואסור לאכול עוף עם חלב ואסור ללכת עם מטריה בשבת) ואת האסור למותר (ריבית, שמיטה, חמץ, יובל).
הרבנים (כל מנהיגי הדת) המציאו את האל כדי לקחת דברים br/
בוקר טוב אליהו
'حللע الله التجارة وحرم الربة ' 'הכשיר הלוהים את המסחר ואסר את הריבית'br/
רוצים הלוואה ללא ריבית, כנסו ללינק (A href="http://english.freeloan.org.il/"כאן)
Pמחוקי חמורבי בבל שהעתיק מהאשורים או להיפך.
Pהכסף זה הדבר הכי מגעיל אצל היהודים רק בגלל זה שונאים אותנו בעולם
אם לא היה אינפלציה , לא היה צריך ריבית היום.br/
הריבית תהרוס את המדינה שוב, כמו שעלו בני ישראל בפעם הקודמת ושרפו את הצאה לפועל בפעם הקודמת, זו שאלה של זמן.
אז ככה. בואו נגיד שאני ועוד אדם תקועים על אי בודד, ובמקרה יש שם מכונת ממתקים. לאדם השני יש 100 דולר ולי אין כלום.br/אני מציע לו שילווה לי 50 דולר וכך שנינו נקנה אוכל במוכנה (כמה שאפשר לקרוא לזבל שיוצא משם אוכל...)
הוא מציע משהו אחר, הוא ילווה לי 90 דולר ואני אשלם ריבית ואחזיר לו 100 אבל רק עוד שבוע. מבחינתו יש לו כרגע 110 דולר, 100 שאני חייב לו ועוד 10 שנשארו אצלו.
בגלל תחושת העושר הוא עשה חגיגה וביזבז את כל 10 הדולרים בלילה הראשון. בבוקר הוא בא להלוות ממני כסף ועשינו את אותו התרגיל. אני נתתי לו 80 דולר והוא חייב לי 90...
אתם יכולים להבין לאן כל זה נמשך. בסופו של עניין ההנתונים הכלכליים יגדירו את הכלכלה של האי הדמניני שלנו ככלכלה בעלת 1000 דולר במחזור, רק שבעצם כל הכסף שהיה שם הוא 100 דולר וגם הם נבלעים במכונת הממתקים.
הלוואה בריבית תמיד גורמת לצורך לייצר עוד כסף כדי לשלם את הריבית, זה גורם לאינפלציה (ירידת ערך הכסף בגלל שיש יותר מידי ממנו) ואז מעודדים את האנשים לקנות ולקנות ועוד קצת לקנות, זה הדבר היחיד שיכול לשמור על ערך הכסף. האנשים לוקחים הלוואות כדי לקנות עוד ואז יש עוד אניפלציה, אז צריך לקנות עוד כדי שהכלכלה לא תקרוס. בדרך אנחנו משמידים את כל הטבע מסביבנו שהוא זה שבאמת מפרנס אותנו, לא הכסף.
רוב הבעיות בעולם נגרמות בגלל הלוואה בריבית, זה נראה שהלוואה בריבית יוצרת עוד כסף אבל היא בעצם רק יוצרת עוד חוב!
אין אלוהים לבנקים
Pקודם מדובר בהלכה.
המחבר צודק כי מדובר בצו "מוסרי", אך קודם הוא הלכתי - מצווה.
אכן, יש פתרונות המאפשרים להלוות עם ריבית למען כלכלה נכונה, הוגנת וצודקת.
כיום, יש הרבה גופים המלווים ללא ריבית. הם אלו המכונים: "גמ"ח". הדבר נפוץ בין קהילות שונות, ביישובים וכו'.
יש גם קרן שנקראת: "הקרן להלוואות לא ריבית".
כל טוב
ואת מחיר גביית הריבית שילמו היהודים בריבית דריבית לאורך הדורות .
היתר עסקא הוא הדוגמא המושלמת לצביעות הרבנים , בייחוד אלו הטוענים כי הם מקפידים על 'קלה כחמורה'. הציווי המפורש של לא תשיך נשך לאחיך נעקף על ידי מסמך בו הצדדים מצהירים כי זוהי שותפות ולא הלוואה אע'פ שידוע וברור לשני הצדדים שלא כך הדבר. אם כך על מי עובדים במסמך ? על 'בוחן כליות ולב' ? br/
מעניין לחשוב על כל זה אל מול 'לא תבשל גדי בחלב אמו' לדוגמא , גם כן ציווי מאד ממוקד וברור שבמהלך ההיסטוריה סולף עד כדי שרובנו חושבים שעיקר הכשרות היא הבדלה בין בשר וחלב .. ובכן גשו, קראו והווכחו שהשמיטה והתרומה לעניים היא החשובה והעיקרית במצוות הכשרות , הן מבחינת מיקום הטקסט הן מבחינת מיקומו בכתובים והן מבחינת רמת הפירוט.
אגב - אני לא אדם דתי , אני פשוט יודע לקרוא . הביקורת שלי היא לא על עצם האמונה , אלא המרחק בין היהדות הרבנית לדת משה , שלפעמים מתגלה אף כיותר רחוקה מדתות אחרות, כמו במקרה זה, שהאיסלאם מטיב ליישם את הכתוב הרבה יותר מאיתנו, היהודים.
חייזר שטעה בדרך וירד מהשמיים וסיפר סיפורים.br/
תפנימו, אין אלוהים, הכל שטויות, אבל תרבות ודרך ארץ יש ודווקא החרדים עוברים על איסורים מהתורה ואח'כ הולכים לבית כנסת ביום כיפור והכל נמחק.
Pאבל מי אכפת לו בימנו אלו?
vdo4
האיסור הותר על ידי ״חכמי התלמוד״ br/בכלל התורה הרבה יותר סלחנית ועוזרת לעניים
את התלמוד כתבו העשירים והמבוססים ולכן הם פירשו את התורה לטובתם
גם החוק של מילה על החוב כל 7 שנים שונה
הכל עיניין של אינטרסים וחזירות
משה בנו היה איש צנוע חכם פי אלף יותר מאלו שבאו אחריו
היום *בשונה מאז* מטבע הוא נייר שמודפס הממשלה ובהגדרה ערכו יורד עם השניםbr/אין ערכו של שקל שניתן ב-1980 שווה לשקל ב-2011
אחת מהן היא אינפלציה
br/
נשלח מהאייפון שלי