בתיכון של דן שכטמן: "אולי גם אני אזכה בנובל?"
על אף שפרופ' דן שכטמן, הזוכה הטרי בפרס נובל, למד שם לפני עשרות שנים, בבית הספר "ברנר" בפתח תקווה היו גאים ומלאי תקווה: "נותן מוטיבציה ללמוד". המורה לכימיה בטוחה: "יהיו מכאן עוד זוכים"
"ברנר - מרגישים מצוינות". הסיסמה הזו, של בית הספר התיכון בפתח תקווה, נשמעת אמיתית מתמיד ביום שלאחר זכייתו של בוגר בית הספר, פרופ' דן שכטמן , בפרס נובל בכימיה. על אף ששכטמן בן ה-70 למד במקום לפני עשרות שנים, במוסד חשים התרגשות. "מרגישים גאווה, ורצון שזה ייתן השראה לתלמידים, שיש מישהו מכאן שזכה בפרס נובל", אמרה ל-ynet המנהלת מיכל מרדכי ריכרט.
פרס נובל לדן שכטמן - כותרות אחרונות ב-ynet:
- שגרירת שבדיה בטכניון: "כבוד לברך"
ואכן, התלמיד אוהד ליב, אמר בתגובה לזכייה: "זה נותן לי פתח לשאיפות, מבית הספר הזה יש סיכוי להתקדם, הכל נמצא פה לידך". גם הילה עמיחי הלומדת במגמת כימיה, העידה כי "הזכייה נותנת מוטיבציה לכולם להמשיך ללמוד ולהצליח. לתלמידים עכשיו יש יותר רצון להמשיך ללמוד כימיה ופיזיקה. מי יודע, אולי גם אני אזכה בפרס נובל?".
תלמיד אחר, עידן מנשה מתרגש גם כן. "זה כבוד אדיר, אולי ייצאו מפה עוד פרסי נובל, אולי הברכה שוכנת במקום הזה". אך מנהלת בית הספר זוקפת את ההישגים למאמצי הצוות לקידום מצוינות ולאווירה.
"בית הספר מיוחד כי יש בו אווירה משפחתית", מסבירה מרדכי ריכרט, "גאוות היחידה פה היא גדולה, אתמול בירכו את המורה לכימיה בבית הספר כאילו היא עצמה הייתה המורה של פרופ' שכטמן". מורו האמיתי של שכטמן, מנשה צדקה, סיפר אתמול ל-ynet כי שכטמן היה "תלמיד טוב, לא מצוין, טוב יחסית לכיתה".
בית הספר תומך במיוחד בתחום המדעים ומצויד במעבדות בהתאם. המנהלת סיפרה כי בתיכון קיימת גם מגמת רפואה הכוללת לימודים עיוניים ומעשיים בבתי חולים. "לומדים כאן עשר יחידות רפואה ומסתובבים עם חלוקים לבנים, בעצם מכשירים כאן רופאים לעתיד" אמרה מרדכי ריכרט.
המורה לכימיה, יהודית פלדמן, לא מסתירה את גאוותה ותקוותיה לעתיד: "יהיו מבית הספר הזה עוד זוכים רבים, תמיד זה היה כבוד להיות במגמת מדעים כאן", אמרה בזמן ניסוי עם תלמידים במעבדה. לירן, תלמידת כיתה יא, אמרה כי הזכייה נטעה בה תקווה להמשיך וללמוד את התחום. "צריך למשוך את הילדים, לעניין אותם ללמוד את התחומים הללו, להציג את זה בדרכים מעניינות והזכייה בפרס בהחלט תעזור".
שכטמן עצמו שב אתמול למעבדה בטכניון והדגיש את חשיבותו של המיקרוסקופ האלקטרוני שאפשר לו להגיע לתגליתו אודות הגבישים הקוואזי-מחזוריים.
היום זכה לביקור של שגרירת שבדיה, אלינור המרשלד, שבאה לברכו בטכניון. חתני פרס נובל הישראלים בעבר בירכו אתמול את שכטמן על זכייתו אך הזכירו כי הזוכים כולם בני למעלה מ-70, וכי את הישגיהם יש להשקעה ולתמיכה במדע לפני 30 שנה ויותר.
"אם אנחנו רוצים להמשיך להוביל במדע המסקנה היא שיש להשקיע יותר במדענים ובמעבדות", אמר ל-ynet פרופ' אברהם הרשקו, שזכה בפרס נובל בכימיה ב-2004 עם אהרון צ'חנובר.
לפנייה לכתב/ת 
