שתף קטע נבחר

רזבוזוב פרש מג'ודו: "החלטה עם הרבה כאב"

הג'ודוקא בן ה-31, סגן אלוף אירופה בעבר, כינס מסע"ת והודיע: "מסתיים הפרק הכי משמעותי בחיים שלי". אריק זאבי: "מתרגש כמעט כמוהו, הוא יצליח בגדול גם בפרק החדש"

תלה את החליפה. הג'ודוקא, יואל רזבוזוב, כינס הבוקר (ב') מסיבת עיתונאים במכון וינגייט, בה הודיע על פרישה, עליה כבר הצהיר לא מכבר בראיון ל-ynet ספורט.

 

עוד ב-ynet ספורט:

 

"ההודעה הזו לא פשוטה בשבילי", פתח רזבוזוב את דבריו, "זו החלטה לא פשוטה אחרי 14 שנות פעילות. הגעתי להחלטה הזו עם הרבה כאב, נפשי וגופני. החלטתי לתלות את חליפת הג'ודו. לא האמנתי שאגיד את המילים האלה, אבל כאן מסתיים הפרק הכי משמעותי בחיים שלי. למעלה משליש מחיי הקרבתי ונתתי לדבר שהכי אהבתי בחיי".

 

רזבוזוב הוסיף: "כפי שכולכם מכירים אותי, לא ויתרתי ונלחמתי, אבל בסופו של דבר הגוף שלי הכריע ואני נאלץ להגיע להחלטה הזו. אני רוצה להתנצל בפני

יואל רזבוזוב - תעודת זהות
שם יואל רזבוזוב
תאריך לידה 5.7.1980
משקל 81 ק"ג
אלוף הארץ 1995-2005
התקדמות  
2002 מקום 5 באירופה
2003 מקום 7 בעולם
2004 מקום 7 באולימפיאדה
2004 מקום 2 באירופה
2005 מקום 2 באירופה
2005 מקום 1 באירופה (קבוצתי)
2009 מקום 3 בגראנד סלאם ריו

 האנשים שרצו שאהיה בלונדון 2012, זה גם היה החלום שלי. לצערי לא אוכל להגשים את זה.

 

"אני רוצה להודות להורים שלי שהכניסו אותי לענף ודחפו אותי לאורך כל הדרך. החברים והסביבה הקרובה שפרגנו לי בהצלחות ולא הראו לי את האכזבה בכשלונות. אשתי אירה והבת ניקול חיו בשנים האחרונות לפי לוח הזמנים שלי. תודה גם לאיגוד הג'ודו, הוועד האולימפי ומכון וינגייט, שהיה הבית השני שלי, והיחידה לספורט הישגי".

 

על המשך דרכו, אמר רזבוזוב: "מה אני הולך לעשות מחר? אמשיך בעבודה הציבורית שלי. לפני שלוש שנים קיבלתי הצעה להיכנס לעיריית נתניה ולתרום מנסיוני. אני מרגיש שעשיתי הרבה שינויים בעיר ומזה אני מקבל הרבה מוטיבציה להמשיך. ספורטאים פונים אליי עם הבעיות שלי ומבקשים עזרה וייעוץ. אני מוכן להיות הגוף שעוזר לספורטאים, כדי לעזור להם כפי שעזרו לי לאורך הקריירה.

 

רזבוזוב. אלוף ישראל במשך עשור שלם (צילום: טל שחר) (צילום: טל שחר)
רזבוזוב. אלוף ישראל במשך עשור שלם(צילום: טל שחר)

 

רוזבוזוב, תזכורת - כותרות נבחרות ב- ynet ספורט:

 

"אני מקווה שבאיגוד ובוועד האולימפי ירצו את היידע והניסיון שלי על מנת להשתלב ולתרום. אני מסיים את דרכי כספורטאי אולימפי אחרי הרבה רגעי משבר, אבל למרות שהיו לי הרבה נאומי פרישה מוכנים בעבר ולא ויתרתי, הפעם הגוף אמר את דברו".

 

לסיכום, אמר רזבוזוב: "נהניתי מאוד מהדרך שעברתי. מקווה שבחיים החדשים שלי אתקל באתגרים נוספים כי בלי זה ספורטאי אמיתי לא יכול לחיות".

 

והיו גם חיוכים. רזבוזוב וזאבי במסע"ת (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
והיו גם חיוכים. רזבוזוב וזאבי במסע"ת(צילום: אורן אהרוני)

 

אריק זאבי: "פורש ספורטאי עם קריירה אדירה"

אריק זאבי, קולגה ובעיקר חבר קרוב שליווה את רזבוזוב לאורך הקריירה, אמר: "אני כבר יודע תקופה מסויימת על הרצון של יואל לפרוש, אבל עכשיו נופל לי האסימון. גם אני מתרגש כמעט כמוהו. ההכרזה שלו היא מאורע עצוב כי נגמרה תקופה ולא בדרך בה ספורטאי רוצה לפרוש, אחרי אירוע שיא או אחרי שכבש מטרה ולא בגלל פציעה. אלמלא הפציעה, יואל היה מגיע ללונדון וברמה האישית עצוב לי כי הוא השריד האחרון מהדור שלי, כל יתר חברי הנבחרת צעירים.

 

"מצד שני, זה משמח כי פורש ספורטאי היתה לו קריירה אדירה עם המון הישגים. אנשים זוכרים רק כותרות גדולות בענפים שלנו, אבל היו לו הרבה הישגים בקריירה המרשימה. הפרק הבא בחיים שלו הוא הכי משמעותי, כי עם כל הכבוד לספורט, קריירה היא חלק יחסית קטן בחיים הבוגרים שלנו. אני בטוח שהוא יצליח בגדול גם בפרק החדש".

 

ניקול, בתו של רזבוזוזב, הגיעה גם היא (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
ניקול, בתו של רזבוזוזב, הגיעה גם היא(צילום: אורן אהרוני)

 

לוסטיג: "יואל היה ספורטאי למופת"

גילי לוסטיג, מנהל היחידה לספורט הישגי, אמר: "כמו יואל ואריק, גם אני מתרגש. אני שמח וגאה שיואל בחר להודיע על פרישתו דווקא במשרדים שלנו. לא תמיד כשהגיע לכאן הוא עשה זאת למען עצמו. הוא הגיע המון פעמים למען אחרים, הוא ראה עצמו כסוג של שליח והוא תמיד חשב ודאג לספורטאים אחרים בענף שלו. זה רק מראה על האישיות שלו והאכפתיות.

 

"יואל היה ג'ודוקא למופת, במסירות ובמחוייבות שלו, ביכולת להתגבר על פציעות. אין לנו הרבה ספורטאים שיכולים להתגאות בשתי מדליות כסף באליפויות אירופה. גם באתונה 2004 יואל היה שווה מדליה והוא היה ממש קרוב. אין לי צל של ספק שאיגוד הג'ודו זקוק לאנשים ברמה של יואל".

 

ועכשיו הדמעות. רזבוזוב מתרגש (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
ועכשיו הדמעות. רזבוזוב מתרגש(צילום: אורן אהרוני)

 

יו"ר הוועד האולימפי בישראל, צבי ורשביאק: "יואל היה מבכירי הספורטאים באירופה, ויעידו על כך הישגיו. היה בו כשרון ורב, והוא היה בעל פונציאל גדול מאד, שלצערנו הרב לא הצליח לממש אותו בגלל פציעות חוזרות ונשנות. הוא היה ספורטאי למופת, שאפתן ובהחלט מהווה מודל מצויין לחיקוי. אנחנו מאמינים שכל ספורטאי אולימפי ימשיך בעתיד אחרי הפרישה לתרום מאישיותו, כישוריו וניסיונו. רזבוזוב השתלב במערכת הספורט בעירייה, ואנו כבר רואים את תרומתו. אני בטוח שהוא יסייע רבות לקידום הספורט בנתניה".

 

מהאולימפיאדה לעיריית נתניה

רזבוזוב נולד לפני 31 שנים בעירה בירוביג'אן שבדרום רוסיה, הסמוכה לגבול הסיני. שורת ההישגים שלו מתחילה כבר בגיל 16, אז זכה באליפות ישראל, תואר אותו

 החזיק במשך עשור שלם. הישגו הטוב ביותר בזירה הבינלאומית היתה הזכיה במדליית כסף באליפות אירופה בבוקרשט ב-2004 וכמובן ההשתתפות באולימפיאדת אתונה באותה שנה, שם הודח ברבע הגמר. ב-2005 שוב סיים במקום השני באליפות אירופה.

 

עוד קודם לכן, ב-2002 סיים במקום החמישי באליפות אירופה, ושנה מאוחר יותר סיים שביעי באליפות העולם באוסקה. הפציעות הלכו והתגברו עם השנים, כשב-2007 קרע שתי רצועות בברכו. למרות הניסיונות לחזור למזרן (והמינוי לקפטן הנבחרת), זה לא באמת עזר להביא את רזבוזוב לגבהים חדשים. ב-2008 כבר פצח בקריירה חדשה, לאחר שנבחר לשמש כמחזיק תיק הספורט בעיריית נתניה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
רזבוזוב במסע"ת
צילום: אורן אהרוני
מומלצים