שתף קטע נבחר

האיום הברלוסקונאי: למשק האיטלקי עדיף בלעדיו?

איטליה היא מעצמה כלכלית שסובלת ממנהיג בעייתי במיוחד, שהכחיש כי הוא על סף התפטרות. כבר עם מינויו של ברלוסקוני הזהירה התקשורת מפגיעתו בכלכלה האיטלקית - עשור אחרי, וארץ המגף סובלת מחוב גדול מזה של יוון, פורטוגל ואירלנד גם יחד. אנליסטים: "כשמנהיג נמצא בדיונים משפטיים פליליים, הראש שלו במקום אחר"

משבר החובות העולמי ממשיך לטלטל את השווקים: בשבוע שעבר היה זה ראש ממשלת יוון, ג'ורג' פפנדראו, שהסעיר את העולם באומרו שיעלה את תוכנית ההצלה שהוצעה לו למשאל עם. היום היה זה סילביו ברלוסקוני, ראש ממשלתה הצבעוני והשנוי במחלוקת של איטליה, שעורר מהומה: בשעות הבוקר נפוצו שמועות שברלוסקוני עומד להתפטר, והבורסה במילנו צללה, ואילו בצהריים הוא הכחיש, והיא עברה לעליות - וכך גם ננעלה.

 

ה"אקונומיסט" הזהיר מברלסקוני כבר מזמן

איטליה נמצאת במשבר כלכלי קשה. החוב האיטלקי - 1.9 טריליון אירו, כ-120% מהתוצר האיטלקי - הוא הגבוה באירופה ואחד הגבוהים בעולם, וגדול מזה של יוון, פורטוגל ואירלנד גם יחד.

 

החוב מעלה את הריבית שהמשקיעים גובים מממשלת איטליה על איגרות החוב שלה לרמות מטורפות: התשואה על האג"ח הממשלתי האיטלקי, שעמדה בשבוע שעבר על כ-6%, זינקה היום ל-6.7%, ומתקרבת לזו שהמשקיעים גובים על האג"ח של יוון. 

 

כלכלת איטליה גדולה פי שש משל יוון, והחוב האיטלקי מסכן את העולם הרבה יותר מהיווני. תוכנית החירום שהאיחוד האירופי הציע ליוון כוללת הגדלה של קרן החילוץ האירופית לטריליון דולר. הסכום הזה מספיק כדי למחוק את החוב היווני שלוש פעמים אך רק כמחצית מחובה של איטליה. "אם איטליה תגיע למצב של יוון, האירו לא יוכל להתקיים", אמר לוקה סיליפו, כלכלן איטלקי מבית ההשקעות נטיקסיס בהונג קונג, שעמד בעבר בבנק המרכזי של איטליה.

 

בניגוד ליוון, שסובלת מבעיה מבנית עמוקה של העלמות מס ענקיות ומגזר ציבורי מנופח, איטליה היא מעצמה כלכלית שסובלת ממנהיג בעייתי במיוחד. כבר עם מינוי ברלוסקוני ב-2001, פורסמה סדרת כתבות מובלטת ב"אקונומיסט" שהזהירה מפגיעתו בכלכלה האיטלקית.

 

ראש הממשלה הנהנתן הוא מהטייקונים הגדולים בארץ המגף ומדיניותו, טענו באקונומיסט, זרועה בניגודי אינטרסים. ואכן, ברלוסקוני הוריד באגרסיביות את המסים למגזר העסקי ורוקן את קופת המדינה. אדישותו הומחשה בצורה בוטה בפסגת G8, כשמנהיגי העולם דנו במשבר בארצו ואילו הוא עצמו - נרדם.

 

"התפטרות ברלוסקוני - יציאה לדרך חדשה"

למרות זאת, האנליסטים בבתי ההשקעות בישראל אינם חושבים שאם ברלסקוני יתפטר, בעיותיה של איטליה ייפתרו מיד והשווקים יינצלו. "השווקים מפחדים מחוסר הוודאות, וזה לא בהכרח קשור לברלוסקוני עצמו", אומר ל-ynet דודי רזניק, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות לאומי שוקי הון. "אם ברלוסקוני יתפטר אי הוודאות תגדל עוד יותר, כי לא יודעים מי יבוא אחריו. ראש ממשלה טוב שיקטין את הגירעון והחוב ירגיע את השווקים, אבל זה הרבה ייקח זמן".

 

"הסיפור הוא לא רק ברלוסקוני", אומר גם רון אייכל, האסטרטג הראשי לשווקים בינלאומיים בבית ההשקעות מיטב. "השווקים אחוזי תזזית בכל מקרה ומביעים חוסר אמון בכל הפוליטיקה האירופית. השמועות על התפטרות ברלוסקוני רק הגדילו את חוסר הוודאות ולכן הבורסות צנחו".

 

אבל אייכל מדגיש: משקיעים רבים רואים בברלוסקוני עצמו חלק מהבעיה ולא מהפיתרון. "התפטרות שלו יכולה לצמצם את החרדה כי היא תיתפש כיציאה לדרך חדשה. גם ברלוסקוני יכול להקטין את החוב, אבל הוא נתפש בשווקים כלא אמין. לפני שנתיים, כשהתחיל משבר החובות, הגירעון האיטלקי לא היה בשמים, אבל ברלוסקוני לא עשה כלום לצמצם אותו, התעקש לא להעלות מסים ומצד שני גם לא קיצץ. גם עכשיו הוא מתחייב להגיע לאיזון רק ב-2013".

 

ברלוסקוני: הפיתרון, או חלק מהבעיה? (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
ברלוסקוני: הפיתרון, או חלק מהבעיה?(צילום: רויטרס)

 

"לבעיות של איטליה יש פיתרונות: העלאת מסים וקיצוץ במגזר הציבורי יכולים למחוק את הגירעון שלה וזה יצמצם מאוד את החוב, כי איטליה היא מדינה תעשייתית מובילה שמייצרת ומייצאת וצומחת, והצמיחה תמלא את הקופה. החוב האיטלקי ירד בשנה האחרונה למרות הגירעון, בזכות הצמיחה. אבל גם הצמיחה יורדת, כי במשך כל השנים שברלוסקוני בשלטון הוא קיצץ והזניח את התשתיות הפיסיות והטכנולוגיות והן במצב גרוע", אמר אייכל.

 

שערוריות המין של ברלוסקוני מחמירות את הסערה בשווקים, או שזה לא קשור?

 

"למה זה לא קשור? כשמנהיג נמצא בדיונים משפטיים פליליים, הראש שלו במקום אחר והוא לא מרוכז. די מדהים שזה לא מפריע לאיטלקים, ועכשיו הם משלמים את מחיר השאננות שלהם".

 

מה האיחוד האירופי יכול לעשות כדי להציל את איטליה מעצמה?

 

"מעט. האיחוד יכול להציל מדינות קטנות כמו יוון, פורטוגל, אירלנד. איטליה גדולה מדי. הפיתרון הוא במדינה עצמה". 

 

אז מה יקרה אם איטליה תגיע למצב של איסלנד, למשל, כלומר, תודיע שהיא לא תוכל להחזיר את חובה?  

 

"זה יהיה רע מאוד. חברה מסחרית במצב של חדלות פירעון (שאינה יכולה להחזיר חובות, ת.ג) מודיעה על פשיטת רגל, כלומר, מפטרת את העובדים, מפסיקה לייצר ואומרת לבעלי החוב, קחו את המכונות והציוד. מה מדינה יכולה לעשות? לתת למשקיעים לקחת את האדמות? הם פשוט יודיעו למשקיעים שהם לא מחזירים חלק גדול מהכסף".

 

"הכלכלה האירופית כולה מושקעת באיטליה והפגיעה בה תהיה אדירה. תחשוב מה קורה אם בנק גרמני גדול יפחית את ההון שלו ב-25%. בתסריט קשה, זה יכול להוביל לבריחה המונית של משקיעים מאירופה. למזלם של האירופים, למשקיעים אין כל כך לאן לברוח. מה הם יעשו? ישימו את הכסף בארצות הברית, שגם היא בחובות? יסכנו אותו וישקיעו במדינות מתפתחות? יקנו זהב וישימו מתחת לבלטות?"

 

איטליה בחובות - צרפת מקצצת

משבר החוב באיטליה הדליק נורה אדומה במדינה גדולה ועשירה עוד יותר, שגם היא מתחילה לשקוע בחובות: צרפת. האנליסטים בשווקים כבר מזהירים שצרפת עלולה להיות הבעיה הבאה - תסריט מסוכן עוד יותר מהמשבר באיטליה. על רקע זה, אישרה ממשלת צרפת תוכנית התייעלות בהיקף של כ-100 מיליארד אירו. "אנחנו חייבים לעשות משהו כי המילה 'פשיטת רגל' היא כבר לא מופשטת עבורינו", הצהיר היום ראש הממשלה הצרפתי, פרנסואה פיון.

 

התוכנית כוללת העלאה של מס החברות בצרפת ב-5% והעלאה של המע"מ על חלק מהמוצרים מהרמה המינימלית, 5.5% לרמות הגבוהות יותר, 7% ל-20%. במקביל, היא מבטלת שורת הטבות חברתיות שבישראל היו נחשבות חלומיות, כולל העלאה של גיל הפרישה מ-57 ל-60 לנשים ו-62 לנשים.  

 

גם אזרחים במדינות אירופיות אחרות, כולל יוון, ספרד ואירלנד נהנים מתנאים סוציאליים מופלגים ביחס למקובל בארץ, כמו דיור ציבורי, קיצבת זיקנה גבוהה וחינוך זול מהגן עד האוניברסיטה. התנאים בגרמניה ובמדינות סקנדינביה טובים עוד יותר, ולמרות זאת, הן נמצאות באיזון תקציבי מתמיד. אבל ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ, מזהירים שאם דרישות המחאה החברתית ימומשו, הגירעון יגדל ו'נגיע למצב של יוון, איטליה וספרד'.

 

"ברמה העקרונית, הטענה שלהם נכונה תמיד", אומר אייכל, "למדינה תמיד עדיף להיות מאוזנת תקציבית, בוודאי כשיש סיכונים ביטחוניים כמו בישראל. אבל זאת שאלה מורכבת שיש לה הרבה צדדים. אני לא פוליטיקאי או פעיל חברתי ומסתכל מהזווית של השווקים. לפוליטיקאים צריכים להיות גם שיקולים אחרים".

 

"את השווקים לא מעניין אחוז האבטלה ורמת השירותים הסוציאליים. אם המדינה בחובות ובגירעון, הם יעלו את התשואה על האג"ח, והמדינה תשלם על החובות עוד יותר ויישאר לה עוד פחות. לכן, במצב כמו של איטליה חייבים להחזיר חובות, גם במחיר של קיצוץ בתקציבים חברתיים. ואילו בספרד, למשל, זה שונה: יש שם אבטלה קשה של 20% והחוב הוא דווקא לא היסטרי. אני כאנליסט הייתי ממליץ גם להם לקצץ כדי לשהחוב לא יגדל, אבל אני יכול להבין אם לממשלה יהיו שיקולים אחרים והיא לא תבחר לקצץ דווקא עכשיו בתקציבי הרווחה".   

 

"נתניהו ושטייניץ צריכים לשמור על הקופה הציבורית, והתירוץ 'אם לא נשמור על התקציב נהיה כמו זה וההוא' תמיד נשמע משכנע. אבל המצב שלנו לא מתקרב למצב בדרום אירופה, אפילו אם התקציב יגדל. אם לפתור את העוול שנעשה לעובדי הקבלן, לדוגמא, עולה מיליארד או חמישה מיליארד שקל, זה לא יהפוך אותנו לאיטליה. מה שיפה בהמלצות ועדת טרכטנברג זה שהן כוללות הרבה דברים חברתיים טובים בלי לפרוץ את התקציב".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ראש ממשלת איטליה, סילביו ברלסקוני: "לא עשה שום דבר להגן על השווקים"
צילום: AFP
ראש ממשלת יוון, ג'ורג' פפנדראו
צילום: AFP
רון אייכל: "החוב האיטלקי מסכן את כל אירופה"
מומלצים