שתף קטע נבחר

אדמונד לוי נגד אשר גרוניס: על מה הוא מתבסס?

השופט בדימוס, שבפסיקתו האחרונה היה בדעת מיעוט וביקש לקבל את העתירה נגד "חוק האזרחות", תקף את עמיתיו לשעבר וביניהם הנשיא הבא של העליון. לטענתו, דבריהם עלולים לגרום לתחושה שביקש להניח את "הבסיס לסכנה קיומית למדינה"

פסק הדין של בג"ץ בעניין "חוק האזרחות" חשף אמש (יום ד') את המתיחות בין השופטים. בית המשפט דחה ברוב של שישה מול חמישה את העתירה נגד החוק שנועד לצמצם איחוד משפחות של פלסטינים וערבים ישראלים, ובפסק הדין האחרון שלו תקף השופט בדימוס אדמונד לוי את עמיתו אשר גרוניס, שצפוי להתמנות לנשיא הבא של בית המשפט העליון.

 

קראו את פסק הדין המלא של העליון  

 

"הנימה העולה מדבריהם של שופטי הרוב היא שאם העתירות תתקבלנה, כי אז צפוי זרם גועש של אלפי פלסטינים אשר יבקשו לקבוע את מקום מושבם בישראל", כתב השופט לוי, שהיה בדעת מיעוט. "אחד מחבריי אף כתב שאין לו ספק (ואני תוהה על מה מתבססת הנחה זו - א' א' לוי) כי שיעור מסוים מאלה יהיה מעורב במעשי טרור, ועל כן צפויה פגיעה ודאית בחייהם ובגופם של אזרחי ישראל. אותו שופט אף שינן באוזנינו מתוך הפסיקה לאמור: 'זכויות אדם אינן מרשם להתאבדות לאומית'".

 

גרוניס. "זכויות אדם אינן מרשם להתאבדות לאומית" (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
גרוניס. "זכויות אדם אינן מרשם להתאבדות לאומית"(צילום: גיל יוחנן)

 

השופט שאליו התייחס לוי הוא כאמור גרוניס, שדחה את העתירה. גרוניס ציטט את רוברט ג'קסון, שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית, שאמר ב-1949 כי "זכויות אדם אינן מרשם להתאבדות לאומית". גרוניס גם כתב שדחיית החוק תוביל לכניסתם של אלפי פלסטינים לארץ, ועל אף שיהיה מדובר כנראה במספר מזערי, "אין ספק ששיעור מסוים מאלה יהיה מעורב במעשי טרור".

 

לוי, שאמנם פרש בשלהי 2011 מבית המשפט העליון אך היה חבר בהרכב שדן בעתירות ולכן חתום על פסק הדין, המשיך לתקוף. "חוששני כי הקורא התמים, זה שאינו בקי בניסוחים משפטיים, לא יעצור כאן ויהיה סבור כי שופטי המיעוט עליהם אני נמנה, הניחו את הבסיס לסכנה קיומית למדינת ישראל, שהרי זו משמעותו של המונח 'מרשם להתאבדות לאומית'", כתב, "לא זו אף זו, יהיו גם מי שיטענו כי שופטי המיעוט נתנו גושפנקא למה שמכונה 'זכות השיבה' של פליטי 1948, וכבר היו דברים מעולם".

 

עוד בערוץ החדשות:

גלעד שליט לסרקוזי: אהיה אסיר תודה כל חיי

המשטרה נגד תושב השרון: החזיק 0.32 גרם חשיש

 

לגופו של עניין כתב השופט בדימוס כי "כניסתם של פלסטינים לישראל כתוצאה מנישואין עם בן/בת זוג ישראלים כרוך בה סיכון מסוים. אולם מעולם לא אמרתי כי יש להתיר את כניסתם באופן גורף, אלא להימנע מאיסור כמעט מוחלט ברוח הוראת השעה, ולהעדיף על פניה בדיקה פרטנית של כל מקרה על פי נסיבותיו".

 

בנוסף, לוי גם מחה על העיכובים של חבריו השופטים וציין כי הפיץ את חוות דעתו

בנושא בקרב השופטים כבר ביוני 2010. "אותה שעה", הזכיר, "היה מועד פרישתי לגמלאות (11.10.2011), רחוק דיו כדי לאפשר לחבריי לגבש את עמדותיהם בסוגיות שבמחלוקת ולהעלותן על הכתב. לדאבוני, שלוש מתוך חוות הדעת בהן חלקו חבריי על השקפתי הועברו אליי רק ביום 10.1.2012, שתיים מהן בשעות הערב, היינו כיממה ומחצה בלבד לפני תום המועד המאפשר לי לחתום על פסק הדין".

 

על-פי חוק האזרחות, שאושר בכנסת בשנת 2003, שר הפנים רשאי להעניק אזרחות לאדם רק אם שוכנע כי מדובר בתושב השטחים המזדהה עם מדינת ישראל וכי הוא או בן משפחתו שיתפו פעולה עם ישראל וסייעו לביטחון המדינה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בדיקה פרטנית במקום איסור גורף. אדמונד לוי
צילום: בוצ'צו, אתר בתי המשפט
מומלצים