הרכבת והוועד מסבירים: למה אנחנו צודקים

ירדו מהפסים - הכתבות האחרונות:

יו"ר ועד עובדי הרכבת: ביזיון? עיני אישר לשבות

עובדי הרכבת פתחו בשביתה - ויצאו יחד לנופש

יו"ר ועד הרכבת הוצאה מהדיון: "זה השואו שלי"

יו"ר ועד עובדי הרכבת איחרה לדיון: "אין לי כנפיים"
 

משהסתבר כי נעשו הדרכות כנדרש, התברר לפתע כי דלת המילוט בקטרים החדשים מהווה משום מה בעיה. אז, צצה שוב הטענה המוכרת כי הוועד מתנגד ל"הפרטת החברה" ולפתע הכריזה יו"ר הועד על מלחמה למען שכרם של עובדי דור ב'.

חשוב שהציבור בישראל, ובפרט נוסעי הרכבת, יידע - יו"ר ועד עובדי הרכבת נאבקת על דבר אחד ויחיד והוא השליטה בחברת רכבת ישראל, והיא עושה שימוש בנוסעי הרכבת כבני ערובה. בימים אלו מצטיידת רכבת ישראל במאות קרונות חדשים ובעשרות קטרים חדישים שיאפשרו לה להגדיל את תדירות הרכבות, במקביל להקמת קווי רכבת חדשים, שדרוג קווים קיימים והקמת תחנות נוסעים.

המאבק המתנהל בחודשים האחרונים אינו נוגע לאופן תחזוקה כזה או אחר או לאופן העסקה. תכליתו של המאבק הינו התנגדות של ועד העובדים לכל שינוי בחברת רכבת ישראל שנועד להכין אותה באופן טוב יותר לגידול האדיר בהיקף הנוסעים ובפעילות הצפויה לה.

יו"ר ועד העובדים, גילה אדרעי, בבית הדין לעבודה(צילום: מוטי קמחי)

זאת, למרות שהובטח לנציגי הוועד כי לא צפויה כל פגיעה בעובדי הרכבת הקיימים ובשנים הקרובות אף נקלוט מאות עובדים חדשים בחוזה קיבוצי. "הפרטה", "עובדי קבלן" ושאר מילים וסיסמאות הנזרקות לאוויר כלל אינן על הפרק.

יחד עם זאת, אין ספק כי על מנת להגשים את יעדי החברה, ישנו צורך בביצוע מספר שינויים ארגוניים. הצמיחה האדירה בתשתיות הרכבת, מחייבת שילוב כוחות של עובדי הרכבת יחד עם גורמים מקצועיים חיצוניים, כפי שהיה כל השנים, וכפי שמקובל בעולם.

הימים האחרונים - בהם עשו נציגי הוועד ככל העולה על רוחם, פעלו באלימות והפרו צווי בית המשפט - מוכיחים שוב כי המציאות הנוכחית אינה מאפשרת הפעלת חברה בסטנדרטים המתבקשים.

לצערנו הרב, יו"ר הוועד ונציגי העובדים מעדיפים לשמר את הכוח ואת דרכם הדורסנית ולעשות בחברת רכבת ישראל כבשלהם. אנו נמשיך לפעול בכל הדרכים החוקיות העומדות לרשותנו, על מנת שאזרחי המדינה יוכלו ליהנות משירות רכבתי טוב יותר, אמין ויעיל.

(לירן גורדון, דוברת רכבת ישראל)

מהציבור נוכל לבקש אך ורק הבנה - אנו לא נגדכם. השביתה שנקטנו בה היא צעד ארגוני שנועד להפנות את המבט למקבלי ההחלטות שמחליטים בענייננו - הנהלת רכבת ישראל, משרד התחבורה ומשרד האוצר. עד כה, מקבלי ההחלטות נגדנו ובמידה רבה נדמה שהם פועלים גם נגד ציבור הנוסעים ברכבת. מי שצעד עמנו בהפגנות והיה עמנו בדיונים בבתי הדין לעבודה ראה זאת היטב. ומי שלא, ראה זאת בכלי תקשורת.

העובדות הן פשוטות למדי: ראשית, הנהלת רכבת ישראל מסרבת במשך יותר משנה לנהל משא ומתן על הסכם קיבוצי חדש. הם נוקטים בגרירת רגליים שאין אלא לראותה כניסיון מכוון לשבור את העובדים, לפרק את הוועד ולהרוס כל סיכוי לביטחון תעסוקתי לעובדים.

התחנה ריקה, הרכבת לא באה(צילום: ירון ברנר)

שנית, ההנהלה מסרבת לממן הדרכה והכשרה מקצועית לנהגים ומבקשת מהם לעשות דברים שעוד לא הספיקו ללמוד אותם לאשורם. בזאת, ההנהלה מסכנת ביודעין את ציבור הנוסעים. שלישית, ההנהלה מבקשת להעביר חלקים מהעבודה למיקור חוץ (אחזקת קרונות היא דוגמה עדכנית לכך) ולהביא לשם כך עובדי קבלן, בטענה שאין לנו את ההכשרה המקצועית לכך. מדובר במקצועות הליבה של רכבת ישראל. הבנתם? קודם מסרבים להכשיר אותנו, ואז טוענים בתמימות שאנו לא יודעים או לא מסוגלים!

אין לטעות בכך. העסקת עובדי קבלן משמעותה העסקה מעל לראש של

הוועד, בחוזה אישי, ובניסיון להצר את הוועד. מיקור החוץ נעשה תמיד בשיטת הסלאמי - כל פעם חותכים עוד חלק מהחברה ובסוף לא נשאר ממנה כלום.

אנו חוששים שהתנהלות חד-צדדית זו של ההנהלה נעשית למטרה עליונה אחת: להפריט את רכבת ישראל. ייבוש תקציבי לאורך שנים רבות והפניית אצבע מאשימה לוועד העובדים הם שלבים המקובלים בדרך להפרטה מלאה - הפקרת הרכבת לשוק החופשי, שבמסגרתו יאבדו רבים מעובדי הרכבת את עבודתם, ציבור הנוסעים ישלם יותר ויקבל מעט. הגענו לשלב האחרון, ולפני שיהיה מאוחר מדי, אנו חייבים לעצור את ההידרדרות. שתיקה מצדנו ומצדכם אינה אופציה.

(נעמה קציר, נציגת ועד עובדי הרכבת)