חרדית: ד"ר, תגיד שאני חולה. רק לא עוד הריון
הן מעדיפות לזייף בעיה בריאותית - ובלבד שלא יצטרכו להתמודד עם הריון נוסף, או עם הסטיגמה "מוזרה". ד"ר ה' משרטט מפגש שכיח עם אמהות שלא מסוגלות להתמודד עם הלחץ ללדת עוד ועוד ילדים, בדרך לאישור מהרב לקחת גלולות
"דוקטור, אתה מכיר אותי כבר הרבה זמן. אתה יודע שאני לא מבקשת ממך דברים סתם, אני יודעת שזה בעייתי מבחינתך, ושאתה יכול לסרב לי - אבל אני צריכה שתרשום שיש לי איזו מחלה... מה שאתה רוצה".
עוד בערוץ היהדות - קראו:
אני מביט באישה שעומדת לפני, גברת מ'. אני מכיר אותה כבר כמה שנים: אישה חרדית גבוהה ונאה, מבט רגיש ונבון
מכתב לחברה
בעצב תלדי בנים
רחלי מלק-בודה
את עוד לא בת 29, וכבר אם לחמישה - בחורה עם שכל חריף ונדיר. אני נזכרת איך חלמת להיות רופאה, ואיך עזבת את הלימודים בחסות בעלך האברך והרבנים
"אני ממש לא מבין, גב' מ'", אני משיב לה. "איזו מחלה? מדוע?"
"למשל אנמיה, חולשה, בלוטת התריס – משהו. לא משנה, מבט של תחינה בעיניה. "תראה, יש לי ארבעה ילדים, אתה מכיר אותם. אתה יודע שאני משתדלת להיות אמא טובה, ולטפח את הילדים עד כמה שאני יכולה. אני לא רוצה יותר ילדים בשלב הזה. זה לא קל גם ככה, אני גם עובדת ומפרנסת. אם יהיו לי ילדים נוספים, לא אוכל לתת לכולם את אותה ההשקעה ותשומת הלב שאני רוצה לתת".
והיא ממשיכה בעיניים דומעות: "תראה דוקטור, גדלתי בירושלים, אחת משנים-עשר אחים ואחיות. תמיד הרגשתי מוזנחת. הרבה דברים חסרו לי, חומריים ובעיקר רגשיים. בעצם, הילדות שלי לא הייתה מאושרת. הבטחתי לעצמי שלא אעשה את זה לילדיי כשאהיה אם. אני רוצה לתת להם את המקסימום".
"מתחילים להסתכל ולדבר עלי"
"מה שאת אומרת נשמע נבון והגיוני", אני מנסה לרדת לשורש השיחה, "אבל מה זה קשור לאישור שאת מבקשת?
דעה
צאו לנו מהרחם
אפרת שפירא-רוזנברג
המוסלמים צריכים ללדת ילדים כדי להשתלט על הארץ. היהודים, בתגובה, צריכים ללדת יותר ילדים. על הדתיים ללדת הרבה כדי לשנות את מצבם כמיעוט וגם החילונים צריכים לקחת את עצמם בידיים. ילדים עושים באהבה (או שלא עושים בכלל)
זאת החלטה שלך ושל בעלך בלבד".
"זו ממש לא רק ההחלטה שלנו", היא אומרת. "בעולם שלנו, להביא הרבה ילדים לעולם זאת מצווה גדולה. מופעל עלינו לחץ להוליד עוד ועוד ילדים. זה הדבר העיקרי שאני אמורה לעשות בחיי, לפי הרבנים. לטפל באחיי הקטנים בתור ילדה, בשמונה או עשרה ילדים בתור אישה, ובכמה וכמה נכדים בתור קשישה. לאחותי הקטנה יש שבעה ילדים, והיא בהריון עכשיו. יש לנו שכנים עם עשרה ושנים-עשר ילדים. ארבעה ילדים בלבד יש רק לאמהות צעירות, ואני כבר בת 32.
"מתחילים להסתכל ולדבר עלי. ואתה יודע מה הכי חשוב אצלנו? הכי חשוב זה שלא יגידו שאת 'מוזרה'. אישה בריאה שלא עושה הרבה ילדים נחשבת מוזרה, אולי לא דתייה מספיק, וזה לא טוב. לא יקבלו את הילדים שלה לגן ילדים או לבתי ספר טובים, יהיו בעיות בשידוך שלהם, גם הפרנסה תיפגע, ובכלל... אם קצת מדברים, לא נורא. אבל לפגוע בחינוך או בפרנסה אני לא רוצה.
"וכאן אני צריכה את העזרה שלך", היא פונה שוב בקל שבור. "בבקשה, דוקטור, תרשום לי משהו. אתה יכול מאוד לעזור, אני יודעת שיש לך לב טוב. אנמיה זה משהו שהולך טוב אצל הרבנים, גם בלוטת התריס. עם מכתב ממך אני מוציאה אישור לעוד שנתיים גלולות", סיימה ותלתה בי מבט מתחנן.
דילמה אתית איננה הכרעה משפטית, ופעמים רבות אינה מוכרעת לפי כללים יבשים. מצד אחד, אוי לרופא שחותם על מסמך שקרי ביודעין. מצד שני, מן הבחינה המוסרית המצב ברור - גברת מ' צודקת, וראויה לסיוע.
אז אני אומר לה: "אני לא יכול ממש לשקר, אבל אעזור לך. נסתדר. כמה זמן אמרת שאת חלשה?"
- הכותב הוא רופא המטפל בקהילה החרדית. הפרטים המלאים שמורים במערכת.
לפנייה לכתב/ת 
"שלא ידברו עלי"
צילום: דודו בכר
מומלצים
