שתף קטע נבחר
צילום: רון כהן

חדש במזרחית: רינת בר מבטיחה, ישי לוי מקיים

אבי שושן מחכה להגשמת ההבטחות שפעם היו רינת בר, משה כהן וצדי אור. בינתיים, הוא מתנחם בשיתוף הפעולה המרסק שמספקים ותיקי השבט, ישי לוי ועמיר בניון בשיר "אבא"

כתבתי כאן כבר לא מעט על רינת בר ומשה כהן. שניהם היו כוכבים גדולים ושניהם מנסים כבר תקופה ארוכה לחזור לקדמת הבמה. המאבק של השניים, למרות החיבוק התקשורתי שהם מקבלים, לא צולח בינתיים כשהם ההוכחה הכי טובה לכך שלא משנה כמה יכתבו או ידברו עליך - ההצלחה נמדדת בסופו של דבר בלהיט העכשווי שיש לך, ולא בהתרפקות על להיטי העבר.

 

עוד על מוזיקה מזרחית ב-ynet:

 

כהן מנסה כבר שנה לעשות קאמבק. הוא ניסה לעשות זאת עם שירי פופ מזרחיים שמתכתבים עם הצלילים השולטים היום בסצנה הים תיכונית. לצערו או אולי לשמחתו, הוא ממותג בז'אנר המזרחי הבכייני - ולכן הכישלון שלו היה ידוע מראש. עכשיו גם הוא מבין זאת ומשחרר את "דמעה", סינגל נוסף מהאלבום הבא שלו, איתו הוא חוזר לדיכאון ולשירים בהם אתה רק רוצה לקחת סכין יפנית, לחתוך את הוורידים ולסיים את הסבל ששמו החיים.

 

למכורים בלבד ולחובבי הסגנון, מדובר בשיר מנצח שיזכיר להם את כהן של פעם, ההוא מ"נדרתי נדר" ו"סם האהבה" ומבין כל השירים שיצאו לו, זהו סופסוף השיר הראשון שהוא משחרר שיכול באמת להביא לו מחדש את אהבת הקהל.

 

 

המקרה של רינת בר אחר. למרות האריזה הסקסית, הקול היפה והעניין התקשורתי שהיא מצליחה לייצר סביבה, ההצלחה לא דופקת על דלתה. השבוע היא משחררת אלבום כפול, אחד בשם "חיכיתי לך" והשני אלבום חפלה - אבל למרות ההשקעה הרבה, אני פשוט לא רואה איך היא תצליח.

 

 

בר כבר ניסתה כל גימיק אפשרי כולל השמטת השם בר משמה - אליו היא חזרה במהרה ושחררה אינספור שירים שאף אחד מהם לא תפס או יצר עניין - ובלי רדיו וקהל מעריצים, מדובר ככל הנראה בניסיון כושל להחזיר עטרה מגיל 16 ליושנה. הסירוב שלה להבין את כללי המשחק החדשים וללכת למשל לתוכניות ריאליטי כמו שעשתה ג'ולייטה - היא רק בעוכריה, בוודאי כשמדובר בז'אנר המזרחי עם חוקי משחק אחרים לגמרי.

 

 

ב-16 באפריל תקיים בר הופעה חגיגית לרגל צאת האלבום ברדינג 3 שם היא תעמיד את עצמה לראשונה מול מבחן מכירת הכרטיסים. מכירה מלאה של הכרטיסים, ולא חלוקה למקורבים כדי למלא את האולם, תהווה סממן ראשון שהיא כן מסוגלת לעשות קאמבק. במידה ולא תצליח לעשות זאת, אני רק יכול להמליץ למשקיע לחשוב שנית לפני שהוא מתחייב על אלבום נוסף לזמרת הצעירה, שפעם הייתה סיפור הצלחה אבל היום היא עוד אחת שחולמת על התהילה הגדולה.

 

גם צדי אור מנסה לפרוץ כבר תקופה ארוכה ולא מצליח. אור הוא סיפור די טראגי שכן לפני כעשור הוא התחיל את הקריירה עם הדואט המגה מצליח "אבא נשמה" שהקליט עם איציק קלה, רק שכמו מקרה עידן יניב וליאור דטאוקר עם "חושב עליה", שם זכרו את הדואט בעיקר ליניב, גם כאן ההצלחה מיוחסת אך ורק לקלה בעוד שאת חלקו של אור אף אחד לא זוכר או יודע.

 

 

זה יכול ללמד אותנו שהקהל מעריך ויודע לזהות קול יפה וכריזמה, מה שאין לדטאוקר ומצטער לומר, גם לא לאור. הסינגל החדש שלו "איך אני מתגעגע", הוא עוד בלדה מזרחית ששמענו כבר מיליון פעם - ולצערי הוא אפילו לא נשמע בה טוב.

 

מפגש פסגה בין ענקים

לפי מה שמסתמן כרגע, שיתוף הפעולה בין ישי לוי לעמיר בניון הולך להיות אחד האלבומים האיכותיים ביותר בתולדות הז'אנר המזרחי. אחרי שני סינגלים מצוינים שיצאו ממנו: "את" ו"אלף פעם" שחרר השבוע לוי את הסינגל השלישי והיפהפה בשם "אבא", שיר קינה מרסק על געגועים של ילד לאביו.

 

השילוב של הקול וסיפור החיים של לוי יחד עם הכישרון האינסופי של בניון, היה מבטיח כבר על הנייר - והתוצאה אכן לא מאכזבת. בניגוד לאלבום שנעשה עם גלי עטרי שם התוצאה היתה פחות טובה וחשפה את ההבדלים המהותיים בין השניים החיים בשני עולמות שונים - הרי שהפעם, הרקע הדומה, סיפור החיים הזהה והעבר האכזרי של השניים שאיתו הם מתמודדים לאורך חייהם, יצר מפגש פסגה בין שני ענקים שהתוצאות שלו משתוות לרמת הציפיות ורק מסקרנות לגבי השירים שעוד עתידים לצאת מהאלבום.

 

לגבי "אבא", לצערי כאחד שיכול להזדהות עם המסר של השיר, אני רק יכול לומר שמדובר בקלאסיקה אמיתית שיושבת על הנשמה ומצליחה לפתוח לב שבור.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דודו אזולאי
ישי לוי. שיר מרסק
צילום: דודו אזולאי
לאתר ההטבות
מומלצים