זאבי: "אחרי הזכייה הייתי על ענן, הרגשתי בסרט"
הג'ודוקא הישראלי, שהשלים הישג מדהים - זהב באל' אירופה ברוסיה, סיפר בראיון מיוחד ל-ynet ספורט על התחושות ("אחרי הארד באתונה לא התרגשתי ככה. הכל התפוצץ לי"), על לונדון ("יש סיכוי למדליה") ועל השינוי ("שואב מעצמי כוחות מטורפים")
"אפילו אחרי המדליה האולימפית באתונה לא התרגשתי כמו עם הזהב באליפות אירופה ברוסיה". כך תיאר אריק זאבי, הג'ודוקא הישראלי בן ה-35, את תחושותיו אחרי שזכה במדליה התשיעית שלו באליפות אירופה.
עוד ב-ynet ספורט:
- מכה גדולה לשיקגו: דריק רוז גמר את העונה
- מכבי ת"א ממש לא מזלזלת ביריבה בגמר האדריאטית
- ראשל"צ כואבת את הירידה לליגה הלאומית
"יצאו ממני כל כך הרבה אמוציות. לפני הקרב חשבתי על אשתי והילדים שרואים אותי, הרגשתי שכולם במדינה רוצים את הזהב אחרי יום העצמאות. זה נתן לי פוש, פתאום הכל התפוצץ לי. היו לי דמעות בעיניים, הייתי על ענן, הרגשתי בסרט. שירת התקווה גמרה אותי", סיפר זאבי.
"אחרי שהכרוז הכריז שאני הכי מבוגר, התחלתי להפנים דברים. כבר לא חשבתי שאשמיע יותר את התקווה אחרי שמונה שנים. הייתה לי
תחושה של חוסר אמון עד 2010, הרגשתי שאני לא מתאמן כמו שצריך, אבל אחרי שזכיתי בזהב בגראנד-סלאם בשנה שעברה במוסקבה, הבנתי שאני שוב בטופ. אולי הפיכתי לאבא גרמה לי להיות פחות אגרסיבי".
החזרת לעצמך את כח ההרתעה שאבד לך מאז בייג'ינג?
"לא יודע אם איבדתי לחלוטין את כח ההתרעה, עדיין ראו את היכולות שלי במחנה האימונים בצ'כיה. לא יודעים אם 'לא סופרים אותי'. ברור שזה לא כמו לפני אתונה, שלא הפסדתי, אבל מצד שני אני לא חושב שהזהב הזה הופך אותי לפייבוריט בלונדון. אני מדורג 7-8 בעולם, כך שיש לפחות שישה לפניי ויש עוד מדורגים אחריי שבכל יום נתון יכולים לקחת מדליה. באליפות אירופה ובאליפות העולם האחרונות - כל המדורגים הבכירים עפו".
צפו בתקצירי ynet ספורט:
- מכבי פ"ת עדיין בחיים, ראשל"צ כבר לא / תקצירי ליגת העל
- סוארס מפציץ מחצי מגרש בניצחון של ליברפול / תקצירי אנגליה
הגעת בשקט תקשורתי לאליפות אירופה ועשית את העבודה. ברור לך שכל המדינה תשכב לך עכשיו על הגב לקראת לונדון.
"עם הלחץ אני לא דואג. הסתדרתי לפני אתונה ואסתדר גם לפני לונדון. יש נטייה בארץ לקטול או להמליך אותך אחרי זהב. אני לא רוצה
להוריד ציפיות, אני מציאותי. יש לי סיכוי למדליה. הוכחתי לכולם שהיה שווה להמשיך אחרי בייג'ינג".
"יהיה קשה בטירוף בלונדון, אבל הכי חשוב זה שתהיה הכנה טובה. יש שלושה מועמדים מרכזיים: אנאי, חרול וראקוב, ויש עוד 7-8 (אני חלק מהם) שיכול לקחת מדליה בלונדון. ציריקדזה ניצח באליפות העולם האחרונה את אנאי וז'ורזיליאני את חרול, מבחינתי זו הייתה הפעם בעיקר התעלות מנטלית".
יש מצב שלא תפרוש אחרי לונדון?
"לא אפרוש יום אחרי, אבל בטח שלא אהיה בריו. אני מרגיש שהתחרויות האלו סוחטות ממני יותר מבעבר. אני מגייס את עצמי, שואב מעצמי
כוחות מטורפים, זה לא בא בקלות כמו פעם".
סכם את יום הקרבות שלך.
"היה לי יום משוגע, יותר מדי מצבי קיצון. בחלק מהקרבות הרגשתי שאני יכול ללכת עד הסוף, באחרים הייתי פסימי יותר. אני שמח שעמדתי במבחני אופי כמו בקרב נגד ציריקדזה, מזה לקחתי הכי הרבה בתחרות. אלוף אולימפי ואלוף עולם, דווקא מולו לא נשברתי.
"בקרב נגד השבדי הייתה לי תחושה טובה גם כשפיגרתי בוואזארי. אחרי שלא קיבלתי את האיפון הראשון, חשבתי לעצמי 'הוא יכתוש אותי עכשיו', אבל בסוף הצלחתי. בחצי הגמר זה היה קרב מול זאפאר מאחמדוב הרוסי, שהייתה לו תחרות מהסרטים, אבל הסגנון שלו דמה ליריב האימונים שלי אלון ששון וזה עזר לי".
אחרי חצי-הגמר מול מאחמדוב, זאבי צבר בטחון. "כבר ראיתי את עצמי עם הזהב. לפני חצי הגמר היו לי התכווצויות שרירים, הרגשתי
לא טוב. רק הפיזיותרפיסט והפסיכולוגיה שלו עזרה לי. ידעתי שבגמר היריב שלי לא יכול לזרוק אותי, ואז עשיתי את התרגיל הנגדי".
מסר לטוקבקיסטים והמבקרים?
"טוקבקיסטים ומבקרים אני משתדל לא לקרוא, אני המבקר החריף ביותר של עצמי. אומרים שאני לא אותו אריק, אז יכול להיות שזה נכון, אבל לעשות שינוי יכול להיות טוב. הפכתי להיות טקטי יותר, מבוגר יותר. זכיתי באליפות אירופה ואני מועמד למדליה בלונדון, אז היה לי שווה להישאר אחרי בייג'ינג. מקווה שתהיה לי סיומת אדירה לקריירה בלונדון".
לפנייה לכתב/ת 
