אלרגית להתאהבות: מתקשה להתמודד עם הכאב

סלחו לי מראש על התפקיד אותו אני בוחרת לקחת על עצמי. אני יודעת שבמובן מסוים אני מוכנה להתנדב למשרה לא מאוד נחשקת, היא פרקליטת השטן, אבל היום אני במקום בו אני מוכנה לקחת את הסיכון. לכן אני מצהירה בזאת שאני התובעת במשפט בו כולכם הסנגורים: אני יוצאת נגד המונח הקסום והנפלא 'התאהבות'.

עוד בנושא:

איך קורה הפלא הזה של התאהבות הדדית?  

זוגיות: האם אפשר לאהוב מבלי להתאהב?

הייתי איש עם חור במקום לב

התאהבות דומה מבחינתי להתקף חרדה

אותה תחושה שקורעת אותך לגזרים מבפנים, שמרטיטה את כל שריריך כששם האהוב או האהובה מופיע על צג הטלפון, שמדירה שינה מעינייך אבל נוסכת חיוך שאנן על פניך. זוהי אותה התחושה שרבים ניסו לעמוד על טיבה למרות החמקמקות שלה, ולתעד אותה בניסויים אינספור. התחושה שבלעדיה כמה מהסרטים האהובים עלי לא היו נחשפים לעולם.

להתאהבות יש מחיר שקשה לי לשלם 

אותה תחושה ממש, אותה התאהבות, היא, ואני באמת מתנצלת, אחת התחושות הקשות ביותר שיצא לי לחוות בחיי. הרומנטיקנים שביניכם יחמיצו פנים ויגידו שכנראה לא חוויתי את אותה תחושה מדהימה שהם מכירים מעברם ומניסיון חייהם, הרי לו הייתי מכירה את אותה התאהבות לא הייתי מסוגלת להשחיר כך את פניה ברבים.

יודעת אני שאפילו אלו שלא נוטים להתאהב סדרתית, מוצאים עצמם לעתים מקנאים במאוהבים על סמך דימוי אידיאי שבנתה החברה שלנו. ואכן, אין מוניטין טהור כמו זה של ההתאהבות.

זוהי תחושה היוצרת מסך עשן דרכו הכל נראה יפה כל כך, עד שקשה להתעלם מהסיבה שרבים סוגדים לה ורואים אותה כתחושה הנהדרת בכל העולם כולו. אבל אני לא מסכימה עם תפיסה זו. אין בי יותר רצון לחוות את האושר הזה, ולו בגלל שאני יודעת שיש לו מחיר, שאני לא בטוחה שאני מעוניינת לשלם.

עליי לציין שפעם הייתי אחרת, הייתי מתאהבת סדרתית. נהניתי מהתחושה, נהניתי מהפחד שמלווה אותה, מהכאב החד והאושר המוחלט. אבל משהו קרה במהלך הדרך. כנראה שהתעייפתי ממכת המוות של האכזבה, ברגע שמסך העשן מתפוגג.

האם להיות בך מאוהב

מחקרים שבים ומוכיחים שתחושת ההתאהבות אינה בנויה בהכרח על היכרות מעמיקה, ולעתים קרובות מדי - ההפך הוא הנכון. אדם מאוהב יכול לראות במושא האהבה שלו כליל שלמות חסר פגמים, כל עוד הוא תחת ההשפעה ההורמונאלית והמסנוורת. אבל כאמור, תחושה זו גם היא ברת חלוף שכן היא בנויה על מצב פיזיולוגי זמני.

אם כן, מה הפלא שלעיתים רבות, כשמסתיימת ההתאהבות – לא נותרת באדם כל אהבה? הרי בעוד תחושת ההתאהבות מלווה בהפרשת הורמונים עם השפעה ממריצה, אהבה כרוכה בהפרשת הורמונים עם השפעה מרגיעה. שני הרגשות מקבלים פרשנות שונה לגמרי על ידי המוח, עד שלעתים קרובות אדם המתפכח מתחושת ההתאהבות הראשונית, מגלה להפתעתו שהקשר שבנה לא מכיל עקרונות משותפים העשויים לשמש בסיס זוגי לאורך טווח.

אני הייתי כזו. הייתי רומנטיקנית חסרת תקנה שהייתה מאוהבת בהתאהבות, ומצאה עצמה לא אחת מתפכחת בכאב מדמות מושלמת כזו או אחרת שיצרתי לעצמי, בעיקר בראשי. אבל לפעמים אדם מגיע לנקודה בה הוא מבין שלעולם לא יוכל להמשיך לרדוף אחרי קשתות בענן. טיבן הוא להתפוגג ולמרות שמשהו קורץ ומאתגר במציאת התאהבות נצחית, אי אפשר להלחם בחוקי הטבע.

זה לא שאותו אדם בוחר להתייאש ולהתפשר, אדרבא, הוא פשוט לא מחפש להיות מאוהב יותר. יתכן שהוא מותש ויתכן שגילה, כמוני, שאת החתונה שלו הוא רוצה לערוך עם חבר טוב ושותף לחיים.

המטרה: להחזיר את השליטה לאהבה

אם כך, קראו לי שוגה באשליות, קראו לי מרירה, קראו לי הורסת שמחות או איך שלא תרצו. יתכן שאני כל אלה ועוד. אבל אני מעדיפה לנהל את החיים שלי בצורה שתנעם לי כמה שיותר. התאהבות מאז ומעולם ריגשה אותי, הפתיעה אותי והוסיפה צבע לחיי, אבל תמיד התלווה לה טעם לוואי של איבוד תחושת המציאות, עד שקיעה בהזיות מסוכנות, ולעולם ההתפכחות מאותם גבהים הייתה מכאיבה ומטלטלת.

את הקשר של חיי אני מקווה לבנות על בסיס אחר. אני מקווה לא לצלול לתהומות של כאב או לעלות לפיק של אושר, אלא ליהנות מאותם סרטים, לצחוק מאותן בדיחות ולהבין מראש שזה לא הולך להיות תמיד קל ומעולה. לא אם זה נועד להימשך תקופה ארוכה.

אני רוצה שיהיה לנו בסיס של יחד אבל שגם לא נשקע אחד בשני עד שנשכח מי היינו לפני כן, ומי היו החברים שלנו לאורך כל הדרך.

זהו המניפסט שלי ואני כותבת אותו בכאב, כי אני יודעת שאם הייתי יכולה להתמודד עם האכזבות והקושי הכרוכים בהתאהבות, הייתי יכולה לחוות חיים הרבה יותר צבעוניים מחיי הנוכחיים.

אבל כמו שכל אחד מאיתנו אלרגי למשהו: חלב, פניצילין או פול, אני אלרגית להתאהבות. ההפסד כולו שלי אבל האמינו לי, יש פה גם רווח. לראשונה מזה שנים, קצת טוב לי.

אהבתם את הטור? ספרו לנו בעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים