"כלום לא מצליח לי!"; ללמד ילד להיות אופטימי
הילד שלכם מתלונן כל הזמן שלא מצליח לו? היא תמיד רואה את חצי הכוס הריקה? אפשר, וכדאי, ללמד אותם להיות אופטימיים יותר. איך עושים זאת? ד"ר אורלי כץ מסבירה כיצד תפעלו באמצעות מודל אמ"ת. פשוט אני - כתבה רביעית בסדרה
היום אני רוצה לחוד לכם חידה: מי שולט במי, אנחנו במחשבות שלנו או המחשבות שלנו בנו? ובואו נחדד את החידה הזו יותר: מי שולט במי, הילד שלנו במחשבות שלו או שהמחשבות שלו שולטות בו?
והתשובה היא שבדרך כלל המחשבות של הילד שלנו שולטות בו, אך ניתן ורצוי ללמד אותו לשלוט בהן. ישנו כלי עוצמתי שיכול לעזור לילדים שלנו להיות יותר אופטימיים, לראות את הקטסטרופות כדבר לא נורא כל כך, ולראות את החיים בעיניים יותר חיוביות וריאליות.
כתבות נוספות של ד"ר אורלי כץ בערוץ הורים :
לא יודעים לנהל שיחה: הבעיות של דור הפייסבוק
"כל הכבוד מתוקי!": הילד שלכם מכור למחמאות?
כך תדעו: האם לילד יש בעיה בכישורים החברתיים?
אני רוצה לפתוח בסיפור קצר. תלמיד נכנס בבכי לכיתה, כולו אדום, כועס וזועף. פנתה אליו המורה ושאלה אותו: "מה קרה?". ענה לה התלמיד: "רבתי עם חבר שלי, ההורים שלי לא מבינים אותי, האחים שלי מעצבנים אותי, והכל על הפנים!".
המורה לקחה טוש שחור וציירה על הלוח נקודה שחורה. "מה אתה רואה?" היא שאלה את הילד. "נקודה שחורה" ענה לה. "ומה עוד?", שאלה המורה. "כלום", ענה הילד.
"ומה עם כל הלבן שמסביב?", שאלה המורה. "האם אתה לא רואה את זה? זה נהדר שיש לך חברים לריב איתם, הורים בריאים שמנסים לפחות להבין אותך ואחים להשתולל איתם". זה הכל עניין של נקודת מבט: האם אנחנו רואים את הנקודה השחורה הקטנה, או את כל הלבן שמסביב? מה שנתמקד בו, זה מה שיקרה, לטוב ולרע!".
ובחזרה לתרגיל הכושר לשריר החשיבה של הילד שלנו. התרגיל נקרא: מודל אמ"ת: אירוע- מחשבה- תגובה. כל אירוע שמתרחש או שעומד להתרחש גורר אצלנו מחשבה, המובילה לתגובה מסויימת. כך, למשל, הבן שלכם הצביע בכיתה כי ידע את התשובה, אך ברגע שפתח את הפה הרגיש את העיניים של כולם ננעצות בו/מזלזלות בו. וזה מה שקרה בסוף. הוא נתקע, מילה לא יצאה מפיו וכולם צחקו. בפעם הבאה הוא כבר לא הצביע.
אבל יש גם תסריט נוסף: הבן שלכם הצביע כי ידע את התשובה, היה בטוח בעצמו - וזה מה שקרה. בסוף הוא באמת אמר דבר חכמה והמורה היללה אותו.
לכולנו קרו ועדיין קורים מקרים רבים דומים, שבהם חשבנו שיקרה משהו רע, התנהגנו בהתאם, ואז הוא קרה. לחלופין, קרה גם שחשבנו שיקרה משהו טוב, התנהגנו בהתאם, ואז הוא קרה. זה בדיוק הפירוש של מודל אמ"ת: אירוע מסוים יכול לגרור מחשבה שתגרור תגובה. אבל אותו אירוע יכול לגרור אצל אדם אחר מחשבה אחרת שתגרור תגובה אחרת. לכן, בבית אני ממליצה לעשות עם הילדים את תרגיל הכושר הבא לאימון שריר החשיבה על פי מודל אמ"ת:
1. אירוע בעייתי - מחשבות חיוביות
שבו ביחד ודמיינו שהתרחש המקרה הבא: הילד שלכם הגיש למורה עבודה בטבע שהשקיע בה שעות וציפה ל-100. הוא חיכה ליום בו המורה תחזיר את העבודות, וזה בושש להגיע. יום אחד הגיעה מורה מחליפה עם כל העבודות של הילדים, הודיעה כי המורה לטבע חולה ולכן היא מסרה לה את העבודות לחלוקה. כולם קיבלו את העבודה שלהם - חוץ מהילד שלכם. הוא מחכה ומחכה ואין עבודה. לבסוף הוא ניגש למורה המחליפה וזו אמרה שהיא חילקה את כולן. אופס.עכשיו מגיע תרגיל הכושר על פי מודל אמ"ת: רשמו ביחד עם הילד כמה שיותר מחשבות חיוביות שצצות בראש בעקבות המקרה (לא פשוט, אבל אפשרי!).
2. שתפו במה קרה לכם
שתפו את הילדים באירוע שאירע שבו חשבתם שיקרה משהו טוב, התנהגתם בהתאם ואכן הדבר הטוב קרה. לחילופין, שתפו באירוע שבו חשבתם שיקרה משהו רע, התנהגתם בהתאם והדבר הרע אכן קרה.
אני מאחלת לכם הורים יקרים מחשבות טובות וימים טובים עם הילדים!
ד"ר אורלי כץ, מומחית להעצמת ילדים ונוער וקידומם החברתי, מייסדת מרכז "פשוט אני " למנהיגות, העצמה וביטחון עצמי, מחברת סדרת ספרי "פשוט אני" לילדים ונוער וערכת הדיסקים השלמה לביטחון עצמי ולהעצמת הילד
לפנייה לכתב/ת 
