בית"ר ירושלים ובני סכנין: היסטוריה של אלימות

    לפני שבני סכנין עלתה לליגת העל והפכה לקבוצה משמעותית בכדורגל הישראלי, השנאה בין אוהדי בית"ר לאוהדים מהמגזר הערבי נותרה במחתרת. ב-2004 יצא השד מהבקבוק ומאז נרשמו במשחקים בין הקבוצות תקריות מבישות. רק שהמשחק הפעם יעבור בשקט

    תומר גנור

    המפגש הקרוב בין בני סכנין לבית"ר ירושלים מלווה בהיסטוריה מלאה בתקריות אלימות בין אוהדי שתי הקבוצות. בין בית"ר לבין קבוצות אחרות דוגמת הפועל ת"א, קיימת יריבות רבת שנים, וכך גם בין סכנין למועדונים אחרים, אבל העימותים על רקע לאומני בין אוהדי שתי הקבוצות האלה יצאו לא פעם מכלל שליטה.

     

    התקצירים של ynet ספורט:

     

    את היחסים הטעונים בין אוהדי בית"ר ירושלים לאוהדי הקבוצות מהמגזר הערבי ניתן לחלק לשניים – עד עלייתה של בני סכנין לליגת העל ואחריה. לפני שבני סכנין הפכה לגורם משמעותי בכדורגל הישראלי נותרה השנאה העצומה בין בית"ר למגזר במחתרת.  

     

    צילום: יועד כהןההתפרעות הגדולה בדוחא ב-2006 (צילום: יועד כהן)

     

    רק קבוצה אחת לפני כן, הפועל טייבה ב-1996, שיחקה בליגה הבכירה. אבל, גם זה היה רק למשך עונה אחת. אותה עונה לוותה בקללות הדדיות

    ובתקריות מילוליות, אבל טייבה הובסה 5:0 בטדי, ירדה לליגה הלאומית ולא הפכה ליריבה אמיתית של בית"ר.

     

    לאחר עלייתה של בני סכנין לליגת העל בסיום עונת 2003/04 (יחד עם אחי נצרת שגם היא ירדה כעבור עונה) השתנתה המציאות. אייל לחמן, המאמן שהחליף את מומי זפרן בעונת הבכורה של סכנין בליגת העל, נקט בסגנון משחק אגרסיבי, שעורר לא מעט ביקורות, אבל הניב הצלחות לא מבוטלות.

     

    צילום: מור שאוליכוחות אבטחה. המראה המוכר במשחקים בין סכנין לבית"ר (צילום: מור שאולי)

     

    בני סכנין נחשבה לאחת המועמדות לירידה בעונה הראשונה שלה בליגת העל, אבל הצליחה להינצל בעיקר הודות למשחק ההקרבה שגילו

    שחקניה. השיא היה בזכייה בגביע המדינה בזכות הניצחון 1:4 בגמר על הפועל חיפה (שיחקה בליגה הלאומית באותה עונה). הפיכתה של סכנין לקבוצה לגיטימית בליגת העל, שהעלתה את גאוות המגזר הערבי, יצרה עוינות של ממש בינה לבין בית"ר.

     

    המפגש הראשון בין שתי הקבוצות באצטדיון טדי הסתיים בתיקו 1:1 ואם עד לאותה עונה השנאה בין בית"ר למגזר התבשלה על אש קטנה, במשחק בסיבוב השני ב-28 בפברואר 2004 יצא השד מהבקבוק. לבני סכנין לא היה אז מגרש ביתי, שכן אצטדיון דוחא נחנך רק באוקטובר 2005, והיא אירחה את משחקיה הביתיים בקריית אליעזר.

     

    צילום: רוני שיצר2004. שמשת רכב מנופצת בקריית אליעזר (צילום: רוני שיצר)

     

    בית"ר ירושלים ניצחה 0:2 באותו משחק בו כבש אבי נימני צמד לזכותה וסאמר מיערי מבני סכנין הורחק. בכלל, כמעט כל משחק של סכנין באותה תקופה

    הסתיים כשהיא בעשרה שחקנים. הבושה הגדולה התרחשה כשעה לפני שריקת הפתיחה והבהירה אחת ולתמיד, שכאשר המשטרה לא נוקטת בכל האמצעים על מנת להפריד בין אוהדי שתי הקבוצות – המצב מדרדר. באותו משחק לא דאגה עדיין המשטרה לכך ואוהדי שתי הקבוצות נפגשו במגרש החניה בקריית אליעזר.

     

    מיד כשאוהדי סכנין ירדו מהרכבים החלו אוהדי בית"ר להקניטם בקללות על רקע לאומני ושירים נגד הנביא מוחמד. האוהדים מהמגזר השיבו בהשלכת אבנים וקללות נגד הרב כדורי, תוך שכוחות המשטרה נאלצו להתערב. שני אוהדים של סכנין נפצעו וארבעה נעצרו בחשד שהשליכו אבנים.

     

    צילום: רוני שיצרההתפרעות בדוחא בינואר 2006 (צילום: רוני שיצר)
     

    הם המשיכו ליידות אבנים בסיום לתוך היציע של אוהדי בית"ר, לאחר שלא השלימו עם הפסד קבוצתם. במהלך המשחק נטש יו"ר בית"ר דאז, מאיר פניג'ל,

    את יציע הכבוד לאחר שהשוטרים לא הסכימו לעצור אוהד סכנין שקילל אותו.

    באותה עונה שוחקו שלושה סיבובים בליגת העל וההגרלה הועידה מפגש נוסף בין שתי הקבוצות כעבור שבוע בלבד, באותו מקום. האווירה הייתה חמה בימים שקדמו להתמודדות המחודשת והכול חששו מהתלהטות יצרים חדשה.

     

    כמו לקראת המשחק הקרוב, גם אז הודיעה המשטרה על הזנקת מסוק לאוויר שיצלם את האוהדים ועל כך שכל מי שיפר את הסדר ייעצר מייד. הפעם נעשתה הפרדה בין המחנות, שנשלחו לקופות המרוחקות זו מזו. גם בעלי המסעדות באזור התכוננו מבעוד מועד ולא הסכימו לקבל לקוחות שלא נראו להם שלווים במיוחד.

     

    צילום: חגי אהרוןאוהדי בני סכנין לפני כשנתיים (צילום: חגי אהרון)

     

    שורה של נבחרי ציבור משני צידי המפה הפוליטית, כמו מ"מ ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט וחבר הכנסת צחי הנגבי מצד אחד, וח"כ אחמד טיבי מהצד השני, הגיעו אז לקריית אליעזר יחד עם אלפי אוהדים וכוחות אבטחה גדולים במיוחד. הכוננות המוגברת ואירועי השבוע הקודם, הביאו לכך שהפעם המשחק עבר בשלום. גם על הדשא לא נרשמו אירועים מיוחדים והמשחק הסתיים בתיקו 0:0.

     

    האלימות נמשכה בעונה שלאחר מכן. זה התחיל כאשר בית"ר הובסה 4:1 בקריית אליעזר, כשלאחר המשחק תקפו אוהדי בית"ר באבנים את האוטובוס של קבוצתם וצעקו לעבר השחקנים "אין לכם כבוד".

     

    צילום: גיל יוחנןח"כ אחמד טיבי. השתלח בבית"ר (צילום: גיל יוחנן)

     

    העלבון שחשו אוהדי בית"ר היה גדול עוד יותר, לאחר שהקבוצה של לחמן הגיעה בסיבוב השני לאצטדיון טדי וניצחה 0:2 מצמד של אגויה אלמיידה. בעקבות אותה מפלה קראו אוהדי בית"ר למאמן אלי אוחנה להתפטר וחלקם תקף בחנייה את אוהדי סכנין שהגיעו לבירה. לאחר מכן הותקפה משפחה ערבית בקניון מלחה הסמוך, כשבנוסף נפגעה מאבטחת מאבן שהושלכה.

     

    המהומה הגדולה ביותר התרחשה במשחק הראשון שנערך בין שתי הקבוצות באיצטדיון

    דוחא ב-8 בינואר 2006 והסתיים בתיקו 0:0. זה החל עוד כשהשחקנים ערכו חימום, כאשר אוהדי סכנין השליכו רימון עשן שנחת סמוך לשערו של איציק קורנפיין וגרמו לעיכוב בשריקת הפתיחה.


    בסיום השליכו אוהדי סכנין אבנים לעבר היציע של אוהדי בית"ר. האוהדים הירושלמים נמלטו בריצה לכר הדשא והתעמתו עם אוהדי סכנין שנשארו בתוך האצטדיון. במהומה שנוצרה תקפו אוהדי בית"ר את קפטן בני סכנין, עבאס סואן, אחד מסמלי המועדון מהמגזר באותן שנים, שלא חסך מהם ביקורת והיה שנוא עליהם במיוחד.

     

    צילום: רוני שיצרעבאס סואן. הסמל של סכנין השנוא בבית"ר (צילום: רוני שיצר)

     

    כ-20 איש נפצעו (רובם אוהדי בית"ר) באחת התקריות הזכורות ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי. שמונה מהפצועים נלקחו לטיפול בבית החולים. האוהדים הירושלמים חיבלו באחד השערים על כר הדשא, פרצו לאולפן ערוץ 10 ששידר את המשחק וניפצו את אחת המצלמות שתיעדה את מעשיהם.

     

    המכוניות של אוהדי בית"ר שחנו מחוץ לאצטדיון הושחתו על ידי אוהדי סכנין, בתקופה

    בה הבעלים של בית"ר, ארקדי גאידמק, תמך כספית בשתי הקבוצות. בעקבות אותה מהומה נענשה בני סכנין בארבעה משחקי רדיוס ללא קהל.

    כעבור חודשיים הגיעו בית"ר ומאמנה לואיס פרננדז שוב לדוחא. הפעם הם הביסו את בני סכנין 0:3 מצמד של ליאור אסולין (אחד המצטיינים בשורות סכנין בעונתה הראשונה בליגת העל) ואחד של ג'רום לרואה.

     

    גם לעימות המחודש הזה הגיעה המשטרה בכוננות גבוהה במיוחד, המשחק עבר בשקט יחסי ובסיום אותה עונה נשרה בני סכנין לליגה הלאומית. בעונה בה זכתה בית"ר באליפות בהדרכת יוסי מזרחי (2006/07) היא לא התמודדה מול בני סכנין, ששיחקה בליגה הלאומית, אבל באליפות שהשיגו הבית"רים עונה לאחר מכן, הם נוצחו פעמיים על ידי סכנין בליגה ופעם אחת גברו עליהם בפנדלים ברבע גמר הגביע, בדרך לדאבל אותו השיגו בהדרכת יצחק שום.

     

    ההפסד הראשון באותה עונה (1:0) היה לסכנין בטדי (שער של מאור בוזגלו) וזכור בעיקר מכיוון שנערך לעיני אוהד אחד בלבד – ארקדי גאידמק שהחזיק את דגל המנורה ביציע המזרחי שנותר ריק, בעקבות אחד מהעונשים הרבים שהוטלו על בית"ר.

    צפו בשער הניצחון הדרמטי של בית"ר נגד רמה"ש במחזור האחרון  (סטילס: חיים צח, וידאו: ONE)

    שתי הקבוצות החליפו עקיצות הדדיות לאחר שבני סכנין ניצחה 1:2 את בית"ר בטדי במחזור הסיום (ניצחון שלא הספיק לקבוצה שאימן אלישע לוי על מנת להעפיל לגביע אופ"א) של 2007/08. לאותו משחק בטדי הגיע ח"כ אחמד טיבי, דבר שעורר פרובוקציה וגרם לאוהדי בית"ר לקללו לכל אורך 90 הדקות.

     

    צפו בניצחון של בני סכנין על הפועל חיפה במחזור ה-8  (סטילס: זהר שחר, וידאו: ONE)

    "בית"ר זה פח האשפה של הכדורגל הישראלי", השתלח טיבי בקבוצה היריבה לאחר

    שאוהד שירד מהיציע ניסה לתקוף אותו ונבלם על ידי השוטרים. "אנחנו יותר טובים מבית"ר", הכריז מאור בוזגלו ששוב כבש וספג מטר קללות, כמו אביו שישב ביציע.

     

    המשחקים בין הקבוצות בדוחא הסתיימו בתיקו 0:0 בעונות 2008/09 וב-2009/10, ונרשמו בהם רק עימותים מילוליים. אבל, מהומה נוספת התרחשה במשחק בו ניצחה סכנין את בית"ר 0:1 בדוחא (שער של מהראן אבו ריא) והבטיחה את הישארותה בליגת העל בסוף עונת 2010/11.

     

    חזיז שנזרק לתוך היציע של אוהדי בני סכנין גרם לפציעת 12 איש. אחד מהם, מוחמד זבידאת, נפצע באורח בינוני בראשו ואיבד את הראיה בעינו.

     

    אשתקד ספגה בית"ר ירושלים השפלות מבני סכנין, שהזכירו את אלה של 2005. ה-3:0 בטדי (שערים של אחמד קאסום, אוהד קדוסי ועודד אלקיים) חרץ למעשה את גורלו של המאמן הקודם יובל נעים וגם אותו משחק לא עבר בשקט. אוהדי סכנין ריססו כתובות גרפיטי בשרותים ו-13 מהם נעצרו לאחר שהשליכו אבנים על אוהדי בית"ר. שרק הפעם זה יעבור בשלום.