שתף קטע נבחר

"רחצתי ידיים ואת הסכין, כיסיתי אותה וברחתי"

ויטלי מיכאלוב, שתקף לפני יותר משנה את חברתו והותיר אותה מתה בדירתם, העיד כי לא התכוון להרוג אותה. אחרי כמה ימים חזר לדירה, הניח ליד הגופה פרחים וכתב "אני אוהב אותך". כעת יכריע בית המשפט: רצח או הריגה?

הוא דקר את חברתו למוות, הניח פרחים לצד גופתה והותיר מכתב אהבה מתנצל. בשבוע הבא, יותר משנה לאחר שהתגלתה גופתה של אולגה סורינובה בפתח תקווה, יקבע בית המשפט המחוזי בעיר אם ויטלי מיכאלוב אחראי לרצח או להריגה.

 

כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

 

בעדותו בבית המשפט, תיאר מיכאלוב את השתלשלות האירועים מרגע הדקירה. "רחצתי ידיים, גם את הסכין, הנחתי אותו, התלבשתי, כיסיתי אותה וברחתי". לאחר ימים ספורים, הוא חזר לדירה והניח פתק שבו נכתב: "אני אוהב אותך", זאת כדי "להתנצל ולהיפרד", כדבריו.

 

ויטלי מיכאלוב בבית המשפט (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
ויטלי מיכאלוב בבית המשפט(צילום: עידו ארז)

 

מיכאלוב תואר על ידי התביעה כקנאי ואובססיבי. לדבריו, ביום הרצח סיפרה לו סורינובה כי יש לה חבר נוסף. "שאלתי אותה אם שיקרה לי כל הזמן. אמרה שהיא דווקא עכשיו תלך אליו. היא קמה, החלה להתלבש והלכה".

 

מיכאלוב עמד במטבח. "היא עברה לידי ודחפה אותי הצידה, הכול בתוכי החל לבעור. כשסובבתי את הראש ראיתי שהסכין מונח שם בצד ימין. דחפתי אותה על המיטה ופעמיים דקרתי אותה". הוא שטף את ידיו. "הבחנתי שהיא לא זזה, הבנתי שהיא נפטרה". לפני שיצא מהדירה, כיסה את חברתו עם שקיות זבל שחורות. "הבנתי שמה שקרה זה רצח, אבל לא רציתי להרוג אותה. הבנתי שמה שלא יהיה, אני אשב הרבה זמן, ורציתי לסיים את הדברים הכי חשובים ואז לבוא למשטרה ולהסגיר את עצמי".

 

למרות זאת, הוא לא ניגש למשטרה. "כל הזמן הפחד השתלט עליי וברחתי", העיד. הוא נפרד מאמו החולה, רכש כרטיס טיסה לאוקראינה וביקש "לומר יפה שלום לכולם" במועדון שבו עבד.

 

הוא הסתובב ברחובות, חזר לדירה עם פרחים והניח את הפתק לצד הגופה. משם הוא יצא לשדה התעופה, אך נדרש לשלם 11,000 כחוב, וּוִיתר. לאחר מכן התקשר למשטרה.

 

גופתה של סורינובה, בת 32, נמצאה במצב ריקבון מתקדם, מכוסה בפרחים ולצידה מכתב. רק לאחר מכן התברר שיום קודם התקשר בן זוגה וסיפר למוקד כי רצח אותה ימים ספורים קודם לכן. הוא אף מסר את כתובת הדירה ואמר למשטרה שהשאיר מפתח בארון החשמל. למחרת, התקשר שוב לדווח, וכעס שהשוטרים לא מצאו את גופתה יום קודם לכן.

 

"אמרתי שחברה שלי בגדה בי ורצחתי אותה", סיפר, אולם השיחה הראשונה נותקה. "לא יודע מה הנהלים. חיכיתי שעתיים או שלוש וראיתי שאף אחד לא מגיע. שוב התקשרתי, הרבה פעמים. אמרתי: 'תרשמו את הכתובת שלי. תבואו שמה, זה רצח'". הוא ברח מהמקום, "כדי לא לראות איך מוציאים אותה", ואמר שיסגיר עצמו למשטרה "בקרוב".

 

למחרת, הוא חזר לוודא שהמשטרה הגיעה, אך גילה את המפתחות היכן שהשאירם. "חשבתי אולי שמו לי מלכודת. נכנסתי לדירה ואף אחד לא היה שם. יצאתי והתקשרתי שוב, ושאלתי מדוע אחרי שהתקשרתי פעמיים אף אחד לא בא". כששמע את ניידת המשטרה, נבהל וברח לבת ים, ושם נתפס.

 

המחלוקת בין הצדדים עוסקת בהתקיימות היסוד הנפשי שדרוש להרשעה בעבירת הרצח. עו"ד אורי רניצקי מפרקליטות מחוז מרכז טען כי מיכאלוב רצה במותה של המנוחה והרג אותה בדם קר, ולכן יש להרשיעו ברצח בכוונה תחילה. לעומתו, טענו סנגוריו של מיכאלוב כי הוא קונטר על ידי המנוחה סמוך למעשה ההמתה, וכי לא הייתה לו כוונה לגרום למותה. לכן, הם טוענים כי היסוד הנפשי מתאים להרשעה בעבירת הריגה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אולגה סורינובה
עו"ד אורי רניצקי
צילום: נעמה כהן פרידמן
מומלצים