שתף קטע נבחר

מה מתכוונים לקצץ? לא עניינכם

אם גם לכם נמאס שמדברים על הקיצוץ אבל לא אומרים לכם מה הולכים לקצץ, אתם לא לבד. מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, אבי בן-בסט סבור שמדיניות ההסתרה של האוצר פוגעת ביכולת לנהל דיון ציבורי ראוי: "כמעט תמיד האוצר מביא לידיעת הציבור את ההחלטות החשובות כשבוע לפני שהן נידונות בממשלה"

מזה זמן רב ידוע שיש בעיה חמורה בקופת המדינה. שמענו על כך לראשונה כאשר בנק ישראל פרסם את ביקורתו על המדיניות התקציבית במרס 2012, וטע כי הממשלה התחייבה לשנת 2013 מעבר למה שביכולתה להוציא. הבנו את גודל הצרה כאשר הוטלו גזירות המס ביולי 2012, וקיבלנו תזכורת נוספת לכך, כאשר פורסמו נתוני הגירעון בינואר 2013.

 

 

ובכל זאת, משרד האוצר מסרב לפרסם את תכניתו להתמודדות עם הגירעון העמוק הצפוי בשנת 2013. ידוע לכולם כי מתוכנן קיצוץ נרחב בתקציב, מהגדולים שידעה המדינה. ידוע גם כי קיצוץ זה הוא כה משמעותי, עד שראש הממשלה נאלץ להקדים את הבחירות מפני שלא היה סיכוי לאשרו כאשר עיניהם של חברי הכנסת נתונות לכיוון הקלפי.

 

הנה חלפו הבחירות ועימן אימת הבוחר. ועדיין, משרד האוצר בשלו. יהיה קיצוץ, הוא יהיה כואב, ומה בדיוק מתכוונים לקצץ? לא עניינכם. עדיין לא. תסתפקו בהדלפות ובחצאי אמיתות שגורמים עלומי שם מפריחים לחלל האוויר.

 

"תמיד מגלים שבוע לפני הדיון בממשלה"

אם גם אתכם זה מרתיח, אתם לא לבד. יש אפילו בכירים לשעבר במשרד האוצר שחושבים כמוכם. אבי בן בסט, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ופרופ' באוניברסיטה העברית ובמרכז ללימודים אקדמיים בהווה, סבור שמדיניות ההסתרה הזו גורמת לנזק ממשי לתהליך קבלת ההחלטות.

 

"כמעט תמיד האוצר מביא לידיעת הציבור את ההחלטות החשובות שלו כשבוע לפני שהן נידונות בממשלה", הוא אומר. "אני מבקר את התופעה הזאת וחושב שצריך לפרסם את המידע הזה קודם. זה פוגע ביכולת לנהל דיון ציבורי ולשנות את המדיניות הכלכלית. צריך לזכור שיש גם אנשים מנוסים וחכמים שהם לא בשירות הציבורי ואפשר היה לשמוע את דעתם אם המידע היה מפורסם מוקדם יותר".

 

למרות הביקורת שלו על מדיניות ההסתרה של האוצר, בן בסט אינו סבור שהיא פוטרת את הפוליטיקאים ממחויבותם לדיון מעמיק בנושא התקציב, בפרט כאשר ידוע שהבחירות הוקדמו בשל בעיית הגירעון. "בעת ממשלת מעבר אולי לא נכון לנהל דיון על ההחלטות, אבל ניתן היה לדון בבעיות. אני לא ראיתי מפלגה אחת שהציעה במהלך מערכת הבחירות הצעה קונקרטית להתמודדות עם הגירעון.

 

"מפלגת העבודה פרסמה תכנית כלכלית נרחבת אבל לא הייתה בה התייחסות חדה וברורה לבעיית הגירעון. מפלגת השלטון, שבידיה היה מירב המידע, לא הציעה כלום. אני גם חושב שמן הראוי שנדע מי הם הגורמים בקואליציה שסירבו לאשר את הקיצוץ ומה היו הנימוקים שלהם".

 

מה יודעים בכלל השרים החדשים על התקציב?

התירוץ הרשמי להסתרת תקציב המדינה הבא הוא, שתהליך הרכבת הממשלה עדיין בעיצומו, ולכן אין טעם לדבר על התכניות כאשר לא ידוע מי הם השרים שיצטרכו לאשרן. טענה זו נשמעת תמוהה כאשר שומעים את האופן שבו מתאר מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, את עומק הדיון שמתנהל בין השרים לאוצר סביב התקציב המוגש.

 

"מצב השקיפות בין משרד האוצר לממשלה גרוע. השרים מקבלים שבוע לפני הדיון חוברת עם 200 עמודים של מלל וארבע טבלאות בסוף. אומר לך שגם אני, ככלכלן, לא יכול להבין מהטבלאות הללו כלום. משווים שם בין התקציב החדש לתקציב הקודם, אבל התקציב הקודם מוצג ללא השינויים שהוא עבר במהלך השנה, אז אין מסגרת התייחסות אמיתית".

 

בניגוד לממשלה, חברי הכנסת כולם דווקא מקבלים שירות טוב יחסית מצד אגף התקציבים, אלא שאז כבר פועלת המשמעת הסיעתית וממילא מה שאושר בממשלה יעבור בכנסת. "בעוד שהשרים מקבלים את התכנית שבוע לפני הדיון, חברי הכנסת מקבלים את ספר התקציב המלא והמפורט חודשיים לפני ההצבעה. מצבה של הכנסת טוב יותר, אבל בשיטת השלטון הישראלית הכנסת היא הרשות המפקחת ולא המבצעת".

 

הכוח של האוצר נובע מכוחו של ראש הממשלה

בימים האחרונים נודע כי יחסי הכוחות בקביעת תקציב המדינה הולכים ומשתנים לטובת משרד ראש הממשלה. בשלושת החודשים האחרונים פועל צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, לתכנון המדיניות התקציבית לשנים 2013 ו-2014.

 

בצוות חברים גם ראש אגף התקציבים, גל הרשקוביץ, ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל, גם הוא איש משרד ראש הממשלה. בנוסף, משרד האוצר מגיע לדיוני התקציב ללא האיש החזק ביותר שלו בתחום קביעת תקציב המדינה, אייל אפשטיין. אפשטיין ראש צוות המאקרו של אגף התקציבים, הממונה על הכנת התקציב, הודח מתפקידו בשל חילוקי דעות עם ראש אגף התקציבים, וכך נותרה הזירה לאנשיו של נתניהו.

 

"זה שיש למשרד ראש הממשלה מעורבות גדולה בקביעת תקציב המדינה זה דבר חיובי, במיוחד מאז שהוקמה המועצה הלאומית לכלכלה, שנותנת לראש הממשלה חוות דעת כלכלית בלתי תלויה בנוגע להמלצות האוצר" אומר בן בסט. "צריך לזכור שהכוח של האוצר נובע מהקואליציה בין שר האוצר לראש הממשלה. בלי תמיכת ראש הממשלה, תקציב לא יעבור.

 

"לכן, חשוב שראש המועצה הלאומית לכלכלה יהיה מעורב. מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנגד, לא צריך להיות מעורב, ומספיק לעדכנו. ברור שהאוצר לא אוהב את המצב הזה, אבל זה לטובת המשק. צריך, עם זאת, להבדיל בין קביעת גודלו של התקציב וחלוקתו בין המשרדים לקביעת הרכב התקציב של כל משרד ומשרד. כאן, צריך לשתף יותר את המשרדים, מה שלא קורה כיום. התהליך בישראל עדיין מאוד ריכוזי".

 

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר פועל בהתאם להליכים אליהם הוא מחויב ולהגברת השקיפות כל הזמן. ניתן למצוא את פירוט תקציב המדינה באתר משרד האוצר".

 

בנוסף, גורמים באוצר ציינו בתגובה לדבריו של בן-בסט, כי מדיניות האוצר לא הייתה שונה גם בתקופה שבה הוא עצמו היה מנכ"ל המשרד, ולכן תמוהה בעיניהם החלטתו למתוח ביקורת.


פורסם לראשונה 01/02/2013 12:43

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים