הניתוח שהחזיר ליעל דיין את היכולת ללכת
ח"כ לשעבר יעל דיין סבלה מבעיה נפוצה: היצרות של תעלת עמוד השדרה המותנית, שגרמה לה כאב עז והגבילה את תנועתה. ניתוח שעברה בשיטה זעיר־פולשנית הרחיב את ההצרה ופתר את הבעיה. עכשיו היא אומרת למוסף "זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות": "הכאב נעלם - אני יכולה שוב לחיות את חיי"
לפני כארבעה חודשים מעדה יעל דיין (74) ח"כית לשעבר, סופרת וחברת מועצת עיריית תל־אביב - בביתה. כתוצאה מכך נשברו האגן ועמוד השדרה שלה בחמישה קומות, וזאת נוסף על מחלת ריאות חסימתית שממנה היא סובלת כבר 13 שנים, וכן היצרות ניוונית בתעלת עמוד השדרה המותנית - שהתפתחה עוד קודם בגופה.
- עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet
"אושפזתי סובלת מכאבי תופת. הרמתי את המחלקה בצרחות שלי. זה היה סיוט, דבר בלתי נסבל," היא מתארת. "כל תזוזה וניע הכי קטנים הקפיצו אותי. גם במצב של שכיבה, כשניסיתי להסתובב או לשנות תנוחה, לא מצאתי לעצמי מקום. הייתי מיוסרת, משותקת מכאב ואבודה. לא פעם, כשצעקתי מכאבים, נזפו בי: גברת דיין, את מפונקת".
עוד כתבות
- תרגילים להקלת כאב גב תחתון שאפשר לעשות בבית
דיין טופלה בשורה של משככי כאבים, אך ללא הועיל. "הגעתי כבר לשימוש במורפיום שסימם אותי לפרק זמן קצוב, אך כשהשפעתו המבורכת פגה - חזרו הכאבים הבלתי נסבלים במלוא חריפותם. שכבתי ימים ארוכים במיטה בחוסר אונים, ורק חיכיתי לאזעקת ההרגעה שכבר תגיע."
במקביל לטיפול התרופתי עברה דיין גם תרגול פיזיותרפי, שלא ממש הועיל למצבה. "ניסיתי לדדות, צעד פה, צעד שם, עם או בלי הליכון - וקרסתי. הלכתי שני צעדים וישר חזרה למיטה. מדובר בסיוט מוחלט," היא מתארת.
לפני ששוחררה, התכנסה ועדת רופאים מתחומי הכאב, השיקום, כירורגיית הגב והריאומטולוגיה, בניסיון למצוא מזור לכאביה הקשים. הם המליצו על הזרקת אפידורל לגב, על טיפול בגלי רדיו, טיפול בהידרותרפיה ועוד.
"ניסיתי את הכל, אך ללא הצלחה. השתחררתי הביתה על כיסא גלגלים, כשרק מדי פעם אני יכולה לקום ממנו ולצעוד בכאבים. ברגעי החסד המעטים שהיו לי, כשהכאב נרגע מעט, ניסיתי להיאחז בשפיות של החיים והל־ כתי להצגות. אישה בכיסא גלגלים, עם צינור חמצן באף, מלווה במטפלת צמודה," מתארת דיין בגילוי לב. "לא האמנתי שהמראה המביך הזה הוא אני."
די עם הניסיונות
עם הזמן החלו ניסיונות השיקום הממושכים שעברה דיין להניב פירות. "בהדרגה חלה הטבה בכאב שנגרם מהשברים, אבל נשאר כאב קבוע ברגל כתוצאה מההיצרות המותנית. הכאב הזה המשיך להטריד בזמן הליכה, אבל גם במנוחה. בנקודה הזו הבנתי שאני צריכה לעצור. די עם הניסיונות, אמרתי לעצ־ מי, ונערכתי לניתוח שהציע לי ד"ר צבי לידר מאיכילוב."
"תעלת עמוד השדרה המותנית היא צומת שבו עוברים העצבים מעמוד השדרה לפלג הגוף התחתון," מסביר ד"ר צבי לידר, מנהל היחידה לניתוחי עמוד שדרה במרכז הרפואי תל־אביב. "ההיצרות בתעלה מתרחשת בקרב כ־90% מהאוכלוסייה מגיל 40 ומעלה, ואצל 10% מהם מתפתחים תסמינים הפוגעים באיכות חייהם." ההיצרות עלולה לגרום לקשיי הליכה, לחוסר יכולת ללכת למרחקים, ולכאבים מותניים המקרינים לרגליים ומלווים לעיתים בחוסר תחושה, בחולשת גפיים, ובמ־ קרים קיצוניים אף בחוסר שליטה על הסוג־ רים. "ההידרדרות של המחלה איטית ונמשכת שנים," אומר ד"ר לידר.
הניתוח שעברה דיין נועד לפתוח את ההיצרות בתעלה המותנית. "הניתוח נעשה כיום בשתי גישות," מסביר ד"ר לידר. "במרבית המקרים וברוב בתי החולים בארץ ובעולם נוקטים את הגישה הפתוחה, כלומר באמצעות חתך רוחב.
במעט מרכזים רפואיים בארה"ב וכן במרכז הרפואי איכילוב בתל־אביב נוקטים את הגישה הסגורה, הזעיר־פולשנית, שבמהלכה מוחדרים כלי הניתוח דרך נקבים זעירים. יעילותן של שתי הגישות הניתוחיות האלה זהה, אך עליונותו של הניתוח הזעיר־ פולשני, שהוכחה לאחרונה במחקרים, היא בעיקר במניעת הצורך בקיבוע עמוד השדרה, שאינו יציב בחלק הזה."
עדיף על ניתוח קיבוע
"הניתוח אורך בין חצי שעה לשעה, והחולה נמצא בהרדמה כללית," מסביר ד"ר לידר. "המנתח מבצע חתך של סנטימטר בלבד, דבר המאפשר לשמור על תקינותם של המבנים החשובים של עמוד השדרה.
בדרך זו ניתן לפ־ תוח את ההיצרות ולאפשר את תפקודם התקין של העצבים, תוך שכיחות נמוכה יותר לזיהום ולדימום. בגישה הניתוחית הפתוחה, לעומת זאת, מתבצע חתך בקו הרוחב, הוא קו האמצע. הרופא חושף את האזור המוצר ומשחרר את החסימה, אבל חשיפה נרחבת זו גורמת לפ־ גיעה בשרירים התומכים של עמוד השדרה וברצועות החיבור שבין החוליות."
ד"ר גלעד רגב מהיחידה לניתוחי עמוד שדרה באיכילוב עקב אחרי מצבם של מאות החולים שנותחו בגישה זו בארה"ב. "מכמה מחקרים שנערכו בו־זמנית בארה"ב הוכח שניתוח פתיחה של חסימת התעלה המותנית בגישה הזעיר־פולשנית מחליף בהצלחה את ניתוח הקיבוע, ולמעשה אף מייתר אותו," הוא אומר. ממצאי המחקר הישראלי יעובדו ויפור־ סמו בכתב עת מקצועי.
הכאב נעלם לגמרי
את הניתוח עברה דיין לפני פחות מחו־ דש ביחידה לניתוחי עמוד שדרה באיכילוב. "למחרת הניתוח השתחררתי הביתה, והשיפור התרחש בהדרגה. כיום הכאב נעלם לגמרי," היא מספרת. "אני כבר יכולה לדרוך על הרגל, לעלות במדרגות ולהתהלך כרגיל. מבובת סמרטוטים שמושיבים אותה, מוליכים אותה ונזקקת לעזרה בכל תנועה ושינוי תנוחה - אני שוב יכולה לחיות פשוט חיי שגרה איכותיים, בלי כאבים."
לפני כ־13 שנים אובחנה בדיין מחלת ריאות חסימתית COPD שנגרמה מעישון רב במשך שנים והחמירה עם הזמן. טיפולים שעברה לא הצליחו לבלום את ההידרדרות, וכעת היא מתניידת עם בלון חמצן נישא.
"אבל כל זה לא עצר את העשייה שלי, רק האט אותה. אני ממשיכה לנסוע לחו"ל, לצרוך תרבות, לנהל ישיבות ולחיות במידה המקסימלית שמאפ שרת המחלה," היא מתארת. "הניתוח המותני החזיר אותי לפעילות. חזרתי לעצמאות היח־ סית שלי. ולמי שרואה אותי עם מקל הליכה ומתפלא - המקל לא קשור למעידה אלא לסי־ פור בריאותי אחר".
לפנייה לכתב/ת 
