סגור
שים לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חווית הגלישה הטובה ביותר | קרא עוד

    פענחו בעצמכם: המדריך המעודכן לבדיקות דם

    מהי ספירת דם? כיצד בודקים את תפקודי הכבד? ואיך יודעים שחסר ברזל? עוד לפני שתוצאות בדיקות הדם מגיעות - ד"ר איתי גל מגיש את מדריך בדיקות הדם המעודכן, שיעזור לכם לפענח את התשובות. להדפיס ולשמור

    ד"ר איתי גל
    ןעוט...
    צילום: shutterstock

    מי מאיתנו לא נבהל מהכוכביות שיוצאות מהשורה בתוצאת בדיקת הדם? מדי יום מבוצעות בישראל אלפי בדיקות דם, שלעתים משאירות אותנו פעורי פה ולחוצים מהתשובה, מהספרה האדומה או מעומס המידע. כדי שתוכלו להבין מה בדיוק קורה עוד לפני שאתם מגיעים לרופא הכנו עבורכם את המדריך המעודכן לבדיקות הדם השכיחות: ספירת דם, כימיה וקרישת דם.

     

    שימו לב: הערכים המצויינים במדריך זה עשויים להשתנות מעט בין מעבדה למעבדה. לכן המידע המופיע כאן נועד לצורך ידע כללי בלבד, ובכל מקרה עליכם לברר עם הרופא המטפל האם התוצאות המספריות המופיעות בבדיקה הן תקינות או לא.

     

     

    שמות נוספים: CBC, Complete Blood Count, ס"ד, ספירה

     

    למה צריך? אחת משתי הבדיקות העיקריות המבוצעות במרפאות, בחדרי המיון ובעת אשפוזים במחלקות. הבדיקה מודדת את כמות תאי הדם השונים (ראו פירוט בהמשך) ומעניקה מידע על זיהומים ודלקות, מצבים של חסר דם (אנמיה) ועל הפרעות המטולוגיות שונות. 

     

    הכנה נדרשת: אין כל צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, ואין צורך בצום (אם לא מתבצעת גם בדיקת "כימיה").

     

    מתי התוצאות? בבית חולים התוצאות מתקבלות לרוב בתוך כשעה. דרך קופת החולים התוצאות מתקבלות בתוך כ-10 שעות.

     

    WBC

    שמות נוספים: לויקוציטים, white Blood Cells

     

    מה זה? הכדוריות הלבנות הן אחד המרכיבים העיקריים במלחמה בחיידקים, בנגיפים ובפולשים אחרים. כמו כן הן נלחמות בתאים סרטניים. קיימים מספר תת-סוגים של כדוריות דם לבנות. כאשר יש בדם עלייה חריגה של כדוריות דם לבנות, מצביע הדבר לרוב על קיומו של זיהום. ניתן ללמוד על אופי הזיהום מסוג כדוריות הדם הלבנות שבמספריהן נרשם הגידול. הערך WBC הוא הראשון שמופיע בתוצאת ספירת הדם, והוא נותן מידע על הכמות הכללית של תאי דם לבנים. בהמשכו יופיע הפירוט של סוגי תאי הדם השונים וכמותם.

     

    ערכים תקינים: במבוגרים: 4500-11000 (מופיע גם כ- 4.5-11 או: 4.5K-11K); בילדים: 5500-15500 (מופיע גם כ- 5.5-17.5); בפעוטות: 6000-17500 (מופיע גם כ: 6-17.5).

     

    ערכים גבוהים: נקראים 'לויקוציטוזיס' ומצביעים לרוב על קיומו של זיהום, אם קיימת מחלת חום. במקרים אחרים, נדירים ביותר, עלולים ערכים גבוהים מאוד להעיד על מחלת דם או סרטן.

     

    ערכים נמוכים: נקראים 'לויקופניה' ומצביעים על מחלה ויראלית, כשל של מערכת החיסון ובמקרים נדירים ביותר על סרטן.

     

    נויטרופילים

    שמות נוספים: Neut, Neutrophil

     

    מה זה? תאי הדם הלבנים האחראים בעיקר על חיסול החיידקים.

     

    ערכים תקינים: 28%-54% (מכלל תאי הדם הלבנים).

     

    ערכים גבוהים: נקראים גם 'סטייה שמאלה' או נויטרופיליה ומעידים לרוב על זיהום חיידקי.

     

    ערכים נמוכים: נקראים גם 'נויטרופניה' ומעידים על הפרעה ביצירת הדם, על נטייה לזיהומים מחיידקים ובמקרים נדירים - על תהליך סרטני.

     

    לימפוציטים

    שמות נוספים: Lymph, Lymphocytes

     

    מה זה? תאי דם לבנים האחראים על הריגת נגיפים או חיידקים הנמצאים בגוף זמן ממושך.

     

    ערכים תקינים: 36%-52% מכלל תאי הדם הלבנים.

     

    ערכים נמוכים: נקראים גם 'לימפופניה' ומעידים על בעיה ביצירת תאי הדם. הבעיה יכולה להיות מולדת או לנבוע מתרופות או ממחלות הפוגעות במערכת החיסונית, דוגמת איידס.

     

    ערכים גבוהים: נקראים גם 'לימפוציטוזיס' ועשויים להצביע על זיהום נגיפי, על זיהום חיידקי ממושך או על סרטן הלימפומה.

     

    מונוציטים

    שמות נוספים: Monocyes, מונוציט

     

    מה זה? תאי דם לבנים האחראים על הריגת חיידקים, נגיפים ופטריות.

     

    ערכים תקינים: 2%-9% מכלל תאי הדם הלבנים.

     

    ערכים נמוכים: נקראים גם 'מונוציטופניה' ומופיעים בעת הפרעה בייצור תאי הדם או בעת תהליכים סרטניים. מחסור במונוציטים חושף את הגוף לזיהומים חיידקיים ואחרים.

     

    ערכים גבוהים: נקראים גם 'מונוציטוזיס' ומופיעים לרוב בזיהומים שמחוללים חיידקים ומיקרואורגניזמים חד-תאיים. כמו כן הם מופיעים בתהליכים סרטניים. מונוציטים לא אופייניים, הקרויים גם אטיפיים, מופיעים במחלת הנשיקה (מונונוקלאוזיס).

     

    בזופילים

    שמות נוספים: BASO, Basophil

     

    מה זה? תאי דם לבנים המשתתפים בתהליכי אלרגיה.

     

    ערכים תקינים: 0%-1% מכלל תאי הדם הלבנים.

     

    ערכים גבוהים: מעידים על נטייה לאלרגיה או על התקף אלרגי פעיל.

     

    אאוזינופילים

    שמות נוספים: ESO, Eosinophil

     

    מה זה? תאי דם לבנים הנלחמים בזיהומים מסויימים ומשתתפים גם בתהליכי אלרגיה.

     

    ערכים תקינים: 1%-3% מכלל תאי הדם הלבנים

     

    ערכים גבוהים: מעידים על אלרגיה חמורה.

      

    RBC

    שמות נוספים: Red Blood Cells, אריתרוציטים, כדוריות דם אדומות, כד"א, תאי דם אדומים

     

    מה זה? כדוריות הדם האדומות אחראיות על קשירת חמצן מהריאות, על הובלתו לרקמות הגוף, על קליטת פחמן דו-חמצני מתאי הגוף השונים ועל פליטתו בחזרה לריאות.

     

    ערכים תקינים: 4.5-6

     

    ערכים גבוהים: עלולים להצביע על הפרעה במערכת ייצור הדם. רמות גבוהות של אריתרוציטים נצפו גם אצל מעשנים ואצל חולים במחלות ריאות.

     

    ערכים נמוכים: עלולים להצביע על אנמיה או על דימומים קשים.

     

    המטוקריט

    שמות נוספים: HCT

     

    מה זה? נפח כדוריות הדם האדומות בתוך כלל נוזל הדם.

     

    ערכים תקינים: גברים: 37%-54%. נשים: 33%-47%.

     

    ערכים נמוכים: מצביעים לרוב על דימום או על אנמיה.

     

    MCV

    שמות נוספים: Mean Corpuscular Volume

     

    מה זה? הנפח הממוצע של כדורית הדם האדומה.

     

    ערכים תקינים: 78-98

     

    ערכים נמוכים: מצביעים על אנמיה הקרויה 'מיקרוציטית', שבה נפח הכדורית האדומה קטן מהרגיל, לרוב בשל מחסור בברזל.

     

    ערכים גבוהים: מצביעים על אנמיה הקרויה 'מקרוציטית', הנגרמת לרוב בשל מחסור בוויטמין B12 או בחומצה פולית.

     

    צילום: ויז'ואל/פוטוסוירוסים. הלימפוציטים תוקפים ומחסלים (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

     

    MCH

    שמות נוספים: Mean Cell Hemoglobin

     

    מה זה? כמות המהוגלובין הממוצעת בכל כדורית אדומה.

     

    ערכים תקינים: 26-34

     

    ערכים נמוכים: עשויים להצביע על אנמיה או על בעיה המטולוגית אחרת.

     

    RDW

    שמות נוספים: Red Cell distribution Width

     

    מה זה? הבדיקה מודדת עד כמה שונות כדוריות הדם האדומות זו מזו. ככל שהשונות גבוהה יותר, הרי שתהליך ייצור כדוריות הדם אינו תקין. שונות גבוהה נראית גם במהלך תיקון נורמלי של אנמיה על ידי הגוף.

     

    ערכים תקינים: 11.5%-14.5%.

     

    ערכים חריגים: מצביעים על הפרעה בייצור הדם.

     

    טסיות דם

    שמות נוספים: תרומבוציטים, PLT, thrombocytes, Plateles.

     

    מה זה? טסיות הדם אחראיות על אחד השלבים בתהליך המורכב של קרישת הדם. כאשר ישנה פציעה, נעות טסיות הדם לעבר האתר שניזוק, נשברות ומשחררות חומרים שונים. בכך הן מתחילות תהליך מסובך, הכולל שלבים רבים, שבסופו נוצר קריש הדם.

     

    ערכים תקינים: 150-450 אלף

     

    ערכים נמוכים: נגרמים בשל הרס הטסיות בכלי הדם או בגלל הפרעה בייצורן במח העצם. המצב הזה עשוי להצביע על הפרעה בקרישת הדם ועל נטייה לדימומים.

     

    ערכים גבוהים: מופיעים בתגובה לדימום או במחלות שונות של מח העצם. ברמות המתקרבות למיליון ישנה סכנה מוגברת לקרישתיות יתר.

     

    המוגלובין

    שמות נוספים: Hb, Hemoglobin

     

    מה זה: המוגלובין הוא מרכיב בתוך הכדורית האדומה, אשר אחראי על קשירתם ועל שחרורם של חמצן ושל פחמן דו-חמצני.

     

    ערכים תקינים במבוגרים: נשים: 12-16 מיליגרם לדציליטר, גברים: 12-18 מיליגרם לדציליטר, ילדים: 11.5-15.5.

     

    ערכים נמוכים: מעידים על אנמיה. זו יכולה לנבוע מהפרעה המטולוגית, ממחסור בברזל, מדימומים ומסיבות נוספות.

     

    פריטין

    שמות נוספים: Ferritin

     

    מה זה: תרכובת של ברזל ושל חלבון, שתפקידה להיות מאגר הברזל בגוף. בדרך כלל בודקים את כמות הפריטין בדם כאשר יש חשד לחסר דם (אנמיה) בגלל מחסור בברזל. במקרה של ערך נמוך הטיפול הוא לרוב פשוט: בליעת גלולת ברזל מדי יום.

     

    ערכים תקינים: גברים: 12-300 ננוגרם למיליליטר; נשים: 12-150 ננוגרם למיליליטר.

     

    טרנספרין

    שמות נוספים: Transferrin

     

    מה זה? חלבון המעביר ברזל מהדם למח העצם ליצירת תאי דם חדשים.

     

    ערכים תקינים: 200-400 מיליגרם לדציליטר. ערכים חריגים עשויים להעיד על קיומה של בעיה המטולוגית.

     

    צילום: shutterstock  כאשר ישנה פציעה, נעות טסיות הדם לעבר האתר שניזוק (צילום: shutterstock )

     

    נקראת גם: כימיה, SMA , SMAC

     

    למה צריך? כאשר בודקים את הכימיה של הדם, בודקים למעשה את המרכיבים הכימיים בנוזל הדם (הפלזמה), שאותם מייצרים תאי הגוף. הבדיקה חשובה כדי להעריך את חילוף החומרים בגוף, לאבחן מחלות שונות ולבחון את טיב הטיפול הניתן לחולה.

     

    הכנה נדרשת: לרוב תתבקשו להגיע לבדיקה לאחר צום של כ-12 שעות, שכן מאכלים שונים משנים את הרכבו הכימי של הדם ומעוותים את התוצאות (כמו את ערכי הגלוקוז והשומנים). להלן בדיקות הכימיה השכיחות:

     

    אלבומין

    שמות נוספים: Albumin

     

    מה זה? זהו החלבון בעל הריכוז הגבוה ביותר בנוזל הדם (הפלזמה). את האלבומין מייצר הכבד. האלבומין מעביר מולקולות רבות בזרם הדם (ובהן תרופות, הורמונים ומינרלים). הוא חשוב גם לשמירת הלחץ האונקוטי - הלחץ הגורם לכך שנוזל הדם לא ידלוף מכלי הדם החוצה.

     

    ערכים תקינים: 4.0-5.3 מיליגרם לדציליטר.

     

    ערכים גבוהים: מצביעים לרוב על התייבשות (דהידרציה).

     

    ערכים נמוכים: יכולים להצביע על שורה של תקלות: מיימת (אסייטס - הצטברות נוזלים בחלל הבטן), כוויות, מחלות כליה, מחלות כבד, תזונה לקויה או ספיגה לקויה של המזון.

     

    גלוקוז

    שמות נוספים: Glucose

     

    מה זה? סוג של סוכר. רוב הפחמימות שאנו צורכים הופכות בגוף לגלוקוז. הגלוקוז נע בזרם הדם, עד שהוא מאוחסן בתאי השריר בצורת גליקוגן. הוא מספק את האנרגיה לתאי הגוף. רמות גבוהות במיוחד שלו עלולות להצביע על קיומה של מחלת הסוכרת.

     

    ערכים תקינים בצום: 75-114 מיליגרם לדציליטר.

     

    ערכים גבוהים: עשויים להצביע על בעיות הורמונליות, דלקת בלבלב, סוכרת או צריכת יתר של מזון. שימו לב: רמות של יותר מ-200 מיליגרם לדציליטר שנמצאו בכמה בדיקות אקראיות (כלומר לא בצום) מצביעות על מחלת הסוכרת ומצריכות טיפול רפואי קבוע.

     

    ערכים נמוכים: עשויים להצביע אף הם על בעיות הורמונליות, על קיומו של גידול המייצר רמות גבוהות של אינסולין, על תזונה לקויה או על הזרקת כמות גדולה מדי של אינסולין (כאשר מדובר בחולי סוכרת).

     

    נתרן

    שמות נוספים: Na, סודיום, נטריום

     

    מה זה? נתרן הוא אחד מהמינרלים החשובים ביותר בגוף לתפקוד הרקמות. חריגה בערכיו מסוכנת ביותר ועלולה לגרום לפרכוסים, לאובדן הכרה ולשיבוש הפעילות החשמלית בלב.

     

    ערכים תקינים: 135-156 מיליאקוויוולנט לליטר.

     

    ערכים נמוכים: נקראים "היפונתרמיה". במרבית המקרים ירידה בערכי הנתרן נגרמת מהתייבשות או בשל עלייה משמעותית של ערכי הסוכר בדם. כאמור, מדובר במצב מסוכן ביותר השכיח מאוד אצל ספורטאים.

     

    ערכים גבוהים: עלולים להיגרם גם כן מהתייבשות או מכוויות נרחבות. גם כאן מדובר במצב מסכן חיים העלול לגרום לפגיעה מוחית, לשיבוש פעילות הלב ולמוות.

     

    אשלגן

    שמות נוספים: פוטסיום, קליום, K.

     

    מה זה? מינרל חשוב, האחראי בין היתר על הפעילות החשמלית התקינה בלב.

     

    ערכים תקינים: 3.5-5.2 מיליאקוויוולנט לליטר.

     

    ערכים נמוכים או גבוהים: מכונים "היפוקלמיה" ועלולים להיגרם בעיקר בשל התייבשות, שלשול, נטילת תרופות מסויימות או כוויות נרחבות. מדובר בסכנת חיים.

     

    כלור

    שמות נוספים: Cl, כלוריד

     

    מה זה? אחד האלקטרוליטים החשובים לתפקוד הגוף.

     

    ערכים תקינים: 98-106 מילימול לליטר.

     

    סידן

    שמות נוספים: Ca, קלציום.

     

    מה זה? אלקטרוליט נוסף, האחראי על תפקוד ומבנה עצמות ושרירים ולחץ דם תקין.

     

    ערכים תקינים: 8.5-10.9 מיליגרם לדציליטר.

     

    צילום: shutterstockרמות גבוהות במיוחד של גלוקוז עלולות להעיד על סוכרת (צילום: shutterstock)

     

    זרחן

    שמות נוספים: פוספור, פוספט

     

    • מה זה? זרחן הוא אחד המינרלים החשובים ביותר בגוף האדם. הוא נמצא כמרכיב בקרומי תאים, בהעברת אותות בין חלבונים בתא, אחראי על שפעול אנזימים ומשתתף גם בתהליכי אנרגיה. הזרחון משמש גם חלק ממולקולות ה- DNA וה-RNA האחראים על התורשה. הזרחן הוא גם אחד המינרלים החשובים בעצמות, יחד עם הסידן. 

     

    ערכים תקינים: 1-1.4 מילימול לליטר

     

    BUN

    שמות נוספים: Blood Urea Nitrogen, Urea

     

    מה זה? בדיקה המודדת את כמויות חנקן השתנן בדם, שהינו תוצר פירוק של חלבונים. הבדיקה היא חלק מסדרת בדיקות לבחינת תפקוד הכליות, האחראיות בלעדית לפינוי החנקן מהגוף.

     

    ערכים תקינים: 7-20 מיליגרם לדציליטר.

     

    ערכים גבוהים: עשויים להעיד על כשל לבבי (המפחית את זרימת הדם לכליות וכך פוגם בתפקודן), על צריכה מוגברת של חלבונים, על מחלות כליה, על איבוד דם או על הלם.

     

    ערכים נמוכים: עשויים להעיד על מחלות כבד, על תזונה דלה בחלבונים או על שתיית יתר של נוזלים.

     

    קריטאינין

    • מה זה? תוצר פירוק של מרכיב המיוצר בגוף ונמצא בשריר הקרוי "קריאנין פוספט". בדיקת קריאטינין חשובה ביותר כיוון שהיא נותנת אמת מידה לגבי תפקוד הכליות.

     

    • ערכים תקינים: בתינוקות 0.2-0.5, בילדים ובני נוער 0.5-1, במבוגרים 0.6-1, בקשישים 0.6-1.2.

     

    • ערכים גבוהים: עלולים להצביע על בעיה כלייתית ובמקרים חמורים על אי ספיקת כליות. ערכים גבוהים ניתן למצוא גם בעת זיהומים בכליות, הגדלת ערמונית, שלשולים והקאות (הגורמים לפירוק מוגבר של שריר ולערכים גבוהים של קריאטינין), כוויות, מחלות שריר וצריכה מוגברת של בשר.

     

    • ערכים נמוכים: נראים לרוב בחולים בעלי מסת שריר ירודה מאוד ואנשים בתת תזונה שאינם צורכים די חלבון.

     

    CRP

    שמות נוספים: C-reactive Protein

     

    מה זה? זהו חלבון המופיע בדם בערכים גבוהים בזמן דלקת או בעת תהליכים ממאירים. הבדיקה אינה חלק משגרת בדיקות הביוכימיה, אך מבוצעת כאשר יש חשש למחלה זיהומית או סרטנית. חשוב להדגיש כי בדיקת CRP אינה ספציפית, כלומר היא מצביעה על כך ש"משהו קורה", אך אינה אומרת במפורש מה קורה.

     

    ערכים תקינים: 0-0.5 מיליגרם לדציליטר.

     

    ערכים גבוהים: מצביעים על דלקת או על תהליך סרטני. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות קבעו כי רמות גבוהות של חלבון זה עלולות גם להצביע על סיכון למחלות לב וכלי דם.

     

    שקיעת דם

    שמות נוספים: שקיעה, Erythrocytes Sedimentation Rate, ESR, שקיעת דם, שקיעה.

     

    מה זה? בבדיקה זו, שנעשית בנפרד מספירת הדם ומבדיקת הכימיה, בוחנים את קצב שקיעתם של תאי הדם במבחנה צרה במשך שעה. ככל ששוקעים תאי דם רבים יותר, כך גדל החשש לקיומו של תהליך דלקתי. במקרים נדירים מצביעה השקיעה המרובה על תהליך סרטני. חשוב להדגיש שהבדיקה אינה רגישה, וגם כאשר הערכים גבוהים, הנבדק עשוי להיות במקרים רבים בריא לחלוטין. לכן מעדיפים רופאים רבים לערוך את בדיקת השקיעה יחד עם בדיקת CRP, שכן שילוב התוצאות נותן תמונה מדויקת יותר של החשד לדלקת או לתהליך סרטני.

     

    ערכים תקינים: עד 20 מילימטרים בשעה.

     

    ערכים גבוהים: מעל 50 מילימטרים בשעה (שקיעה מואצת או מוחשת). ערכים כאלה מצביעים על אפשרות לקיומו של תהליך זיהומי או דלקתי, ובמקרים נדירים יותר - על קיומו של תהליך סרטני.

     

     

    למה צריך? השומנים הם מרכיב חיוני בגוף האדם. הם נאגרים בתאי אדיפוס (תאי שומן) ומשמשים ליצירת האנרגיה הדרושה לקיום תהליכי החיים. אך רמות גבוהות מדי של שומנים גורמות להצטברותם בזרם הדם ואחראיות למחלות לב וכלי דם קטלניות. ניטורן של רמות השומנים בדם חשוב לא רק אצל מבוגרים, אלא גם אצל ילדים. רמות גבוהות עשויות להצביע על מחלות כרוניות, שאת סיבוכיהן ניתן למנוע באמצעות טיפול מבעוד מועד.

     

    הכנה נדרשת: הבדיקות דורשות לרוב צום של שמונה עד 12 שעות טרם הבדיקה, שכן מזונות שונים שנצרכים סמוך לבדיקה עלולים לגרום לתוצאה גבוהה מדי, שאינה תואמת את המצב הרגיל בדם.

     

    טריגליצרידים

    שמות נוספים: גליצרידים, triglycerides

     

    מה זה? סוג שומן שרמתו בדם משקפת את חילוף החומרים של השומנים בגוף. רוב שומן הגוף מכיל טריגליצרידים.

     

    ערכים תקינים: 10-190 מיליגרם לדציליטר.

     

    ערכים גבוהים: עלולים להעיד על שחמת הכבד (צירוזיס), על תת-פעילות של בלוטת התריס, על תזונה עשירה בשומנים, על מחלת כליה או על דלקת הלבלב.

     

    ערכים נמוכים: עלולים להעיד על תזונה לקויה, על תזונה דלה בשומן, על ספיגה לקויה של המזון ועל פעילות יתר של בלוטת התריס.

     

    כולסטרול כללי

    שמות נוספים: Cholesterol Total

     

    מה זה? הכולסטרול הוא חומר דמוי שומן המיוצר בכבד והמצוי בכל תאי הגוף ובזרם הדם. הגוף משתמש בכולסטרול כדי לייצר הורמונים רבים, חומצות מרה וגם ויטמין D. כל איברי הגוף משתמשים בכולסטרול לצורך קיומם היומיומי.

     

    ערכים תקינים: פחות מ-200 מיליגרם לדציליטר.

     

    ערכים גבוהים: מצביעים על סיכון לפתח מחלת לב טרשתית, על תת-תפקוד של בלוטת התריס (היפותירואידיזם), על מחלת כליות, על סוכרת או על צמקת כיס המרה (צירוזיס). רמות של 240 מיליגרם לדציליטר מכפילות את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם. הריון עלול להעלות את רמות הכולסטרול.

     

    ערכים נמוכים: נגרמים בשל תפקוד יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם), מחלות כבד, ספיגה לקויה של מזון, תזונה לקויה, זיהום בדם או חוסר בוויטמין B12. כאן המקום להדגיש שאין משמעות רפואית רבה לסך הכולסטרול. מערך בדיקות מלא של פרופיל השומנים מעניק אינפורמציה רבה יותר. בהחלט ייתכן מצב שבו תיראה רמה גבוהה של סך הכולסטרול, בעוד שפרופיל השומנים יהיה תקין, והנבדק בריא.

     

    צילום: shutterstockכולסטרול גבוה = סיכון למחלת לב טרשתית (צילום: shutterstock)

     

    HDL

    שמות נוספים: High Density Lipoprotein, ליפופרוטאין בעל צפיפות גבוהה.

     

    מה זה? HDL הקרוי גם 'הכולסטרול הטוב', הינו מולקולה דמוית חלבון, אשר נושאת את הכולסטרול מתאי הגוף אל הכבד, שם מפורק הכולסטרול. בכך מסייע ה-HDL לגוף להיפטר מעודפי שומנים.

     

    ערכים תקינים: גברים: 29-62 מיליגרם לדציליטר, נשים: 34-82 מיליגרם לדציליטר.

     

    רמות גבוהות: לרוב אינן מזיקות. הרמות אצל נשים לפני גיל הבלות גבוהות מעט מהרגיל, כנראה בשל האסטרוגן המגרה את הכבד לייצר ולהפריש יותר HDL. גם פעילות גופנית מעלה את רמות הכולסטרול ה"טוב".

     

    רמות נמוכות: עשויות להצביע על סיכון למחלות לב, על היפרליפידמיה (יתר שומנים בדם) או על סוכרת מבוגרים.

     

    LDL

    שמות נוספים: Low Density Lipoprotein, ליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה.

     

    מה זה? LDL, הקרוי גם 'הכולסטרול הרע', הוא מולקולה דמוית חלבון, אשר נושאת את הכולסטרול לרקמות שונות בגוף. רמתו מחושבת למעשה מתוך ערך הכולסטרול הכללי בדם.

     

    ערכים תקינים: 60-160 מיליגרם לדציליטר.

     

    רמות גבוהות: עשויות להצביע על סיכון מוגבר למחלות לב טרשתיות.

     

    רמות נמוכות: עשויות להצביע על ספיגת מזון לקויה או על תזונה לקויה.

     

    למה צריך? הכבד הוא המעבדה הכימית של הגוף. האיבר הייחודי מסנן ללא הרף רעלים מגוף האדם, מפרק אותם לצורות נוחות לגוף ומייצר מרכיבים רבים הנחוצים לפעולות חיוניות בגוף. מי שלקו בדלקות כבד, בצמקת הכבד (צירוזיס), בגידולים, בצהבת וכן מי שנחבלו, חולים כרוניים, חולים לפני ניתוח ומי שסובלים מחום ממושך ולא מוסבר - נשלחים לבדיקת תפקודי כבד. הבדיקות האלה הן גם חלק מהבדיקות השגרתיות במקומות העבודה או אצל רופא המשפחה.

     

    פוספטאזה בסיסית

    שמות נוספים: ALP, אלקליין פוספטאז, אלק-פוס.

     

    מה זה? אלקליין פוספטאז הוא אחד האנזימים המיוצרים בכבד והוא משתחרר לזרם הדם. הבדיקה, הדורשת צום של שש שעות, מודדת את רמות האנזים. חלק מהתרופות מעוותות את תוצאות הבדיקה, ולכן יש לדווח לרופא על נטילתן.

     

    ערכים תקינים: 44-147 יחידות בינלאומיות לליטר.

     

    ערכים נמוכים: עשויים להצביע על תת-תזונה או על מחסור בחלבונים.

     

    ערכים גבוהים: עלולים להתרחש אצל חולים הסובלים ממחלות כבד, מאלכוהוליזם, מחסר דם (אנמיה), מחסימת דרכי המרה, ממחלות עצם, מפעילות יתר של בלוטת יותרת התריס (היפרפראתירואידיזם).

     

    ALT

    שמות נוספים: אלאנין טראנסאמינאז, SGPT

     

    מה זה? אנזים הכבד ALT מעורב בחילוף החומרים של חומצת האמינו אלאנין, המרכיבה חלבונים בגוף. מאחר שריכוזו של האנזים גבוה בכבד, הרי שכל נזק לכבד יתבטא בשינוי רמת האנזים בדם. הבדיקה משמשת גם להערכת יעילות הטיפול במחלות כבד ולהתאמת התרופות המתאימות. האנזים ALT משמש לעיתים גם להבחנה בין סוגים שונים של צהבת הנגרמים כתוצאה ממחלות כבד.

     

    ערכים תקינים: עד 35 יחידות בינלאומיות לליטר.

     

    ערכים גבוהים: עלולים להצביע על מחלת כבד.

     

    AST

    שמות נוספים: אספרטאט אמינוטרנספראז, SGOT.

     

    מה זה? הבדיקה נועדה להעריך את כמות אנזים הכבד AST בנוזל הדם. האנזים מצוי בעיקר בשריר הלב, בשרירי השלד, בתאי הכבד ובמידה פחותה יותר גם ברקמות אחרות בגוף.

     

    ערכים תקינים: עד 35 יחידות בינלאומיות לליטר.

     

    ערכים גבוהים: עלולים להופיע אצל חולים הסובלים מאחת או יותר מהבעיות הבעות: מחלת כבד, אנמיה המוליטית (מצב שבו קיים הרס של כדוריות הדם), זיהום, התקף לב, כוויות חמורות, נזק לשריר. ערכים גבוהים של האנזים עלולים להופיע בזמן ההריון או לאחר פעילות גופנית, אך במקרים אלה אין הם מצביעים בהכרח על בעיה.

     

    GGT

    שמות נוספים: גאמא גלוטאמיל טרנספפטידאז, גאמא GT.

     

    מה זה? האנזים GGT מצוי בכמויות גבוהות בכבד, בדרכי המרה המצויות מאחורי הכבד ובכליות. בניגוד לאנזים אלקליין פוס - פטאז) ALP, העולה גם בעת מחלות עצם, האנזים ייחודי יותר לכבד.

     

    ערכים תקינים: עד 51 יחידות בינלאומיות לליטר.

     

    ערכים גבוהים: עלולים להופיע אצל חולים הסובלים ממחלת כבד, מכשל לבבי ומחסימה בדרכי המרה.

     

    צילום: shutterstockהאנזים GGT מצוי בכמויות גבוהות בכבד (צילום: shutterstock)

     

    בילירובין

    שמות נוספים: BIL TOTAL, בילירובין כללי, בילי

     

    מה זה? בילירובין הוא תוצר פירוק של המוגלובין - המולקולה הקושרת חמצן בתוך הכדוריות האדומות. בדיקת בילירובין מבוצעת לרוב לאיתור מחלת כבד, מחלה בדרכי המרה או מחלת דם. יש לצום לפחות ארבע שעות לפני הבדיקה.

     

    ערכים תקינים: בילירובין ישיר (שעבר דרך הכבד): 0-0.3 מיליגרם לדציליטר. בילירובין כללי (בילירובין ישיר + בילירובין בלתי ישיר שלא עבר דרך הכבד): 0.3-1.9 מיליגרם לדציליטר.

     

    ערכים גבוהים של בילירובין בלתי ישיר: עלולים להצביע על מחלת דם - אנמיה המוליטית, תגובה לעירוי דם, אנמיה חרמשית, דימום נרחב ועוד.

     

    ערכים גבוהים של בילירובין ישיר: עלולים להצביע על מחלה חסימתית של דרכי המרה או על מחלת כבד.

     

    ערכים נמוכים של בילירובין: מתרחשים לרוב בגלל טעות מדידה - חשיפת בדיקת הדם לאור חזק, השובר את מולקולת הבילירובין. כמו כן הם יכולים להיגרם בגלל ריכוז גבוה של שומנים בדם.

     

     

    למה צריך? בין יתר תוצרי הכבד ישנם גם חלבונים שונים המשתתפים בתהליך המורכב של קרישת הדם. אך במחלת כבד חמורה נפגעת יכולתו של הכבד לייצר את החלבונים האלה, ומרכיבי הקרישה אינם נוצרים כהלכה. כתוצאה מכך נפגעת יכולתו של הדם להיקרש לאחר פציעה או לאחר דימומים פנימיים. גם כיב קיבה (אולקוס), דליות בוושט ופציעה חיצונית עלולים להביא לדימומים קשים וקטלניים. בדיקת תפקודי הקרישה כוללת שלושה מרכיבים: PTT ,PT ,INR. קיימות בדיקות נוספות המודדות מרכיבים אחרים במערכת הקרישה הסבוכה, אך הן מתבצעות רק במקרים חריגים, שבהם יש לזהות הפרעה ספציפית בתפקודי הקרישה.

     

    הכנה נדרשת: בעלי היסטוריה של בעיות קרישה או מי שנוטלים תרופות צריכים לעדכן את הרופא המטפל, וגם את האחות הנוטלת את הבדיקה כדי שתציין זאת בטופס משלוח הבדיקה.

     

    זמן פרותרומבין

    שמות נוספים: PT, Prpthrombin Time

     

    מה זה? זמן פרותרומבין מאפשר להעריך את יכולת הקרישה של הדם. בשל השוני בין התרכיבים השונים שבהם משתמשות המעבדות לבדיקה מקובל היום שלא להשתמש בביטוי PT, אלא רק בחישוב ה-INR (ראו להלן).

     

    ערכים תקינים: 11-13.5 שניות לאנשים בריאים.

     

    ערכים גבוהים: עלולים להצביע על מחלת כבד, על מחסור בוויטמין K הנחוץ לקרישת הדם, על שימוש בתרופה קומאודין לדילול הדם או על מחסור בפקטורי קרישה.

     

    זמן תרומבופלסטין חלקי

    שמות נוספים: PTT, Activated Partial Thromboplastin Time, APTT

     

    מה זה? מדובר בחלק נוסף של מערך קרישת הדם.

     

    ערכים תקינים: 25-35 שניות.

     

    ערכים גבוהים: PTT מוארך עלול להעיד על צמקת הכבד (צירוזיס), על DIC (מחלת קרישה קטלנית), על דימום רב או על מחסור בגורמי קרישה.

     

    INR

    שמות נוספים: International Ratio Normalized

     

    מה זה? INR הוא מדד המעניק קנה מידה אחיד לכל בדיקות ה-PT הנעשות במעבדות שונות ובחומרים שונים. מכיוון שהחומרים במעבדה המשמשים לביצוע הבדיקה הם ממקור ביולוגי, ללא היחס הזה לא ניתן להשוות בין בדיקות שונות ממעבדות שונות או אפילו בין בדיקות מאותה מעבדה. לכן משתמשים במדד זה, שמאפשר לרופא לנטר את יעילות התרופות מונעות הקרישה (דוגמת קומאדין) ולהתאים את מינוני התרופה.

     

    ערכים תקינים: לאדם בריא: 0.9-1.4. לחולים הסובלים מפרפור פרוזדורי לב אמורים ערכי ה-INR להיות 2-3. לחולים בעלי מסתם לב מלאכותי אמורים ערכי ה-INR להימצא בתחום של 2.5-3.5.

     

    ערכים גבוהים: INR מעל 3.5 מעיד על סכנת דימומים.

     

    ערכים נמוכים: INR מתחת ל-1 אצל אנשים בריאים ומתחת ל-2 אצל אנשים הסובלים מפרפור פרוזדורים או בעלי מסתם מלאכותי מעלה את הסיכון להיווצרות קרישי דם קטניים.

     

    הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים וכתב הבריאות של ynet