"בגללו אני פה": הפסיקה ההיסטורית של הרב יוסף הביאה ארצה את עולי אתיופיה

    קביעת הרב עובדיה יוסף עמדה לפני כ-40 שנה מול עמדת הרשויות ואיפשרה בסופו של דבר את עליית יהודי אתיופיה. "הוא היה לבד ועשה את מה שהאמין בו", סיפר אחד מרבני העדה. מלכת היופי טיטי איינאו: "אפשר לומר שבגללו אני פה"

    אילנה קוריאל
    ןעוט...
    צילום: קובי גדעון, פלאש 90

    "... לכן באתי למסקנה שהפלשים הם צאצאי שבטי ישראל שהדרימו לכוש... והחלטתי כי הם יהודים שחייבים להצילם מטמיעה ומהתבוללות, ולהחיש עלייתם ארצה, ולחנכם ברוח תורתנו הקדושה, ולשתפם בבניין ארצנו הקדושה. ושבו בנים לגבולם" (הרב עובדיה יוסף, 1973).

     

    "בזכותו הגעתי לארץ ישראל. הוא המגן האנושי, הרבני, ובזכותו אני כאן". שני משפטים של צעיר ישראלי ממוצא אתיופי מסכמים יותר מכל את השלכות אחת הפסיקות המשמעותיות ביותר של הרב עובדיה יוסף, שהביאה לעליית יהודי אתיופיה ארצה. עם מותו, קשרו רבים בין משנתו ההלכתית ובין מודעותו החברתית והדגישו שורה תחתונה אחת - "הם היהודים של הרב". 

    צילום: עידו בקר

     

    עוד בערוץ החדשות של ynet:

    טורקיה בונה גדר: "הגבול עם סוריה לא קיים"

    ש"ס לאן: הרב עובדיה ימשיך לאחד התנועה?

    צילום:  ישראל ברדוגוהמסמך - באדיבות ארכיון המדינה (צילום: ישראל ברדוגו)
     

    "בתודעה שלו הוא תופס את עצמו כיהודי של הרב עובדיה יוסף ולא מכוח זה שאבות אבותיו היו יהודים ועמדו במעמד הר סיני", הסביר הרב שרון שלום, ששוחח עם אותו צעיר. שלום, דוקטורנט במחלקה לפילוסופיה יהודית ובמכון הגבוה לתורה ב"בר-אילן" שעלה מאתיופיה ב-1982, הוסיף כי "כיום נדמה כי גם בתודעה של הציבור הישראלי הם יהודים של הרב. מי שבעצם 'הכשיר' את יהודי אתיופיה להיות יהודים זה הוא למרות שהקהילה האתיופית היהודית קיימת אלפי שנים. גדלתי על הפסיקה הזו".

     

    הרב הראשי של יהודי אתיופיה יוסף אדנה, שהיה גם תלמידו של הרב יוסף, עלה ארצה ב-1972 והיה עד לתהליך שעבר הרב לפני פסיקתו. "הוא קודם כל למד טוב. הוא שמע תיירים שביקרו באתיופיה ולמד את דעת הרבנים ושאל אותנו, בני העדה. לילה אחד התקשר אליי לאחר חצות ורצה לשמוע מילה במילה מה אמרו בני הקהילה במעמד הקידושין. באותו זמן הוא כבר היה קשור לקהילה. כשארבעה בחורים נכנסו לארץ עם ויזה זמנית וקיבלו מכתב גירוש, החבאנו אותם בכפר המכביה. הרב אמר: 'תביאו לי אותם' והם עשו גיור. הוא מיד הוציא אישור וקיבלו תעודת עולה. אחר כך הוא הוציא את פסק ההלכה".

     

    לדבריו, "מה שמפליא זה שכאשר כתב את פסק ההלכה הממשלה הייתה נגד וגם הרבנים. הוא היה לבד ועשה את מה שהאמין בו, אבל כוח התורה, כוח האמונה, זה מה שניצח".  
    1920-2013 - הרב עובדיה יוסף הלך לעולמו 

    כתבתו של רועי מנדל על עידן המרן

     

    הרב יוסף הכריע ב-1973 כי הפלאשמורה, צאצאי העדה האתיופית שהייתה מחלוקת סביב יהדותם, הם יהודים לכל דבר ועניין, מה שסייע להסדרת מעמדם בעיקר לעניין חוק השבות שני עשורים לאחר מכן. הכרעתו אפשרה את עלייתם ארצה (הגם שעדיין נדרשו לעבור גיור "לחומרא", מחמת הספק - הליך גיור קל, יחסית, מהגיור הרגיל) והרב אף התיר נישואים בין יהודים לבני העדה הקראית בארץ, בכפוף לתנאים הלכתיים.

     

    המסמך כפי שהפיץ ארכיון המדינה:
    ןעוט...
     

    "המעבר מאתיופיה לישראל טלטל, הרעיד והשפיע על כל רובדי החיים של הקהילה האתיופית", הסבירה ד"ר מלכה שבתאי, אנתרופולוגית יישומית שמלווה את קליטתם יותר מ-30 שנה. "באתיופיה הייתה להם זהות יהודית מובהקת, ועד עצם היום הזה הרבנות משמרת פרוצדורות נישואים נפרדות לקהילה. מדובר באנשים שהיו רועי צאן בכפרים וחיו חיים מסורתיים והיום הם נמצאים בתפקידים ציבוריים, בכנסת, במוסדות המדינה, במסגרות תעסוקתיות מתקדמות. יש עוד הרבה אנשים שעוד לא שם. הם בדרך. זה מעבר דרמטי מחיים בחברה מסורתית לחיים בחברה מודרנית. המחיר שהקהילה משלמת על המעבר הזה הוא כבד. אבל הקהילה הגיעה, והיא כאן - חלק בלתי נפרד מישראל".

     

    לדברי אדנה, "כל דבר שהייתי צריך הייתי פונה אליו, והוא היה נענה ומרים טלפון. פעם לא קיבלו ילדים אתיופים לישיבות. הלכתי אליו. בו במקום הוא הרים טלפון למשרד הפנים - שם כיהנו אריה דרעי כשר ואלי ישי כסגנו - וביקש שישי יגיע אליו. 'אתה רואה את הרב אדנה?', אמר לו, 'תפגיש אותו עם מנהל אל המעיין ושיעזור לו בכל מה שהוא עושה'".

     

    אדנה הוסיף כי הרב יוסף הביע דאגה משילוב הקהילה האתיופית בחברה הישראלית, "אך האמין שהכול יהיה בסדר", כדבריו. "כל דבר שיש בו דחייה או סירוב לקבל אכזב אותו, אבל הוא גם היה מאוד מרוצה. כשראה חבר'ה בישיבות החרדיות והציוניות, הוא אמר: 'זה היה שווה'".

    צילום: אוהד צויגנברגמסע ההלוויה, סוכת האבלים ורחובות ירושלים לאחר מות הרב (צילום: אוהד צויגנברג)

    צילום: AFP (צילום: AFP)

    צילום: רויטרס (צילום: רויטרס)

    צילום: מוטי קמחי (צילום: מוטי קמחי)

    צילום: AFP (צילום: AFP)
     

    טיטי איינאו: שינה את החיים של אנשים 

    קייס סמאי אליאס, מנכ"ל מועצת כהני יהדות אתיופיה בישראל, שעלה ב-1987 הגדיר את הפסיקה "נכונה והגונה". הוא סיפר כי נפגש עם הרב יוסף כמה פעמים, "ועם כל הגדולה שלו הוא היה יורד לשטח ורואה את כולם בגובה העיניים. כל הקהילה העריכה אותו. כשנפגשנו הוא אמר לי: 'כואב לי שהנוער לא הולך אחר דרכי התורה', וזה בגלל בעיות הקליטה, בגלל חוסר קבלה וחוסר התייחסות לקהילה. על זה הוא כאב

    מאוד".

     

    ח"כ פנינה תמנו שאטה (יש עתיד) סיפרה כי קראה שוב את פסיקתו של הרב יוסף לאחר מותו. "הייתי לקראת התארגנות לעוד יום פוליטי ופתאום התחלתי לבכות, כנראה בשל הכרת התודה על מה שעשה. ההתייחסות הכל כך אנושית, 'אחינו', העובדה שהוא פונה לסוכנות היהודית ולעוד גורמים, היה מרגש. הוא היה גם מנהיג. הוא קרא לרשויות המדינה לפעול באומץ לב להציל את יהודי אתיופיה ולהעלות אותם לארץ. זה רק מלמד על אהבת הזולת הכל כך גדולה שלו".

     

    לדבריה, "הפסיקה הייתה פורצת דרך, תרתי משמע. תרומתו ליהודי אתיופיה היא ענקית. רק עכשיו, כשאדם הולך מאיתנו, אנו מבינים אילו פיסות היסטוריה הוא לוקח איתו. ואותן פיסות נותרות איתנו".

     

    מלכת היופי טיטי אייאנאו אומרת כי "בלי קשר לפסיקה שלו, היה הרב עובדיה יוסף אדם חשוב, שהשפיע ונתן כוח רב לרבים, לספרדים. כשראיתי את זה בחדשות זה העציב אותי. הוא מנהיג שרבים נשענים עליו. בתור עולה, ברור שזה מדהים מה שהוא עשה ושבזכות הפסיקה שלו אנחנו פה, אבל התרומה שלו הייתה הרבה מעבר לזה. הוא עשה היסטוריה בפסיקה שלו. הוא שינה את החיים של אנשים. משם זה התחיל. הוא איפשר לרבים להתחיל בחיים חדשים בארץ ולקבל הזדמנויות חדשות. אפשר לומר שבגללו אני פה". 

     

    בהכנת הכתבה השתתף רועי מנדל

     

    Read this article in English