למה הוא בוכה דווקא באמצע הלילה?
זו תופעה מוכרת להורים רבים: הוא נרדם בקלות, אבל מתעורר קצת אחרי חצות עם בכי, שיעול, גרד, חום או סתם כאב – ואתם שוב עוברים לילה לבן. אז למה זה קורה דווקא באמצע הלילה ומה אפשר לעשות כדי להציל עוד כמה שעות שינה? ד"ר איתי גל עם התשובות
זה אולי הקושי המרכזי בהורות: חוסר משווע בשעות שינה שהופך אתכם ההורים לתשושים, עצבניים, לא מרוכזים ולפעמים גם מיואשים. אחת הסיבות לכך היא שמחלות ילדות רבות בוחרות לתקוף דווקא באמצע הלילה, וחוק מרפי דואג לכך שזה יקרה בדיוק ביום שבו הילד נרדם מוקדם וקיוויתם להשלים שעות.
כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים
כן, בזמן שאתם מנסים להתחפר מתחת לפוך בכי עז נשמע מהחדר הסמוך. אתם ניגשים והילד שוב משתעל, מעלה חום, מתלונן על גרד. אתם שואלים למה דווקא באמצע הלילה? הנה כל ההסברים, וגם כמה טיפים איך להציל את שעות השינה האבודות.
עוד על שינת תינוקות וילדים בערוץ הורים :
לילה טוב? 10 טיפים לשינה רציפה אצל ילדים
"לישון! עכשיו!"; איך ללמד את הפעוט לישון בלילה
כך תגרמו לילדכם ללכת לישון - ללא בעיות
אסתמה ואלרגיות
מחלת דרכי אוויר היפראקטיביות, או בשמה העממי "אסתמה של פעוטות", היא מחלה דלקתית של דרכי הנשימה שלא נגרמת על ידי חיידקים אלא בתגובה לגירויים שונים המביאים להיצרות של דרכי הנשימה. התוצאה היא קוצר נשימה המתרחש בעיקר בשעות הלילה.
בזמן מצוקה הילד ישתעל, ישמיע צפצופים, ינשום מהר (יותר מ־40 נשימות בדקה אצל ילדים ויותר מ־60 בדקה אצל תינוקות), נחיריו יתרחבו, הצלעות יבלטו ובמקרים קשים תהיה גם הכחלה סביב הפה. תסמינים דומים יש גם למחלת הברונכיוליטיס, התוקפת פעוטות עד גיל שנתיים, בעיקר בחורף, ונגרמת על ידי נגיפים שונים.
למה דווקא בלילה? בלילה צונחות רמות ההורמון קורטיזול, שהוא הורמון בעל אפקט מגן מפני התקף אסתמטי. במקביל עולות בלילה רמות ההיסטמין, המחמיר אלרגיות ותסמיני אסתמה. נוסף על כך, חלק מגורמי האלרגיות, כמו קרדית אבק הבית, נשאפים בכמות גדולה יותר בלילה, כשחדרו של הילד סגור ולא מאוורר.
מה לעשות? אם התינוק סבל בעבר מקוצר נשימה, המשיכו באינהלציות כפי שהמליץ הרופא. אם יש נזלת המקשה על נשימת התינוק, תוכלו לטפטף לאפו מי מלח.
מתי לא לחכות? אם התינוק נקלע למצב של קוצר נשימה קשה - השיעול ממושך ומלווה בנשימות מהירות כאמור, השקע מעל עצם החזה מופיע ונעלם לסירוגין במהירות, הילד לא מסוגל לדבר, מצב הכרתו מעורפל, צבע פניו חיוור ומופיע כיחלון - פנו בדחיפות למוקד רפואי או לחדר המיון הקרוב.
סטרידור
קול כלב הים הנובח באמצע הלילה הוא תופעה שכיחה מאוד בגיל שלושה חודשים עד שלוש שנים. סטרידור, המכונה גם "קרופ" או "לרינגוטרכאיטיס", נגרם לרוב כתוצאה מזיהום ויראלי, הגורם להיצרות מיתרי הקול. ב־75% מהמקרים הגורם לבעיה הוא נגיפי פראינפלואנזה, ובמקרים אחרים אלה נגיפי RSV, אדנו ואינפלואנזה. בישראל הסטרידור נוטה להופיע בין החודשים אוקטובר לאפריל, אך הוא יכול להופיע במהלך כל השנה.
אצל רוב הילדים תהיה הצטננות כמה ימים לפני שיישמע הקול הנבחני. כשזה נעשה שכיח יותר, כל שאיפת אוויר של התינוק נשמעת בחוזקה. הסטרידור נוטה להחמיר בלילה ונמשך לרוב חמישה-שישה לילות. סטרידור שנמשך זמן ארוך יותר דורש בירור רפואי מקיף.
למה דווקא בלילה? קול הנביחה מוחמר בלילה גם משום שאוויר יבש מחמיר סטרידור, גם בשל הלחץ שנוצר על דרכי הנשימה במצב שכיבה וגם בשל שינויים בזרימת הדם לאיזור של דרכי הנשימה.
מה לעשות? ברוב המקרים ניתן לטפל בסטרידור בבית: אם הילד במצב כללי טוב, מחייך ומגיב וללא חום גבוה, קחו אותו לאוטו, פתחו את החלונות וסעו במשך כ־20 דקות. האוויר הקר עשוי לגרום לכיווץ מיתרי הקול ולהטבה. תוכלו גם לנסות אינהלציית אדים, המקטינה גם היא את ההיצרות במיתרי הקול.
מתי לא לחכות? אם הסטרידור לא חלף בתוך כשעה או אם הוא מלווה בחום גבוה, בקשיי נשימה, בהפרשת ריר ובמצב כללי ירוד של הילד - פנו בדחיפות לחדר המיון. טיפול תרופתי בסטרידור נועד להפחית את הבצקת בדרכי האוויר העליונות. טיפול כזה כולל אינהלציית אדרנלין, סטרואידים הנלקחים דרך הפה באינהלציה או בזריקה וטיפול בחמצן המועשר בלחות.
כאבי אוזניים
זוהי אחת התלונות השכיחות ביותר אצל תינוקות ופעוטות, וכמעט תמיד היא מתחילה בלילה. התעלה שמחברת בין חלל הפה לאוזן - תעלת אוסטכיוס - היא צרה וקצרה אצל תינוקות, מה שמאפשר לחיידקים מחלל הפה המזוהם לחדור לאוזן, להתרבות וליצור דלקת. בין אם הדלקת היא בתעלת האוזן החיצונית או התיכונה, הכאבים העזים גורמים לאי־שקט, לבכי ולעתים גם לחום.
למה דווקא בלילה? השכיבה מגבירה את הצטברות הנוזלים באוזן המודלקת, מה שיוצר לחץ נוסף על הרקמות המודלקות ומגביר את הכאב.
מה לעשות? אם הבחנתם שהתינוק נוגע באוזן או מגיב בבכי למשיכה קלה של תנוך האוזן, ייתכן שאלה אכן האוזניים שמפריעות לו. לרוב מדובר במחלה ויראלית שאינה מגיבה לאנטיביוטיקה. ההמלצות המקובלות היום הן לא להתחיל בטיפול אנטיביוטי ב-48 השעות הראשונות להופעת דלקת האוזניים. את הכאב ניתן לשכך באמצעות טיפות אוטידין לאוזניים, סירופ אקמולי עד כל ארבע שעות או סירופ נורופן או אדוויל ילדים עד כל שמונה שעות. אם המצוקה נמשכת יש לפנות לרופא.
חום גבוה
גם אם מד החום מראה 39 מעלות, קחו אוויר ואל תרוצו מיד לרופא. לא החום הוא שצריך להדאיג אתכם, אלא המחלה שגרמה לעלייתו. ברוב המכריע של המקרים, מחלות חום אצל תינוקות, פעוטות וילדים נגרמות על ידי וירוסים שאין להם כל טיפול. חוץ מזה, חשיפת הילד למיליארדי החיידקים והנגיפים בקופת החולים רק תגביר את הסיכון שיחלה במחלה קשה יותר.
למה דווקא בלילה? חום הגוף עולה באופן טבעי בערב, כך שחום שהיה בגבול העליון במהלך היום עלול לטפס במהלך הלילה.
מה לעשות? סביבה חמה מעלה חום, לכן ודאו שטמפרטורת חדרו של הילד אינה עולה על 22 מעלות. אל תלבישו אותו ביותר משכבה אחת של בגדים. שימו לב, טמפרטורה קרה לא גורמת לעליית חום (אלא חיידקים ונגיפים), ומנגד סביבה חמה מדי מהווה כר מצוין להתרבות חיידקים ולהחרפת המחלה.
כדי להוריד את החום, רחצו את התינוק או הילד באמבטיות פושרות ושלבו אותן בתרופות להורדת חום. מדדו את חומו של הילד פעמיים-שלוש ביום. לא צריך לעשות זאת כל רבע שעה, כי ממילא התרופה נספגת בגוף רק שעה אחרי הבליעה.
ככלל, אם הילד חיוני, ערני, מחייך, משחק, מצליח לשתות, אינו סובל מקוצר נשימה ניכר, אינו סובל מהקאות בלתי פוסקות או משלשולים ריריים-דמיים, וללא פריחה על העור שאינה נעלמת בלחיצה קלה - סביר להניח שמדובר במחלה ויראלית שתחלוף מאליה בתוך כמה ימים.
מתי לא לחכות? אם החום עולה מעל 41 מעלות, אם התינוק אפאתי, אם ריריות הפה יבשות, העיניים ללא דמעות והתינוק מקיא או משלשל, אם יש שלשול רירי או דמי, אם הופיעו נקודות אדומות שאינן נעלמות בלחיצה קלה, או אם מדובר במחלות כרוניות המערבות את מערכת החיסון.
גרד וכאב בפי הטבעת
תולעי מעיים הן אחת הבעיות השכיחות ביותר אצל ילדים בגיל הגן ותחילת בית הספר. זיהום בתולעי מעיים שכיח בכל העולם ואינו קשור בהכרח לרמת היגיינה ירודה. התולעת הנפוצה ביותר היא אוקסיאוריס, או enterobius vermicularis.
תולעת האוקסיאוריס היא לבנה ואורכה כסנטימטר. היא שוכנת לרוב בתריסריון, במעי הדק ובמעי הגס. נקבת התולעת מטילה עד 15 אלף ביצים, והן בוקעות בתוך שש שעות ונותרות בחיים במשך 20 יום. ההדבקה מתרחשת באמצעות בליעה של ביצים שהועברו דרך ציפורניים מלוכלכות, ביגוד, מצעי מיטה וגם מזון מזוהם. ההדבקה בתולעים מתרחשת בעיקר במשפחתונים, במעונות, בגני ילדים ובמקומות שבהם ילדים ישנים ומשחקים יחד. זיהום חוזר שכיח במיוחד אצל ילדים המוצצים אצבע.
ילד שנדבק בתולעת אוקסיאוריס יתלונן על גירוד עז ויפגין אי-שקט בלילה כתוצאה מהתגובה האלרגית שיוצרת התולעת. לעתים נדירות בלבד עלולה התולעת לגרום לדלקות באזורים נוספים במערכת העיכול ובהן דלקת התוספתן.
למה דווקא בלילה? נקבת התולעת, השוכנת כאמור בתריסריון ובמעי הדק והגס, נודדת בלילה לאזור פי הטבעת, שם היא מטילה את הביצים.
מה לעשות? הטיפול פשוט מאוד וכולל נטילה חד־פעמית של התרופה ורמוקס (מבנדאזול) ופעם נוספת לאחר כשבועיים. חוץ מזה יש להחליף את כל המגבות, המצעים והביגוד שהילד בא איתם במגע ולכבס אותם בהרתחה כדי למנוע זיהום מחדש. עד לביקור אצל הרופא בבוקר תוכלו לתת לילד מנת פניסטיל שתפחית את הגרד, אקמול או נורופן.
רפלוקס
תינוקות רבים סובלים מפליטות של מזון. הסיבה לכך היא שעד גיל ארבעה חודשים השסתום המפריד בין הקיבה לוושט אינו בשל דיו כדי לחסום את מעבר מיצי הקיבה החומציים כלפי מעלה, וכתוצאה מכך הם נוגעים ברירית הוושט העדינה, מה שגורם לאי־שקט, לבכי ממושך ולפליטות, במיוחד לאחר האכלה. המצב הזה אינו מסכן חיים, אך במקרים מסוימים, כתוצאה מההקאות או הפליטות, עלול להיכנס תוכן מזון לדרכי הנשימה (אספירציה).
למה דווקא בלילה? לרוב השכבה מהירה מדי של תינוק הסובל מרפלוקס גורמת לחזרת המזון במעלה הוושט, מה שמעורר את אי השקט ואת הבכי העז.
מה לעשות? במקרה של פליטות או אי־שקט לאחר ארוחות יש לשמור את התינוק במצב מאונך לפחות 30 דקות ואחר כך להשכיב באופן מוגבה בזווית של כ-30 מעלות על המזרן. אם הפליטות נמשכות יש להגיע לרופא, והוא עשוי להמליץ על הסמכת המזון עם קורנפלור ועל טיפול בתרופה נוגדת חומציות (זנטק) המפיגה משמעותית את האי־שקט לאחר הארוחות.
ביעותי וסיוטי לילה
סיוטי וביעותי לילה שכיחים מאוד בילדים, ומתרחשים לרוב בגיל הגן, בתקופה בה מתגבש הפחד, החל מגיל שלוש. חלק מהמחקרים מעריכים כי כ-50% מהילדים בגילאים אלה חווים ביעותי לילה, הכוללים חלומות מפחידים או לא נעימים המפריעים לשינת הילד וגורמים לו למצוקה ולבעיות בחיי היום יום. כאשר הביעותים מעירים את הילד מהשינה הוא לרוב מודע לסובבים אותו, מתעורר מבוהל ומפוחד וזקוק לדאגת ההורים. סיוטי הלילה מתרחשים לרוב במחצית השניה של הלילה או מוקדם בבוקר, כאשר שינת תנועות העיניים המהירות (REM) היא השלב הדומיננטי, בעוד שביעותי לילה, ההתקפים ה"'קשים" יותר, מתרחשים ב-90 הדקות הראשונות לשינה, בין שלב 3 ל-4 שלה (מתוך 4 שלבים אופייניים לשינה).
ביעותי לילה (night terrors) שונים מסיוטי לילה (Nightmares) ותוקפים ילדים בגילאי שלושה עד 12 שנים וכאמור מופיעים בתחילת השינה, בניגוד לסיוטי לילה, המופיעים לקראת סוף השינה. ביעותי הלילה גורמים לפאניקה גדולה אצל הילד. הוא מבולבל, מזיע, סובל מדפיקות לב מואצות, בוכה ונע בתזזיות. לרוב קשה מאוד להעיר את הילד משינה בזמן ביעותי לילה, וכשמצליחים הוא אינו זוכר את החלום שגרם לו להתקף המבהיל. רוב התקפי ביעותי הלילה מתרחשים למשך דקה או שתיים, אך עלולים להימשך גם 30 דקות ברציפות עד שהילד נרגע וחוזר לשינה תקינה.
למה זה קורה? עדיין לא ברור למה ילדים סובלים מהתופעה. חלק מהסברות טוענות כי מדובר בנטייה גנטית, משום שבמשפחות בהן הילדים סובלים מביעותי וסיוטי לילה, אצל כ-7% מהילדים סבלו גם בני משפחה אחרים. אחרות חורצות כי סיוטי וביעותי לילה נגרמים בשל פחדים וחרדות שבהן מצוי הילד או אירועים טראומטיים שחווה (מוות של קרוב, תאונת דרכים, גירושין, מגורים עם הורה חורג או מעבר לשכונה או גן חדשים). במקרים נדירים ביותר הפרעות השינה נגרמות בשל אפילפסיה, תרופות או גידולים מוחיים.
מה לעשות? לרוע המזל, אין הרבה טיפולים לסיוטי או ביעותי לילה. חשוב לזכור שברוב המוחלט של המקרים, ביעותי וסיוטי לילה הם אפיזודה קצרה וחולפת בחיי הילד, שאינה מותירה כל סימן או משקע. אם התופעה נמשכת, מומלץ לנקוט בצעדים הבאים:
פנו להערכה ראשונית אצל פסיכולוג ילדים, שינסה לבחון האם אירוע מסויים בחייו של הילד השפיע על כך.
הקפידו על הרגלי שינה תקינים: השכבה לישון והתעוררות בזמנים קבועים, טקס לפני השינה (מקלחת).
הסירו אלמנטים מפריעים לשינה מחדר הילד, כמו טלוויזיה, תאורה חזקה או רעש. עם זאת נורת לילה חלשה מומלצת.
מומלץ לדאוג כי החדר בטוח ומוגן בפני נפילה או חבלה של הילד.
אם התופעה נמשכת מומלץ לפנות למומחה שינה ולפי הצורך למעבדת שינה.
